מואב ורדי התנצל, אבל לכל כלי התקשורת יש מה ללמוד

ביום שבת האחרון, קצת לפני שהתרגש עלינו המבצע בעזה, חולל מגיש משדר ההכתרה של המלך צ'ארלס השלישי בכאן 11, מואב ורדי, סערה ברשתות החברתיות לאחר שהשתמש בשידור במילה "אוטיסט" לתיאור התכונה של חוסר רגישות המיוחסת למלך הטרי. בהמשך השידור, התנצל ורדי בפני הצופים וציין כי "הלוואי וזה לא היה קורה". יש לשער כי ורדי אכן הצטער עמוקות על השימוש במילה "אוטיסט" ככינוי גנאי, אולם בכל מקרה, ורדי הוא רק הסימפטום לבעיית עומק משמעותית יותר בעולם התקשורת הישראלי.

בשנים האחרונות חלה התקדמות מסויימת בנראות של מה שמכונה "טאלנטים" עם מוגבלויות על המסך הישראלי. הדוגמה הבולטת ביותר לכך היא כמובן ההחלטה המשותפת של כתב הפלילים משה נוסבאום ומנהליו בחברת החדשות, כי נוסבאום ימשיך לשדר למרות שחלה בניוון שרירים, ודיבור הפך לאיטי ומסורבל יותר. דוגמה נוספת מהשנה האחרונה היא השתתפותה של השחקנית על הרצף האוטיסטי גפן קמינר בתפקיד ראשי בסדרה "איסט סייד" בכאן, לצידו של יהודה לוי.

הגיע הזמן שמנכ"לי הערוצים השונים יבינו שהטמעת היחס הראוי לאנשים עם מוגבלויות דורשת מהם שורה ארוכה של צעדים, שחלקם צריכים להיעשות דווקא מאחורי הקלעים ולאו דווקא לפני הקלעים.
שינוי משמעותי שנדרש הוא גם ייצוג הולם של בעלי מוגבלויות בכלל המקצועות על הסט או באולפן: עורכים, צלמים, תאורנים, מפיקים, במאים. כדי לקדם את היעד הזה, כדאי שכלי התקשורת יחד עם גורמים נוספים (גופים ממשלתיים, עמותות, פילנתרופים) יפתחו "ארגז כלים" שיאפשר שילוב בעלי מוגבלויות.

ניתן לשער שאם העורך של משדר ההכתרה ב"כאן "היה אדם על הרצף האוטיסטי, ורדי לא היה מעלה על דעתו להשתמש בכינוי "אוטיסט" כמילת גנאי, ולו בשל העובדה שהאדם שעומד מולו מעבר לזכוכית היה מזכיר לו, כפי שציין בעצמו בהתנצלותו, כי "אוטיזם אינה מחלה גנרית או איזשהו תיאור גנרי לחוסר רגישות. הוא תיאור מצב מאוד מאוד ספציפי של אנשים נפלאים שרואים את העולם אולי קצת אחרת".

פעולה פשוטה נוספת שכדאי למנהלי כלי התקשורת לבצע, היא הדרכה לשונית של עיתונאים, מגישים, עיתונאים בעלי תפקיד נוספים בנוגע לשפה שראוי להשתמש בה בנוגע לבעלי מוגבלויות. בעולם כולו חל שינוי בשפה, בדיבור ובכתיבה בכל הנוגע להתייחסות לאנשים עם מוגבלות, וישנה הקפדה על טרמינולוגיה מכבדת, שוויונית ומעצימה. באינספור מחקרים נמצא כי לטרמינולוגיה בשפה יש השפעה רבה על תפיסות ועל שינוי עמדות בקרב הציבור.

גם בישראל, השימוש במילים "אוטיסט", "נכים", "בעלי מוגבלויות", "מפגרים", "בעלי צרכים מיוחדים" ועוד כתיאור גנאי, נמצא כמקדם דעות קדומות, שונות, התנשאות וסטראוטיפים, וכפוגע במעמדם ובפוטנציאל של אנשים עם מוגבלות.

גם בשימוש ניטרלי שמתאר אדם עם מוגבלות, ישנם מונחים שמקובל היום להשתמש בהם. כך לדוגמה "אנשים עם מוגבלות", "לקוחות עם מוגבלות", "ספורטאים עם מוגבלות", "אדם עם מוגבלות בראייה", "תלמיד עם מוגבלות בשמיעה", "עובדים עם מוגבלות" ועוד. כך שגם אם ורדי לא היה מתכוון להשתמש במילה "אוטיסט" ככינוי גנאי, עדיף היה שישתמש במינוח "אדם על הרצף האוטיסטי".

לסיכום: ורדי הוא עיתונאי ותיק, שנמצא על המסך כבר שנים רבות. ייתכן שהתרגל להשתמש בשפה מסויימת, שהיום פשוט כבר איננה מקובלת. הדרכה לשונית נכונה, תשומת לב, הנחיות מערכתיות חד משמעתיות והימצאותם של בעלי מוגבלויות בסביבת העבודה שלו, היו מונעות ממנו את המבוכה שנקלע אליה.

הכותב הוא ד"ר לסוציולוגיה, עו"ד ונשיא עמותת גיבורים קטנים, הפועלת לשילוב אוטיסטים ומוגבלים שכלית בחברה