שלום רז זהבי. גם אני עיתונאי ואני אבא לילד על הרצף האוטיסטי. אני רוצה לספר לך משהו

שלום רז זהבי. גם אני עיתונאי וגם אני, כמו מאמן נבחרת הנוער אופיר חיים שהוא אבא לצעיר בן 21 על הרצף האוטיסטי, אבא לילד על הרצף האוטיסטי. יצאת נגד "אזכור יתר" של העובדה שחיים הוא אב לנער על הרצף והגדרת את ההבלטה המוגזמת לטענתך כ"פתטית".

בוא אני אספר לך מה המשמעות של להיות אבא לילד על הרצף האוטיסטי ולמה העובדה שחיים מזכיר את זה ונותן לזה ביטוי רק יגביר את התודעה לעוול הנורא שנגרם לילדים עם צרכים מיוחדים במדינת ישראל וגם - למה אתה טועה בגדול.

מערכת החינוך המיוחד היא מערכת כושלת. אין מספיק אנשי חינוך במערכת, אין מספיק אנשי טיפול במערכת. התקציב של החינוך המיוחד אמנם גדל בשנים האחרונות, אך הכסף נותב בצורה גרועה, שרק זה דורש ועדת חקירה ממלכתית.

הורים משקיעים מאות אם לא אלפי שקלים בחודש בטיפולים פרטיים ומסגרת פרטית משום שהמערכת הציבורית לא נותנת את הפתרונות. קבל מה שקרה לבן שלי כשהוא היה בגן תקשורת: מתוך 4 מטפלות - 3 יצאו לחופשת לידה (במזל טוב ורק בריאות). האם היו להן מחליפות? לא. יודע מה קרה מר זהבי? במשך חצי שנה - הבן שלי שזכאי לטיפולים לפי חוק - לא קיבל אותם. החזרים מקופת חולים? לפי החוק על הנייר היו לו טיפולים בגן (אבל לא היו) - אז אין החזרים על טיפולים פרטיים. האם אתה שומע על זה בתקשורת? כמעט ולא.

הידעת מר זהבי שבבתי הספר, המערך הטיפולי כמעט ולא קיים? זה משום שאין כמעט מטפלים והשכר שלהם במגזר הציבורי נמוך כל כך שאתה היית משתתק מרוב בושה. הנה קבל דוגמה: בזמן שבסקטור הפרטי - מטפל גובה סדר גודל של 300 שקל (תלוי בסוג הטיפול) - שעת טיפול במגזר הציבורי בגנים למשל מחושבת לפי תעריף של 11.39 לשעה. קראת נכון. זו הסיבה שמטפלים רבים עובדים גם בציבורי וגם בפרטי כי עבודה בציבורי בלבד לא הייתה מצליחה לאפשר להם ולהן לסגור את החודש.

ושלא נשכח את כל סוגיית שילוב ילדים מיוחדים במערכת החינוך הרגילה. בסוף זו מטרתם של כל זוג הורים שבנם או בתם ישולבו באופן מלא במערכת החינוך "הרגילה" כדי שילדיהם יהיו עצמאיים ביום מן הימים. מרוב שאתה "מומחה" לחינוך מיוחד - אתה בטח יודע שכל ילד משולב זכאי לסייעת. אתה מכיר את השכר המחפיר של הסייעות? אתה מודע לעובדה שמקסימום שעות השילוב של סייעת במקרה הטוב יכולות להגיע ל-30 שעות? תעשה את החשבון הפשוט. אין כיסוי לכל השבוע ואפילו לא לכל היום. ומה עושים בצהרון? אז ההורים יכולים ברגע אחד לקום ולצאת מהעבודה בשעה 13:30? לך זה בטח פשוט כי אתה לא אבא לילד עם צרכים מיוחדים. אבל אתה מומחה בלקבוע שזה פתטי לדבר על זה.

הנה הצעתי אלייך מר רז זהבי. תעיין בחשבון הטוויטר שלי. אתה תמצא שם לא מעט ציוצים שלי על עוולות החינוך המיוחד. על החיים וההתמודדות בבית שבו יש ילד עם צרכים מיוחדים. עבודה קשה מסביב לשעון הביאה אותנו לנקודה שבה הילד מוביל בשכבה שלו בחשבון ובשפה, מצטלם לקמפייני אופנה, פרסומות וסדרות טלוויזיה והוא הילד הכי מקסים שיש. כשהבן שלי אובחן, אשתי ואני צללנו לחומר, למדנו אותו - ויצאנו לדרך. אני שמח שאופיר חיים מעלה לתודעה את עולם הילדים המיוחדים. גם אני עושה את זה ואני מייחל שעוד רבים יעלו את הנושא הזה לתודעה כי מי שסובל מהבעיות החמורות שקיימות במערכת הם בראש ובראשונה הילדים. אולי כדאי שתלמד את החומר לפני שאתה קופץ. רק תחשוב איך היית מתבטא אם היית בנעליים שלנו.

הכותב הנו רכז כתבים באתר וואלה.