"הכתבים הצבאיים לא ראו מבעד לתחתית כוס היין שהשיקו לשנה טובה עם אלופי המטכ"ל", נכתב כאן עם פרוץ המלחמה, בטור ביקורת אודות חלקה של התקשורת, ובמיוחד של הכתבים הצבאיים, במעטפת התקשורתית שהעניקו לצמרת צה"ל בשנים האחרונות.
אותה מעטפת איפשרה לצבא להישען על הקונספציה שהובילה לפתיחה במלחמה.
הטור כוון בעיקר לכתבים הצבאיים בערוצי הטלוויזיה שנמנעים במשך שנים מלבקר את ראשי צה"ל וניזונים משיתופי פעולה שמועילים אולי לצה"ל - אך משקפים תמונת מציאות ויח"צנית ומפולטרת. אלא שדווקא כתב הארץ יניב קובוביץ' היה זה שהרים את הכפפה.
"האחריות היתה גם שלי וכשלתי!", כתב בטוויטר. "סליחה שלא חקרתי יותר, שלא שיקפתי את המציאות בשטח. שלעיתים לא רציתי לפגוע ברגשות של קצינים בכירים על חשבנכם. שלא הטלתי יותר ספק. סליחה על כתבה שנועדה לפאר ולא לבקר.על תדרוכים חסרי חשיבות שהשתתפתי. סליחה על חוכמה שבדיעבד. היתה לי אחריות וכשלתי. סליחה!".
גם כתב כאן רשת ב' אסף פוזיילוב התייחס לטור ורמז לעמיתיו הכתבים הצבאיים: "מצוק איתן אני ורוב עמיתי בדרום מדווחים על הקונספציה של צה"ל, ששוב ושוב כושלת במבחן המציאות, והרף רק עולה. ועדיין לא למדו, עד שהגענו עד הלום. בימים האחרונים גורמים בצה"ל הסבירו למה אין סיבה לדאוג גם לא לאור תרגיל החטיפה הסמוך לגבול".
לא מעט תגובות הגיעו למערכת וואלה! בעקבות הטור שהטיל גם על תא הכתבים הצבאיים אחריות, לאחר שנים של הסתמכות רק על דובר צה"ל בתיווך המציאות. רבות מהן לא יכולנו לפרסם, אבל אחת מהן צדה את עינינו: "יפה כתבת על הכ"צים. חוץ מעמוס הראל (פרשן "הארץ" ד.ו), כמעט כולם שופרות. יש לנו תמיד את הטנק והטיל הכי טוב בעולם. אף אחד מהם לא קרא את זכרונותיו וההתפכחות של יעקב ארז אחרי 73. רובם בטח לא יודעים מי זה".