ביום שבת האחרון בשעה 16:00, שעות ארוכות לאחר שהחמאס פתח במתקפה, טבח במאות אזרחים וחיילים, ואף הציף את הרשת בסרטונים מזעזעים, פרסמה שרת ההסברה גלית דיסטל אטבריאן פוסט בפייסבוק. השרה הודיעה על פתיחת חמ"ל חירום להסברה, וביקשה ממשפיעני רשת להתקשר כשהיא מפרסמת מספרי טלפון של שני אנשי צוות. הציבור, שעבר חצי יממה מסויטת ומופקרת, לא איחר להגיב.
"וואו איזה תפקוד עלוב ומחפיר", "עדיף שתחזרי למקלט ותסתתרי שם", בוקר טוב. התעוררת?", ועוד מחמאות רבות ומוצדקות על האיחור לזירה שכבר הוכרעה ועל ניסיון למצוא גורם חיצוני שיסייע, במקום, אולי, משרד ההסברה? באתר משרד ההסברה, אם תהיתם, עד לרגע זה ניתן למצוא סרטון אחד בודד בנושא, ומתחתיו הודעה מינואר על הקמת המשרד. אכן הספק נאה.
אולם בדומה ליוזמות לציוד והסעת חיילי המילואים, לדאגה למפוני עוטף עזה והערים שנפגעו, לביגוד, מזון, תמיכה, תחבורה וכל דבר נוסף שאמור להיות מטופל על ידי הממשל והופקר, גם בתחום הזה שורה ארוכה של אזרחים נכנסו ומילאו את הוואקום באופן עצמאי. אותם אזרחים הקימו למעשה "מפעלי הסברה פרטיים".
קיקה רוזנבורט הוא אב לשלושה בן 43. בימי שגרה הוא יזם חברתי, מנהל עמותה המקדמת לימודי תכנות לנוער מפריפריה חברתית, כולל ערבים ויהודים. מאז פרוץ המלחמה הוא התראיין לשש תחנות רדיו מרכזיות בארגנטינה ולערוצי טלוויזיה בארגנטינה ובהונדורס. "מיד עם פרוץ המלחמה פנו אליי עולים מהארץ ויהודים מקהילות האם אפשר לחבר אותי לכלי תקשורת. התגייסתי לנושא מיד, אפילו שאני לא עיתונאי והצלחתי להעביר גם מסר אישי. זה ערוצים שיש להם חשיפה גדולה ומיליוני צופים", הוא מספר.
לרוזנבורט יש מסר מרכזי שרצה להעביר לצופים ולמאזינים: "חמאס לא רוצה לשחרר את פלסטין, הוא רוצה להשמיד את ישראל. זה משפט שמאות אנשים שיתפו לאחר מכן ברשתות. כמו כן סיפרתי איך אנשים פשוטים שלפני כמה ימים עשו קמפינג נמצאים היום במקלטים או איך 300 אלף אנשים עזבו משפחות, לימודים ושגרה כדי להגן על המדינה. קיבלתי הודעות תמיכה רבות לאחר מכן ברשתות".
בנוסף לאזרחים דוברי שפות שמתראיינים בארצות המקור שלהם, ניתן למצוא התארגנויות משמעותיות שבהן מוכנות ערכות עם חומרים עבור תקשורת זרה, דוגמת מטה ההסברה האזרחי - יוזמה פרטית שקמה המרכזת סרטונים, תמונות ועדויות עם תרגום לכמעט 30 שפות שונות.
ב"מפעל הוירטואלי" הפרטי הזה, שהוקם גם בפייסבוק וגם בוואצאפ - קוראים לאזרחים לשלוח חומרים לחברים בחו"ל, להעלות לרשתות ולהילחם עבור ישראל בזירה הבינלאומית. "לא לכולם קראו למילואים לשטח, אז בואו לעשות 'מילואים' חשובים במאבק על התודעה העולמית!", נכתב באתר שהוקם.
הקמפיין שדיסטל "גנבה"
יוזמה נוספת - שקיבלה בוסט פרסומי נוסף הודות לגניבת קרדיט מצד שרת ההסברה דיסטל שניסתה לנכס לעצמה את הצלחתו - היא של קמפיין הרשתות #HamasIsIsis. מי שהרימה אותו היא אלה קינן, בעלת סוכנות דיגיטל ומשפיענית רשת בתחום הטיולים, לצד מאות מתנדבים אחרים.
כבר ביום שני בבוקר פרסמה קינן בטוויטר ובאינסטגרם מניפסט הסברה שלם סביב הקמפיין, מטרתו ודרכי הפעולה שלו, בריף לקמפיין שכל משרד לניהול משברים ואסטרטגיה תקשורתית היה גובה תמורתו מיליונים. "זה כאמור לא סתם רצון להביא לייקות לצד הישראלי. יש לנו תינוקות, ילדים, נשים, קשישות, גברים וחיילים בשבי חמאס. המטרה שלנו היא לקבע נרטיב לפיו חמאס זה ISIS דעאש (זה סנטימנט מוכר, עכשווי שמפחיד אנשים במערב) ולא ארגון לוחמי חופש ואין לזה שום תרומה ל-Free Palestine. אפשר לכתוב נאצים, אבל לצערי זו מילה שאיבדה משמעות מרוב שימוש לא רק בישראל, ולכן בואו ניצמד כולנו כמו תוכים לחמאס = ISIS, חוטפי תינוקות וקשישות (שזו האמת לאמיתה למקרה וזה לא היה ברור)".
בכתבה שפורסמה עליה בטיימאאוט, מיטל סלע, בעלת סוכנות דיגיטל ומתנדבת בקמפיין, מספרת ש"אנשים פנו אלינו אחרי שלא קיבלו מענה במשרד ההסברה. זה לא על הקרדיט. זה על העובדה שמשרד ממשלתי שמקבל כספי ציבור לא נמצא שם בשעה הכי קשה שלנו".
ביוון צמאים למידע
יוני איאטרו, איש תקשורת, מגיש רדיו ובעל חברת תיירות שעלה לארץ מיוון בגיל 12, התראיין מאז יום שבת בכל מדיה יוונית אפשרית. "הערוצים הכי גדולים ביוון הגיעו אלי אחד אחרי השני, יש עניין מאוד גדול, זה סיפור מרכזי בכל המהדורות, בתוכניות הבוקר, בעיתונים", הוא מספר.
"אף פעם לא סיקרו את ישראל בהיקף הזה. היו השבוע בחירות מקומיות ביוון שעבורם זה אירוע ענק ויום שידורים מיוחד, ועדיין המצב בישראל היה סיפור מרכזי. הם מאוד מודעים ונכנסים לפרטים, מקדישים הרבה מזן ומציגים סיפורים אישיים של משפחות, של יישובים בעוטף, מה שקרה בפסטיבל, מה שקרה לחיילים. הם לגמרי לוקחים את הצד הישראלי ונותנים מקום מאוד מועט לצד העזתי. אף פעם לא היה דבר כזה".
מבחינת מאמצי ההסברה אומר איאטרו כי "אין משהו שנראה שיצא מישראל בצורה רשמית, מאורגנת ומסודרת, בטח לא משהו בשפה היוונית. ויש עניין עצום, כמות הטלפונים שהגיעו ועדיין מגיעים היא היסטרית. אני מודה שביום הראשון לא כל כך רציתי, לא היה לי כוח נפשי, אבל ידעתי כמה זה חשוב ומשמעותי ובכל הימים האחרונים אני עוסק רק בזה".