חרף סיפורי הגבורה של של לוחמות צה"ל ב-7 באוקטובר ולמרות ההישגים המשמעותיים שהן מביאות מדי יום בשדה הקרב - באולפני החדשות בערוצים השונים עדיין בולט הרוב המכריע של הגברים. על פי רוב, הנשים שכן מגיעות לאולפנים, מייצגות את משפחות החטופים, או את "הזווית האחרת", ולא מדובר בעיתונאיות או חברות פאנל.
המעניין הוא שכל זה קורה למרות שבמצבת כוח האדם של חברות החדשות יש מספר משמעותי של עיתונאיות, כתבות ומומחיות בתחומים שונים. בחלק מהערוצים, כמעט מחצית מהעובדים הם עובדות.
הסיבה לכך היא על פניו היא ה"שיח המלחמתי" לו שותפים פעמים רבות לובשי מדים או בכירים בצה"ל לשעבר - אלא שחוסר השוויון המגדרי בשידורי החדשות על המסך בלט גם לפני המלחמה.
מחקר שנעשה טרם המלחמה על ידי יפעת מחקרי תקשורת עבור ארגון העיתונאים, העין השביעית ועמותת הצלחה בחן את ייצוג הנשים בערוצי הטלוויזיה והרדיו במחצית הראשונה של שנת 2023. המחקר מצא ששיעור הגברים באולפנים כפול מזה של הנשים - 68% גברים לעומת 32% נשים. עוד מצא המחקר כי תאגיד השידור הציבורי מוביל בשוויון המגדרי על המסך, עם שיעור השתתפות נשית על המסך של 47% בתקופה הנבדקת. בכאן רשת ב', המספר עמד על 27% נשים עיתונאיות משדרות. גבוה יותר מכל תחנות הרדיו האחרות שנבדקו, אבל עדיין נמוך.
ערוץ 14 במקום השני
אחרי התאגיד, דווקא בערוץ 14 נרשמה נוכחות גבוהה יחסית של נשים בשיעור 39% מכלל השידורים. בחדשות 12, שמציגה את ערכי השוויון המגדרי בליבת ערכי החברה, נמצא לפי המחקר שיעור השתתפות נשית של 37% בלבד. ברשת 13 נמצאו אחרונים בסקאלה עם שיעור השתתפות נשית של 35% בלבד. נזכיר: שיעור הנשים בישראל עומד על 51%.
ברוח זו, ארגון העיתונאים, מיזם 5050 ומספר ארגוני נשים ושוויון שלחו השבוע מכתב למנכ"לי חברות החדשות של הערוצים כאן 11, חדשות 12, חדשות 13, עכשיו 14, בדרישה לייצר אולפני החדשות שוויוניים ולארח 50% דוברות ופרשניות.
לפנייה היו שותפים ארגוני נשים נוספים, בהם "נשים עושות שלום", "החצר הנשית", "עבודה שווה", "בונות אלטרנטיבה", "נשים לגופן", מכון דבורה, המטה למאבק בסחר בנשים ובזנות, "קולך", "פוליטיקאיות צעירות" ורבים אחרים.
"חלק ממחדל המלחמה נובע מכך שקולן של נשים הושתק. אזהרות התצפיתניות, ההתראה של הנגדת מהמודיעין ועוד. נחשפנו גם לאומץ ליבן וכוח הלחימה של נשים בחזית - רבש"ציות, טנקיסטיות ועוד. אבל כל אלה לא שינו את מודל הדיון, שנשען ברובו על מומחים, פרשנים ועיתונאים גברים. נשים ממגוון קבוצות האוכלוסייה יביאו לפאנל ערך מוסף מהותי לדיון, שישמיעו עוד פרשנויות למשבר הזה, ואף בדיונים בהם עוסקים בהשתקתן של נשים נראה כי אין נשים בפאנל עצמו", כתבו בארגון.
"רבות מדובר על היום שאחרי המלחמה, נראה שהחברה הישראלית הפנימה כי מקומן של נשים סביב שולחן קבלת ההחלטות, והבנה שזו תהיה חלק מהדרך לשיקום. לחברות החדשות יש הזדמנות לעשות את השינוי כבר עכשיו. לא צריך לחכות לבחירות או לנהל פריימריז. כל מה שדרוש הוא החלטה מנהיגותית מודעת, שבכל פאנל - בכל נושא - יהיו לפחות 50% נשים. את ההחלטה הזאת צריך לקבל עכשיו".
יעל יחיאלי, מייסדת מיזם 5050 שותפות ושוויון מגדרי מסרה: "המלחמה הזו הבהירה עד כמה חשוב שתהיינה 50% נשים במוקדי קבלת החלטות, וזה כולל גם את מוקדי ההשפעה על התודעה הציבורית. עכשיו זה בדיוק הזמן לאולפני החדשות לקבל החלטה של 50% דוברות ופרשניות בכל מהדורה. אי שוויון לא נעלם מעצמו. החלטה אמיצה של עורכי המהדורות יכולה לעשות כאן שינוי דרמטי ומתבקש ולהביא את ישראל למקום טוב יותר".
ענת סרגוסטי, אחראית חופש העיתונות בארגון העיתונאים: "אין שום סיבה שבעולם שדווקא במלחמה, שההשפעה שלה על האזרחים היא כל כך גדולה, מי שיפרש עבורנו את המציאות הם גברים בכלל וגנרלים לשעבר בפרט. חייבים לשמוע גם נשים באולפנים ולא רק בתפקיד האימא שמחכה לבן החטוף. יש מספיק נשים מומחיות בשלל נושאים ואין סיבה לא להזמין אותן".