יותר מ- 50 ימים למלחמה, יותר מ-50 ימים שהחטופים הישראלים בגיהנום של עזה. לראיון הזה, שצולם ערב הפעימה השלישית - אחרי שכבר שלוש קבוצות של חטופים חזרו לארץ - לא נדרשה יותר מדי הכנה; המציאות כל כך טעונה, נפיצה ומשתנה ללא הרף - מה שמוריד באופן טבעי מחשיבות המילים, ומנגד מאפשר להן לזרום בחופשיות.
בין הנחיית מפגני תמיכה במשפחות להגשת מהדורת מטה החטופים כאן באולפן וואלה, העיתונאית סיון כהן סבן התיישבה לראשונה מאז החלה המלחמה לספר איך נראית עבודת המטה מבפנים.
כהן סבן הגיעה לאולפן וואלה לפודקאסט תיקטוק של המכון הישראלי לעיתונות. על הפרק: איך שישה אנשים מקימים תוך 3 ימים מטה שמשנה מציאות, השוק בו יצאו המשפחות אחרי הפגישה עם רה"מ, העצות שנתנו לה משפחות גולדין ושאול והתחנונים לפגישה עם קבינט המלחמה, אחרי שכל פרלמנט בעולם פגש אותם. וגם, היחס בערוץ 14 למשפחות החטופים - אותו מגדירה כהן סבן כ"מטונף, מגביר שנאה ושוטף את המוח".
חלק קטן מהשיחה מובא כאן בכתבה. האזינו או צפו בשיחה המלאה.
בואי נתחיל מאותו בוקר של ה-7 באוקטובר. תתארי לי איך את בעצם מגיעה לסיטואציה.
"באותה שבת, הבן ישן. הילדים ובעלי. זה התחיל כשקיבלנו את הטלפון את הסרטון של הרכב, הטנדר עם חטופים עליו שנוסעים לכיוון עזה. ואז שמעתי את תמיר סטיינמן אומר שהוא מקבל הודעות מבארי של אנשים שנצורים בממדים ללא סיוע של צה"ל. רבע שעה אח"כ מתחילות להגיע גם אליי הודעות".
למה בעצם שאנשים יפנו אליך?
"זה מעניין כי לדעתי ההודעות מגיעות אלי בכלל מהזיהוי עם הכל כלול - אבל גם כי הטלפון של מוכר ואני ספרה אחת אחרי אלמוג בוקר. אגב, רק לפני שבוע וחצי חזרתי להודעות לקרוא בהן שוב. לפני כן הדחקתי ולא זכרתי ולא הייתי מסוגלת. קיבלתי הודעה של אישה בהיריון שזקוקה לעזרה, והתחננתי לאלי בין (מנכ"ל מד"א) וביקשתי שייכנסו לקיבוץ לסייע לה. אותה הצלחנו להציל ואחרים לא".
ואיך זה מתגלגל ל"בעלות" על נושא החטופים?
"קריאות העזרה ממשיכות, ואז מתחילה הצפה של הפלטפורמות הדיגיטליות שלי (לכהן סבן כ-800 אלף עוקבים בפייסבוק ד.ו.). ואני שמה לב שאין לי כתובת לתת למאות האנשים האלו. לא הייתה כתובת. ואז התחלתי לנסות לייצר כתובת. ממש מדור נעדרים. ותוך כדי תנועה מתגבש הפורום הזה, עם אותה מסיבת עיתונאים חפוזה. צריך להבין, בשלישי בבוקר, ארבעה ימים לטבח, היינו בחדר 6 אנשים - ותוך 3 ימים הדבר הזה הפך לארבע קומות עם צירים מרכזיים ומטות ופעילים. פה אני חייבת לתת את הקרדיט לרונן צור שבנה את האסטרטגיה ואת המעטפת שמתחילה לפעול מסביב לפעולות הרציניות והחשובות של ניצן אלון (האחראי על השבת החטופים) ודדי ברנע (ראש המוסד), שנכנסו לתמונה שבועיים אחר כך".
"המטה של גל הירש היה פיאסקו מוחלט"
בין לבין, ראש הממשלה ממנה את גל הירש לתפקיד הרגיש של מתאם השבויים והנעדרים - מינוי שסופג לא מעט ביקורת, ועליו נטען שהוא פוליטי.
"כן. אנחנו והמשפחות קיווינו לכתובת, אבל זה היה פיאסקו מוחלט. גל הירש איש טוב, הלב שלו במקום הנכון, אבל אני לא בטוחה שהוא היה האיש הנכון לתפקיד הזה ושמחה שמיקומו במערך הכללי נשאר צנוע. ימים ארוכים לא הייתה כתובת למשפחות. קטונתי לבקר את אנשי מערכת הביטחון. ברמה האזרחית יש כשל מאוד גדול בכל מה שקשור למשפחות החטופים. לא כי גל הירש איש לא טוב, כי בסוף זה לא עובד.
"אני חושבת שאנחנו גם ציבורית פספסנו את האירוע הזה של החטופים. עד הרגע האחרון וגם עכשיו עם כל מתיחה של סינוואר על העצבים פתאום מתנהל שיח על העסקה. אני אומרת לכל אותם האנשים - תחשבו שזה היה הילד שלכם, נורא קל להיות גיבור על ילדים של אחרים. אני אומרת את זה, וזה לא פופוליזם כי לא היה אירוע כזה. אנשים נחטפו מהבתים שלהם. החוזה הכי בסיס של מדינה עם אזרחיה וברגע שהחוזה הופר שלא לומר הפקרנו אותם. מדינת ישראל צריכה לעשות הכול כדי להחזיר אותם".
לא רק הירש. באותם ימים, צריך לזכור, ראש הממשלה דוחה שוב ושוב מפגש ראשון עם החטופים, ואז גם מקיים פגישה עם חלקם, הנחשב קרוב יותר לבייס או לרעייתו - כשבלשכתו ובערוץ 14 תולים את האשמה בייצוג של צור - עד המלחמה פעיל מרכזי במחאה נגד ההפיכה המשטרית.
"נכון. אני חושבת שזה המטורף. עשו ועושים קמפיין מכוער מאוד כלפי רונן צור והמטה. זו אחת היוזמות האזרחיות החשובות והקדושות שנעשו מאז קום המדינה. לא כי אנחנו קדושים, או כי משאיות המדליות בדרך. אלא בגלל חוסר המענה לאנשים האלה. כל הניסיונות לפרק את המטה והכנסת פוליטיקה ולדמות את זה לקפלן. בושה".
מה את זוכרת מהמפגש הראשון עם רה"מ?
"הפגישה הראשונה הייתה איומה. לא אתן יותר מדי מידע, אבל לקחו אותה לכיוון של הפקרת החטופים. הייתי שותפה לשאלה אם להוציא לתקשורת ואת מה שקרה בפגישה. המשפחות יצאו בשוק. הייתה פגישה מאד קשה. גם הצבא שהיה שם היה בהלם. שואלים הרבה למה צריך את המטה, למה לא לשבת בשקט, האם אנחנו לא מעלים את תג המחיר. התשובה מבחינתי נעוצה בדברים שאמרה בתיה ארד ומשפחת גולדין כשיצאנו לדרך. הן אמרו לנו 'אל תעשו את הטעות שלנו, אל תשבו בשקט. בכלל, באיזה עולם משפחות חטופים צריכות להתחנן לראות קבינט? להרגיש שקבינט המלחמה הפקיר את היקרים שלהם?".
צריך לומר שגם מי שהתנגד לא עושה זאת בהכרח מתוך שיקולים פסולים. יש מי שמאמין שרק כוח נוסף יוכל להציל אותם, ושמוכנות להפסקת אש משדרת חולשה ומשחקת לידיי האויב.
"האזנתי הבוקר לריאיון עם השר עמיחי שיקלי - לא ממש נציג אופוזיציה - שסיפר מדוע תמך. הוא סיפר שכשנכנס לישיבת הממשלה בה הצביעו על העסקה, הוא היה בטוח שהוא מצביע נגד, ואחרי ששמע את הטיעונים של ראש השב"כ הוא השתכנע והצביע בעד. וזה לפני שדיברתי על חוזה אזרחי ועל הפקרות האזרחים".
"הבנו שאנחנו לא רק עיתונאים"
אני בכל זאת רוצה להקשות. התקשורת הישראלית לקחה צד בעסקה. זה נכון למעשה לרוב חלקיה, מלבד ערוץ 14 ותחנת רדיו המזוהה עם נתניהו. אלה שהתנגדו לעסקה לא ממש נשמעים. אולי כולנו שבויים בקונספציה?
"זה בדיוק מה שקרה ב-7 באוקטובר. כולנו הבנו שאנחנו לא רק עיתונאים. שאנחנו בסוג של מלחמה קיומית על המדינה, זה אומר גם בתפקיד שלי".
ואולי הלחץ הזה לא הותיר לראש הממשלה ברירה?
"מנהיג צריך ללכת עם ההחלטות החשובות ביותר לא בגלל הציבור. אני חוזרת דווקא לאותו שיקלי שהוא מיקיריי ערוץ 14 - ששינה את דעתו, כי הם קיבלו סקירה של גורמי הביטחון. בשבוע האחרון התחילו להוציא להורג חטופים. ראינו את נועה מרציאנו. עבר יותר מדי זמן".
ויש גם היבט אחר. מצד אחד, התקשורת נוקטת באחריות ולא משדרת סרטונים של החמאס כדי לא להדהד את תעמולת הטרור, ומהצד השני כן הופכת את שחרור החטופים לפסטיבל.
"ראית את הסרטון של עובדי חדשות 12 בקונטרול בזמן שחרור החטופים? אני בטוחה שאיש לא ביים את זה. בסוף אנחנו אנשים, עברנו ימים שמטלטלים אותנו באמת. בסוף זה משתקף".
התקיפה שספק אם הייתה
בואי נדבר על העצרת המרכזית, והחשובה ביותר, שהנחית ערב החתימה על העסקה בכיכר החטופים. בשעה 19 בערך בערוץ 14 מוציאים הודעה קצת מוזרה לפיה צוות השידור ששלח הותקף, במה שנראה כמו הכנת הקרקע לאי שידור משם.
"כן, זה היה הזוי וזה לא הגיע בחלל ריק. ראינו גם איך עד העצרת הזאת הסיקור של הנושא בערוץ 14 היה מאוד רפה, מאוד מוטה לאג'נדה מסוימת שמזכירה את הפגישה הראשונה והאיומה עם רה"מ".
מה בעצם קרה שם?
"אני התכוננתי להנחיה, וכשראיתי את הציוץ שלך בנושא ניסיתי מיד להבין מי תקף אותם. אם יש מישהו כזה, אין בעיה, תדווחו. בשלב הזה התקשרתי לכתבת הערוץ וביקשתי ממנה לדעת איפה היא. השיחה הסתובבה במעגלים, ואז קרה משהו מוזר. בסופו של דבר חברתי אליה. אני רואה את הצוות הולך בנחת ונעמד בעמדה. להבנתי הם לא שידרו לבסוף מהעצרת".
מה את חושבת על התנהלות הצבא והממשלה, מיד לאחר הטבח וכיום, אוטוטו חודשיים למלחמה.
"המדינה התאפסה, השאלה מה יקרה מעכשיו ביום יום ובשוטף. לא מזמן ראיתי סרטון של חה"כ חנוך מילביצקי ובועז ביסמוט מהליכוד, מחוץ לבניין האו"ם, מעלים סרטון כשהם מחויכים כאילו הם חזרו ממסיבה. יש פוליטיקאים שלא ברור מה הם עושים ולא ברור למה הם עושים את מה שהם עושים. אני לא נחשדת כמי שיש לה אג'נדה נגד נתניהו, אבל באמת שאני מתקשה להבין במה האנשים האלו תורמים למאבק".
גם השר עמיחי אליהו שהציע להנחית פצצת אטום על עזה העלה לך את הפיוז.
"נכון, היה משהו מאד לא רגיש בטיימינג שלו. אני מגיעה מבית מאמין ומירושלים. אבא שלי הוא איש דתי. אבא שלי ברגישות שלו, בחיים לא היה קורא כזו קריאה. זה היה לרמוס את המשפחות. עזוב שהאנשים האלה שרים".
"היחס בערוץ 14 לחטופים הוא מטונף"
קצת על המציאות בענף. כמי שבמשך שנים ארוכות הגישה על מסך רשת 13, מה ההסבר שלך לזה שבמלחמה הזו המאסה הגדולה של הצופים מגיעה בראש ובראשונה לקשת 12?
"בחדשות 13 קרו הרבה דברים לאחרונה, וגם נכנס המנכ"ל אור צלקובניק, בחור סופר מוכשר ומינוי מדהים. צריך להבין, חדשות 10 קמה מדנ"א מחתרתי, זה השתנה עם השנים ועבר תהפוכות ובטח במיזוג עם רשת, זה לא יכול להיות אותו דבר. ברשת 13 יצטרכו להחליט אם הולכים על ריאליטי או לא, וגם יצטרכו לבחור קו אדיטוריאלי. הם צריכים להבין מי הקהל, ואז להתאים את עצמם - זה לא רק חדשות.
"לגבי קשת, המספרים מדברים בעד עצמם וזו מדורת השבט. רואים את זה אגב גם בסיקור החטופים, כמו שעלה מהבדיקה שאתה עצמך עשית פה בוואלה. כמות האייטמים הגדולה ביותר בנושא שודרה בקשת, רשת ורק אח"כ ערוץ 14. אגב, יש צמידות בין התאגיד לערוץ 14 בנושא הזה, וחבל לי מאוד שבתאגיד לא עשו יותר.
"לגבי ערוץ 14, היחס בו לחטופים הוא מטונף, מגביר שנאה ושוטף את המוח. אני נזכרת איך בימים הראשונים, באותה שבת הקמתי חמ"ל פרטי ואחת המשימות הראשונות שלי הייתה לאתר בתים פרטיים למפונים ובאנשים שאין להם בית לחזור אליו. השתמשתי בפלטפורמות דיגיטלית ובטוויטר וצייצתי כל מיני בקשות, ומיד תקף אותי שי גולדטשיין וזה היה כ"כ מכוער ומנותק. מה אתה רוצה בזמן שאנחנו עושים? זה מגביר שנאה. כך נראית השנאה. אני מקווה שנמשיך להיות אולי לא אובייקטיביים אבל אחראים".