רבות נכתב בוואלה! ברנז'ה על התנהגות התקשורת והקרב על הצופים מאז תחילת מלחמת חרבות ברזל. על יחס התקשורת למצב - בין ציניות לציונות, על האמון בכלי התקשורת המרכזיים, על הניסיונות המובנים, אך לעיתים מגושמים להתניע את החזרה לשגרה, וגם על הרייטינג ועל האופן בו מתפלגת מאסת הצופים העצומה שהתווספה מתחילת המלחמה.
היועץ האסטרטגי נדב שטראוכלר, שבין כובעיו נמצא גם זה של דוברות ערוץ 14, ושדרן רדיו 103 יריב אופנהיימר, הגיעו לאולפן וואלה לפודקאסט תיקטוק של המכון הישראלי לעיתונות, בניסיון לעזור לעשות קצת סדר במצב.
על הפרק, קבינט תקשורת על המצב: האם נחזור בעתיד הנראה לעין ללוח שידורים רגיל, האם קשת 12 תישאר גם אחרי המלחמה "מדורת השבט", מה יקרה לערוצים 13 ו-14 ביום שאחרי נתניהו ולמה תאגיד השידור לא מצליח להביא מאסה גדולה של צופים. וגם, מלחמת העצמאות של ישראל היום והרלוונטיות של ערוצי הטלוויזיה כשחומרי הגלם המזוויעים מהטבח מציפים את הרשתות.
חלק קטן מהשיחה מובא כאן בכתבה. האזינו או צפו בשיחה המלאה.
חזרה לשגרה זה רע?
שטראוכלר: "המלחמה עוברת פאזות. בימים הראשונים הפעילות הייתה אינטואיטיבית וכרגע יש יישור קו וניסיון עבור לפאזה הבאה. בחלק מערוצי הטלוויזיה ניסו לעשות חזרה לשגרה, ואז מגיע אירוע החטופים. זה מגה-אירוע. זה לא משהו ששמים בליין אפ. העצבים של האנשים בבתים מרוטים. זה אירוע שלא פסח על אף אחד, זה לא אירוע נישתי, זה כל עם ישראל. מי ששידר את ההצהרה של נתניהו (כאן 11 וערוץ 14), גנץ וגלנט עשה בשכל, ומי שחושב שאפשר יהיה בסוף השבוע לעשות סוויץ' יעשה טעות. אנחנו במעבר בין הציניות לציוניות. יש ניסיון לחזור לשגרה, אבל אי אפשר באירוע הזה לחזור לשגרה. מי שיחבר כרגע את האירועים יעשה נכון".
אופנהיימר: "בתחילת המלחמה תפקיד התקשורת היה חדר המלחמה. ב-7 באוקטובר הטלוויזיה ממש הצילה חיי אדם, מאז הטלוויזיה היא מדיום פופולרי כי אנשים רוצים לדעת מה קורה. אבל עכשיו גם האזעקות והכטב"מים הפכו לשגרה. זה לא שגרה למי שנלחם או נפגע, אבל לאחרים זו שגרה ואנשים מחפשים את הדבר הבא.
"מצד שני, אני מסתכל על נתוני ארץ נהדרת וקשה לי. יש לי אפס מצב רוח להומור. יש רצון להיעזר בה כדי להסביר את ישראל, אבל סאטירה אמורה לנשוך. אני מרגיש שמחנכים אותי. גם בריאליטי יש בעיה כי הוא מבוסס על מה יקרה היום ומחר והמציאות אכזרית הרבה יותר: אנחנו במתח מהחטופים, המציאות היא הריאליטי היא האמיתי. אין לי גישה ביקורתית אני חושב שזה לגיטימי".
בגזרת נתוני הצפייה, קשת 12 חזרו במלחמה להיות "מדורת השבט" - האם היא תישאר ביום שאחרי?
שטראוכלר: "מי שימשיך להסתכל כמו ב-6 באוקטובר יישאר מאחור. זה ישפיע על הכול. זה ש-12 מקבלים היום, זה לא לעולם חוסן. יש פספוס ענק כי הרבה יותר צופים מגיעים ממה שרואים בטבלאות. יש מסכים מפוצלים, הרבה אנשים תרים ומחפשים. צריך להפגין צניעות. כולם במצב צבירה אינטנסיבי, הבחינה היא זמנית".
אופנהיימר: "אני לא מסכים, לפני ה-7 באוקטובר קרעי טען שיש יותר מדי כוח בערוצי החדשות וצרים להחליש אותם. ב 7 אוקטובר אנחנו רואים שחזרה מדורת השבט בגדול. המהדורה עצמה היא חלק ממכלול.
"בין 12 ל-14 יש תחרות לא על רייטינג, אלא על המהות - מה תפקידה של התקשורת ומה האחריות שלה. 12 אומרים נשדר אמת לציבור, לא ספקולציות ולא קונספירציות, והאלטרנטיבה זה פייק ניוז. כן יש לי ביקורת על כך ש-12 לקחה קו מיינסטרימי מדי. אנשי שמאל וימין לא מגיעים ל-12. זו טלוויזיה שמשדרת נרטיב אחד ממלכתי. אבל אני עדיין חושב שזה חדשות טובות. אחד הבעיות של הברודקאסט היא הצופים הצעירים וזו הייתה בעיה. אני מעריך שהם חזרו לראות והם יישארו שם".
שטראוכלר: "כאמור, המשרד שלי מדברר את 14, אבל אני יושב בכל האולפנים. בעיני צריך להיות בכל מקום כי לגיוון יש חשיבות רבה. אין עוררין ש-14 זו תופעה עצומה שאי אפשר להתעלם ממנו.
"רוב האנשים מזהים אותי מערוץ 14. לכל פלטפורמה יש את הקו שלה. השבוע פורסם בערוץ 14 סקר - רוב הציבור הימני נגד העסקה נכון לאתמול. הקו היה מאוד מעורב. גם בהקשר של נתניהו לכאורה הוא הולך נגד הבייס שלו בעסקה הזאת. הימין הוא לא מקשה אחת, הוא מגוון היום מאוד, וגם בתוך הימין וגם בתוך 14 יש דעות חד גוניות.
אופנהיימר: "חייבים להגיד את זה, 14 הקטינו את זעקות המשפחות. הם נותנים בולטות למשפחות שמתנגדות להסכם. אתם פרסמתם את זה פה בוואלה. ערוץ 14 הפך להיות מדורת השבט של שבט שניזון מפייק ניוז ומחצאי עובדות. הקו של ערוץ 12 הוא ממלכתי. ערוץ 14 יש לו קו שאינו ממלכתי והוא אידאולוגי. ערוץ 14 בקמפיין מתמשך והעליה שלו במלחמה מדאיגה אותי כי הם מייצרים תמונה שבינה לבין המציאות אין קשר.
"תוכנית הדגל של ערוץ 14 שמכה גלים ואליה מגיעים פוליטיקאים זה הפטריוטים, תכנית שאיש השמאל שלה הוא אלדד יניב היא לא מאוזנת. הגוונים שם זה אם אתה ביביסט או כהניסט. ערוץ 14 הוא עם אג'נדה ויש קהל לאג'נדה הזאת".
שטראוכלר: "קשה מאוד כרגע לתרחש את היום שאחרי בזירה הפוליטית והתקשורת. אנשים שחוזרים מלחימה עכשיו אומרים שאלו שתי מדינות שונות. קבלת ההחלטות של כל אחת מהפלטפורמות תשפיע על ההמשך. מדורות השבט האלה יהפכו למשהו אקלקטי".
לאן (באמת) הולכות חדשות 13?
עם תחילת ניסיון ההפיכה המשטרית, בחדשות 13 החליטו לנצל את שינוי הכיוון ההיסטורי ולנסות לחזור להיות "הטלוויזיה של המרכז שמאל", בדומה למה שהיה בעבר ערוץ עשר. המהלך כלל פרידה ממגישים מזוהים עם הביביזם כמו איילה חסון ושרון גל, ומתן במה נרחבת יותר לעמדות ליברליות מובהקות, תחת הסלוגן "עיתונות חופשית". ואז באה המלחמה.
אופנהיימר: "הייתה הזדמנות לחדשות 13 לייצר ייחודיות שיש לה ביקוש ולייצר במה ומדורת שבט, אבל זה היה קטן מדי ומאוחר מדי. איש שמאל צופה היום בחדשות 12 כמו 13. למעט רביב דרוקר שהוא אבולוציה של לונדון וקירשנבאום. זה לא שהמהלך של חדשות 13 נכשל, הוא פשוט לא נוסה, לא הלכו אתו עד הסוף".
שטראוכלר: "להיות קונטרה לערוץ 14 זה לא ממש צלח. גם בשמאל קורים הרבה דברים. יש שם שבטים ומיני שבטים. אי אפשר להפוך את ערוץ 13 לדמוקרט טי וי כי אין לזה מספיק קהל".
אופנהיימר: "מה שיפה בערוץ 14 שמורידים את הפאסון הממלכתי ובאים דוגרי יש בזה קסם - זה קסם טראמפיסטי. כל ערוצי ה-12 וה-14 השתלטו בעיקר אנשי מילואים, וטרנים וכאלו וב-14 נשארו עם אותם טאלנטים, לא החליפו פתאום בגנרלים. בניסיון לקרוץ לקהל השמאלני, 13 לא עשו מה ש-14 עשו - ללכת כל הדרך".
מתחילת המלחמה גם תאגיד השידור לא מצליח להוות בית אמיתי למאות אלפי הצופים החדשים, ובמקרה הזה זה מוזר, כי הנטייה באירועים לאומיים היא כן לחפש מקור סמכות טלוויזיוני שנתפס כ"נייטרלי". זה לא קרה.
אופנהיימר: "מה שחסר בתאגיד זה אדום, משהו שם חיוור. זה לא רק גרפי. היתרון שלהם היה בהפקות המקור שכרגע הביקוש שלהם יורד. הערך המוסף והמוניטין בעומק. חלקם אם היו עוברים לחדשות 12 היו הופכים לטלאנט, כי זה חלק מהשיווק של 12 שמעצמים את הטאלנטים שלהם".
שטראוכלר: "העומק של 11 מאוד משמעותי וכולם עכשיו עושים עומק. והדבר השני הוא תחרות - כל השחקנים עושים עלייה".
מלחמת העצמאות של ישראל היום
גם שינוי הקו של ישראל היום עלה על השולחן, בעקבות חשיפת וואלה! ברנז'ה כי ברקע המלחמה, בעיתון הוחלט שלא להעסיק עוד את מקורבו ואיש סודו של ראש הממשלה יעקב ברדוגו - כך נודע לוואלה! ברנז'ה.
שטראוכלר: "כל אחד מחפש את הנישה שלו. כל אחד צריך את הבידול. ברדוגו בימין נחשב מוערך. יש פה קו מערכתי ובישראל היום מחפשים את הקו של הציונות. זו מערכת אחרת מימיו של ביסמוט. בסוף צריך זמן - שינויים אסטרטגיים לוקחים זמן".
אופנהיימר: "בעבר היה מספיק להסתכל על שער ישראל כדי להבין מה חושבים בלשכת נתניהו, היום אני כבר לא יודע. ישראל היום צריך להחליט אם הוא כלי תקשורת או דוברות".
נושא נוסף שנידון הוא קונספציית הכתבים הצבאיים. לפי שטראוכלר, "לא הוגן להפיל את התיק על הכתבים הצבאיים. הם נמסכים על הרבה מאוד מקורות, וגם בצבא אין קו אחד ויש מקורות שונים. יש היום צניעות - הבנו שלא הבנו וזה חשוב לא רק לכתבים העיתונאים אלה למערכות. יש היום קשב לזה שלא מבינים הכול ואני מקווה שזה יחלחל לחברה הישראלית. המערכת הצבאית מבינה את זה, גם כתבים צבאיים וכתבים לענייני ערבים מבינים את זה. כולם צריכים לעבור שיעור וגם התקשורת".
אופנהיימר: "הכתבים הצבאיים עשו את עבודתם נאמנה. הם דיווחו. בהרבה מקומות רוצים לשמוע את מה שרוצים לשמוע. לצערי, גם במלחמה אנחנו רואים שלא תמיד מדווחים לנו בדיוק מה שקורה".
"אם אפשר להסביר טבח כזה אי אפשר להסביר כלום"
שטראוכלר: "אני פה בהפסקה ממילואים בדובר צה"ל, ואני רוצה להגיד משהו. אנחנו חששנו מאוד מהטרור הפסיכולוגי. חמאס ציפה כשהוא מוציא סרטונים התקשורת תשתף פעולה וזה לא קרה. התקשורת הישראלית כולה גילתה בגרות יישרה קו ולא שיתפה עם זה פעולה. זה כבוד לתקשורת הישראלית. זה אחד מהתפקידים של תקשורת במלחמה להבין שאתה חלק.
אופנהיימר: "אני מסכים עם זה שבמלחמה יש לתקשורת דברים נוספים ולא צריך לשדר. גם מורל לאומי הוא חלק מהיכולת לנצח. לגבי סרטוני החטופים אני חושב שעשו טעות. הציבור צריך לראות איך נראים החטופים. מי שלא שידר את זה שירת את הממשלה ביכולת להפחית את הלחץ לעסקה. אני מופתע מהמשפחות, צריך היה לשדר את הסרטונים עם כל האזהרות. ה-BBC ורשתות בעולם גם לא משדרות".
שטראוכלר: "ברמה הבינלאומית שנים כותשים את ההסברה. אני חושב שלמרות החיסרון המספרי העצום מול ענקיות כמו אל-ג'זירה וקטאר, זה מעורר השתאות. תא"ל דני הגרי הוא האיש הנכון בזמן הנכון. המערך נמצא בשיא תפארתו. יש ביקורת וחלקה מוצדקת וגם עושים טעויות. דובר צה"ל פרוש היום ברמות מטורפות ועובדים באינספור שפות. יש דוברים בפרסית, טורקית, ספרדית. יש המון חיילים בשטח. קיבלו החלטות נכונות לגבי איוש. לצד הביקורת שחלקה מוצדקת ומערך ההסברה הישראלי בכלל".
אופנהיימר: "אם אפשר להסביר טבח כזה אי אפשר להסביר כלום. דובר צה"ל זה שבחר לעלות פעמיים ביום ולעדכן בעיקר בימים הראשונים שהדרג הפוליטי נדם. דבר שני נותן לפעולות צה"ל גוון לא מקצועי - עובד עניינית ולא פוליטית".