חודש וחצי למלחמה בעזה, והכתב הצבאי של חדשות 13 אור הלר עדיין מתקשה לעכל. "הרגשתי שהשמיים נפלו על הראש, שהשמיים נפלו. בשבעה באוקטובר, יום שבת אני בחופשה עם הילדים בקיבוץ שמיר שבאצבע הגליל ליד קריית שמונה, אגב, כמו הרבה מבכירי צה"ל", הוא משחזר את אותו בוקר בו נאלץ לפתוח את שידורי הערוץ עם הדיווחים מהשטח. "ב-6 וחצי בבוקר מתקשר אליי אמנון ברקאי, סמנכ"ל ההפקה שלנו, הצ'יף, ואומר לי 'אני רואה אזעקות, תתחבר'. יש לי יכולת עם הציוד שאני לוקח איתי גם לחופשה להפך למאסטר של השידור, זאת אומרת שאני האולפן. ואז מעבירים אליי בלחיצת כפתור מרשת 13 את השידור ואנחנו עולים. אלמוג בוקר ואנוכי ובעצם מגלגלים בינינו את השידור, שכבר בדקות הראשונות אתה מבין שמה שקורה לא דומה לשום דבר שקרה בהסלמות קודמות".
בין כניסה ויציאה מעזה, הלר, הכתב הצבאי הוותיק של חדשות 13, הגיע לאולפן וואלה לפודקאסט תיקטוק של המכון הישראלי לעיתונות. על הפרק: הקונספציה שקרסה גם אצל הכתבים הצבאיים, התדרוכים מלשכת רה"מ נגד בכירי צה"ל, הצלמים הזרים שעמדו מנגד וגם הנורמות והשיקולים הלא תמיד שוויוניים של יחידת דובר צה"ל.
חלק קטן מהשיחה מובא כאן בכתבה. האזינו או צפו בשיחה המלאה.
תנסה לתאר לי מתי אתה מתחיל להבין את גודל האסון.
"אני מתחיל לקבל את הדיווחים על הרקטות ורואה שיש פה משהו אחר, אנחנו רגילים שתמיד הם יורים הרי לעוטף ורק אתה יודע, בשיא ההסלמה יורים למרכז. כאן יש מטחים מטורפים. בדיעבד אני לומד שזה 3000 רקטות בתוך 4 שעות. שלחו לי בימים האחרונים את הדיווח שלי מ-6 וחצי בבוקר, ובדיעבד אמרתי משפט מדהים בלי שיש לי מושג - "צה"ל צריך לקחת בחשבון ולהיזהר שהירי רקטות הזה הוא לא ירי שנועד לכסות על חדירה או ניסיון חדירה של מחבלים". ברגע שאני מקבל לסלולר שלי תמונה, סטילס של מחבלים בטנדר, באמצע שדרות, השמיים נופלים עליי, נופלים לי על הראש ואני אומר - מלחמה. אני אומר לזוגתי תעירי בבקשה את הילדים, מלחמה. כל הזמן הזה אני בשידור מעדכן ואז זה מתחיל.
"באותה שעה מתחילים לכתוב לי אנשים שאני מכיר ושאני לא מכיר, גם מהעוטף, גם הורים לחיילים - 'אין לי קשר עם הבן שלי, אין לי קשר עם הבת שלי, אין לי קשר עם המשפחה שלי, אין לי קשר עם ההורים שלי או עם הילדים שלי, תציל אותם, תעזור לי'. תוך כדי משדר אני מעביר כל הודעה שמעבירים לי לצבא, למי שאפשר, כאוס טוטאלי, כאוס טוטאלי. לאף אחד אין שום תמונה של המצב, ומה שמדהים הוא שאנחנו נוהגים לפתח תקווה להורים של זוגתי, מורידים שם את הילדים, היא עובדת בחדשות 12 כרכזת כתבים".
וואו.
"זו הסיטואציה. אני דוהר על כביש 4 בלאגן, בלאגן, בלאגן, ניידות, ניידות, ניידות, אמבולנסים, בלאגן, כאוס טוטאלי וכמובן שיגורים ונפילות, והמקום הראשון שאני חושב להגיע אליו זה קיבוץ זיקים, משתי סיבות: אחת - חברי אלמוג בוקר שיש לו שם עמדת שידור גר שם. רק שלא ידעתי שהוא בכלל לא בקיבוץ, אלא אצל ההורים של אשתו. ואין לי מושג מה התמונה, אין לי מושג ש- 3000 מחבלים פלשו לעוטף בתסריט שאף אחד לא חשב עליו - ואין לי מושג שהם מנסים לעשות את זה גם בקיבוץ זיקים!".
וואו.
"כן כן, ואני מגיע לזיקים, השער נעול, אני מתקשר לרבש"צ, הוא אומר לי - 'מה אתה משוגע? תלך מפה, מחבלים'. אני נכנס בכל זאת, הולך לחפש את אלמוג, דופק לו על הדלת, "אלמוג, אלמוג, תפתח זה אני", אני חושב שהוא מסתגר בממד, לא מבין שהוא לא שם. כשאני מצליח להשיג אותו, הוא אומר לי - אני בכלל לא בזיקים, תפתח את העמדה שלי, תשדר אתה משם".
"בקיצור בוקה ומבולקה, ירי מכל הכיוונים, בדיעבד אני יודע שעשרות מחבלים סימנו את קיבוץ זיקים ורק בגלל קרב הגבורה של מפקדי הטירונים בבסיס הטירונים בזיקים של פיקוד העורף הסמוך וגבורת הלוחמים והלוחמות של חיל הים שהצליחו להוריד הרבה מחבלים, בעצם קיבוץ זיקים ניצל.
"אני יוצא החוצה, מתמקם בעמדת שידור בצומת זיקים ומתחיל את המלחמה. ככל שעוברות הדקות אני מבין שהברבור השחור קרה, הברבור השחור שאף אחד לא חשב, אף אחד לא ידע ואף אחד לא האמין שיקרה, אכן קרה, וככל שעברו השעות כמובן התמונה הזוועתית התחוורה והתחוורה יותר ויותר. שלחו לי את השידורים שלי, ואני רואה כמה בדיעבד התאמצתי להיות בקונטרול בסיטואציה שהיא כמובן אאוט אוף קונטרול".
וזה מבלי שיש לך מידע מצה"ל. למעשה, צה"ל עצמו עדיין לא מבין את האירוע.
"צה"ל לא מבין בשלב הזה את תמונת המלחמה, צה"ל לא מבין אפילו את היקף המחבלים שחדרו, איפה הם נמצאים, את מסע הזוועות והרצח והחטיפה שמבצעים, ואתה באמת עוסק בלהבין את התמונה ואתה מבין שיקרה כאן משהו שלא קרה מאז הקמת המדינה. אתה כאן באירוע היסטורי שמכה בך, התנפץ על כולנו ומתנפץ עליך בתור כתב צבאי, לא דומה לשום דבר שראינו, לא לצוק איתן, לא לעופרת יצוקה, לא לשום דבר שראינו".
מה ההסבר שלך לפער בין היכולות המדהימות, כך אומרים לפחות, שצה"ל מפגין עכשיו בלחימה בעזה - לבין ה-7 באוקטובר, בו הפקיר, אין מילה אחרת, את הקיבוצים ואת כל הנגב המערבי.
"תראה, מאוד קשה לי עם המילה "הפקירו", כי צה"ל שילם מחיר נורא ב-7 באוקטובר. צה"ל עצמו, סליחה על הביטוי, נתפס עם המכנסיים למטה. חיילי צה"ל נתפסו בתחתוני בוקסר במוצבים שלהם ושילמו מחיר נורא, ונפלו ונלחמו בגבורה עד הכדור האחרון וגם אחרי הכדור האחרון, ולוחמים ולוחמות, ונחטפו ונהרגו. נכון, בתחושה של החברים בעוטף, הם הופקרו, לגמרי. אני לא מתווכח עם זה".
זו לא רק תחושה, אובייקטיבית אנשים היו 24 שעות, 36 שעות לפעמים, נצורים בממ"ד, בלי שזכו לקבל הגנה מהצבא. מי אשם בהפקרות?
"גם צה"ל עצמו, אני לא רוצה להגיד "הופקר" כי זה התפקיד שלו להגן על האזרחים. אבל גם צה"ל עצמו הגן על עצמו, תבין, צה"ל לא יכול היה לעשות את התפקיד שלו מול הכישלון המודיעיני שתיכף נדבר עליו. צה"ל בעצם היה עסוק בלהילחם על חייו, אם זה בנחל עוז, אם זה ברעים, אם זה בזיקים וכל הבסיסים שנועדו להגן על היישובים בעצם הגנו על עצמם. אני לא מתווכח עם המילה הופקרו. אני רק אומר שצריך להבין את התמונה. צה"ל עצמו נלחם על חייו ושילם מחיר נורא בשבת השחורה, והוא לא סיפק את הפוליסת ביטוח של להגן על האזרחים".
"ימים בודדים לפני הטבח שמעתי מגורם בכיר שסינוואר מורתע"
כאן אני רוצה רגע לשאול על התפקיד שלך, שלכם, הכתבים הצבאיים, שלא איתגרו מספיק או לא ביקרו מספיק את המערכת.
"תשמע דוד, לי וליתר הכתבים הצבאיים אין שב"כ משלי ואין לי אמ"ן משלי, אוקיי? התפקיד שלי בתור כתב צבאי הוא לתווך בצורה הטובה ביותר את המציאות הביטחונית, לצופי ולחברה הישראלית, על פי מה שחושב צבא ההגנה לישראל והשב"כ וכל קהילת המודיעין. אם שב"כ ואגף המודיעין וראשי צה"ל אומרים שהחמאס מורתע, אז מה אתה מצפה ממני? זאת אומרת אני בסך הכל כתב צבאי".
אז אולי פה הבעיה. ואני שואל את עצמי, למה לקחת את מה שאתם אומרים עכשיו כן ברצינות? נכון לשעה זו, כולכם פחות או יותר מדווחים שחמאס כבר התחיל לאבד שליטה, שהוא בדרך לקריסה, שסינוואר הוא המנותק או הפסיכופת שעדיין לא הבין. זה הכול מדובר צה"ל.
"קודם כל, תמיד לקחת הכול בזהירות רבה. הלקח המרכזי מ-7 באוקטובר, ששוב ידענו אותו, ואיך נגיד, הדחקנו אותו, הוא שצריך להיזהר מאוד בניסיון להיכנס בין שתי האוזניים של האויב. אני מזכיר לך, סינוואר התראיין לעיתונאית האיטלקייה ותאר שם שהוא מתהלך בחוף הים של עזה ורואה את בני הדור הצעיר של העזתים, את הנערים והנערות ואומר, איזה עתיד אני אתן להם ואני מחפש להם עתיד טוב יותר, סינוואר לא נכנס איתנו לשלוש מערכות כאשר עזה בערה ועסקנו רק בג'יהאד האיסלאם".
בינתיים הוא בנה את מתקפת חייו.
"נכון, סינוואר שלח פתק בעברית לנתניהו וכתב לו קח סיכון מחושב, נתניהו, סינוואר שידר שהוא רוצה פועלים וכסף קטארי והוא פשוט עבד על כולם. הוא עבד על השב"כ, הוא עבד על צה"ל, הוא עבד על הדרג המדיני וכן, הכתבים הצבאיים שבסוף יושבים עם ראשי צה"ל והשב"כ, שואלים אותם מה תמונת המודיעין, מה תמונת המודיעין על איראן, מה תמונת המודיעין על חיזבאללה, מה תמונת המודיעין על חמאס שמעו כל השנים האחרונות, חמאס מורתע, חמאס לא רוצה הסלמה נוספת, חמאס, אמר סינוואר, למד את הלקח של שומר חומות, ירה כמה רקטות על ירושלים, קיבל 11 ימים של מלחמה, הוא מורתע ולראייה לא השתתף בשלוש מערכות ברצועת עזה, לרבות מערכה שהייתה רק במאי האחרון, מבצע מגן וחץ שהוא ישב על הגדר ולא ירה קפצון, והוא פשוט עבד על כולנו. ויותר מזה דוד וזה עמוק, הוא גרם לנו לחשוב בכלים המערביים שלנו, שאם הוא יקבל כסף קטארי ופועלים ויהיה טוב יותר ברצועה וחשמל... אנחנו בעצם לקחנו את החשיבה המערבית וכפינו אותה על המציאות העזתית, בעוד שסינוואר בכלל לא מתכתב עם הערכים המערביים-ליברלים, הוא פשוט רצה לרצוח אותנו, ולחטוף אותנו ולאנוס את בנותינו".
"וזה לא דובר צה"ל, דוד, כמה ימים לפני ה-7 באוקטובר אני מוזמן לפגישה עם אחד מראשי מערכת הביטחון, הבאמת יותר בכירים ויותר יודעים, אמורים לדעת מה קורה בצד השני, ושומע גם, חמאס מורתע, סינוואר מורתע... אני אומר לך זה ימים בודדים לפני ה-7 באוקטובר. אתה יודע מה, עזוב רגע כתב צבאי, תחשוב על ראש אגף המודיעין בצה"ל אלוף, אהרון חליוה, אחרי הכישלון הנורא של ה-7 באוקטובר, שהוא גם לקח עליו אחריות, גם מול המצלמות וגם בכתב אל מול הפקודים שלו ואל מול המפקדים שלו שהוא עכשיו צריך ללכת לקבינט ולהגיד להם מה רוצה נסראללה.
"תאר לך ראש אמ"ן שנכנס לקבינט, הוא אומר, אני עכשיו מנסה להיכנס בין שתי אוזניו של נסראללה, להעריך מה רוצה חיזבאללה, תחשוב על זה. עכשיו, הכתבים הצבאיים, לצורך העניין, הם רק הגורם המתווך, וכמובן שכאשר מערכת הביטחון אומרת לנו דברים אנחנו צריכים לתווך אותם. אנחנו צריכים אחרי המלחמה לחשוב טוב טוב טוב בהינתן זה שאין לי 8200 משלי, איך אני תמיד אומר את זה עם קורטוב, אתה יודע מה? לא קורטוב, 100 קורטובים של מלח לצופים, למאזינים, לקוראים. ואני חושב שכל העיתונות הישראלית תעשה את זה".
"הסלמה בצפון פירושה שהמגדלים כאן בתל אביב יהיו נמוכים יותר"
בוא נדבר על חיבוק הדוב האמריקאי, ואני בכוונה קורא לו חיבוק דוב, כי התחושה היא שהסיוע והתמיכה הכל כך גדולים שאנחנו מקבלים מביידן בעצם משדרים בדיוק את ההפך. שבלעדיהם לא נוכל.
"אני מסכים עם האמירה שלך. החיבוק הזה, גם אם בסופו של דבר הוא משיג את מטרתו שזה הרחקת הזירה הצפונית כרגע או הרחקת איראן מהאירוע - יש בו יתרונות רבים, אבל גם יש בו חסרונות שמשווקים את ישראל כחסרת אונים לבדה. אני חושב שרק בעתיד, כשיפתחו הארכיונים, אנחנו נבין כמה ביידן הציל את מדינת ישראל. רק בדיעבד, בעתיד אנחנו נדע עד כמה ההצלחה החמאסית דיגדגה לנסראללה בידיים, באצבעות, לעשות אותו דבר. שר הביטחון גלנט מינה את ראש אמ"ן לשעבר, האלוף תמיר היימן, לבחון את תיאוריית המלכודת. זאת אומרת, התזה המאוד מסוכנת, שלפיה החמאס, מכת הפתיחה שלו ב-7 באוקטובר זה רק ההתחלה ולמעשה הוא היה מתואם עם האיראנים, היה מתואם עם חיזבאללה ובאמת להתחיל אול אאוט רב זירתי נגד ישראל. אני לא מכיר תימוכין לדבר הזה, ראית גם את נסראללה בנאומיו, אומר - 'חמאס הסתירו מאיתנו, לא ידענו'".
ושוב עולה השאלה - ישראל הגדולה, הצבא הגדול, החזק במזרח התיכון, יש אומרים אפילו בחצי הכדור - מול 30-40 אלף חיילים בתא שטח סגור, בלי נ"מ, בלי חיל אוויר, בלי ארטילריה. אולי אנחנו פשוט לא חזקים כמו שהיינו רוצים לחשוב על עצמנו?
"צה"ל נבנה במפורש לתרחיש רב זירתי, היה רק בחודש מאי האחרון תרגיל מטכ"לי שקראו לו אגרוף הפלדה שדימו בו ירי טילים מאיראן, סוריה, חמאס, חיזבאללה, עיראק, תימן. 6 זירות. עד עכשיו יש לך את כולן, חוץ מאיראן ועיראק. אבל כל הזירות האלה תורחשו, כשהזירה העיקרית אגב היא לבנון, נוכח האתגר שיש שם מול חיזבאללה שהוא פי 10 ופי 100 ממה שיש בעזה. ואז קרה ה-7 באוקטובר. צה"ל אמור והוא שומר הרבה כוחות לאפשרות של הסלמה בלבנון שהיא לא מה שאתה רואה עכשיו, אלא הסלמה כזו שהמגדלים כאן בתל אביב יהיו נמוכים יותר ושלא נוכל לשבת פה ולשתות קפה ולנהל שיחה כזו ופודקאסט, אלא שתל אביב וכל המרכז וכל המדינה תהיה תחת אש אגרסיבית מאוד ואינטנסיבית מאוד, ומנגד ביירות תראה כמו עזה".
זאת אומרת, אנחנו מורתעים.
"לא, אנחנו אומרים לעצמנו מאז ה-7 באוקטובר, רגע, אחרי המכה הקשה שעברנו ואחרי שצה"ל עשה את המפנה ומלהילחם על בסיס רעים ונחל עוז, הוא נלחם עכשיו על שיפאא ועל שיח' עג'לין ועל תל אל-הווא - שאנחנו רוצים להתרכז בחמאס - עזה, להפיל אותו, למוטט אותו, לגמור אותו. האם נגיע למלחמה בלבנון? אולי. האם אנחנו רוצים לנהל מלחמה בלבנון, תוך כדי ששלוש אוגדות של צה"ל נמצאות עכשיו בעזה ומכתרות את העיר ונלחמות בתוך העיר? לא. האם אנחנו יכולים להתדרדר לשם? בפירוש כן. האם אנחנו יכולים להחליט לצאת למערכה יזומה? גם כן".
"הנזק של סרטון הזוועות הוא בפגיעה במשפחות"
ראית את סרטון הזוועות שהפיק דובר צה"ל? האם לדעתך צריך להמשיך להפיץ אותו?
"כן, ראיתי. סרטון הזוועות הוא 47 דקות שדובר צה"ל ערך ממה שנקרא "ראשז", גלמים. הוא גלם אחר גלם אחר גלם, ואין בו פריים אחד שדובר צה"ל צילם. יש בו מצלמות גוף של המחבלים, יש בו מצלמות גם בבתים של הקיבוצים וגם מצלמות בכבישים ובשערים של הקיבוצים, ויש בו את מצלמות המבלים במסיבה, בנובה".
אני שואל אם התועלת רבה מהנזק בפרסום ובהפצה של סרט כזה.
"הנזק הוא בפגיעה במשפחות. צריך לומר שהרבה מה-47 דקות הציבור כבר ראה, אבל זה לא עניין של מפחיד ומשתק. יש בסרטון הזוועות, כפי שהוא זכה לכינוי, לא יודע. כינוי לא משהו בעיניי. יש שם הרבה דברים שהם לא שדירים בטלוויזיה.
"יש שם משפחות שבפירוש אמרו לצה"ל שהן כועסות, משפחות שכולות, או משפחות שעברו טרגדיות איומות של אחד נחטף, אחד נרצח, אחד נפצע. יש משפחות בעוטף, בין היתר משפחות שיקרות לליבי, שאמרו לצה"ל 'אתם לא שאלתם אותנו, אנחנו לא רוצים להיות בסרטון הזוועות'".
מה דעתך על הצלמים הזרים שתיעדו בשעת אמת את הטבח ולא עשו דבר?
"אני לא הייתי עושה את זה כביי-סטנדר (צופה מהצד ד.ו.), ולא כל מי שאני מכיר שהוא מחזיק תעודת עיתונאי בכיס או לא מחזיק תעודה. זה אלף-בית מבחינתי של להיות בן אדם. אני לא חושב שזה שאנחנו עיתונאים נותן לנו רישיון להיות ביי-סטנדרס בזוועות ובפשעים נגד האנושות. מעולם לא הייתי שותף לבזיזה, אונס, רצח או חטיפה".
בהנחה והם לא ידעו על הטבח לפני, זה לא מה שכתבים צבאיים בכל העולם בעצם עושים, רואים זוועות ומתעדים? מה עושה כתב שמגיע לסקר באוקראינה, באפגניסטן? מה עשו כתבים ברואנדה?
" לא, לא. אנחנו מצלמים קרבות מרחוק או מקרוב. גם כשהייתי באזורי קרבות בארץ או בחו"ל, גם כשהייתי במבצע בעזה, גם כשהייתי בתוך עזה ביום רביעי שעבר עם כוחות צה"ל, לא ראיתי דברים מהסוג הזה".
"יהיה פה יום שתקום בבוקר ולא יהיה חמאס בעזה"
אני רוצה רגע לשאול אותך עכשיו על ביקורת שחטפו דווקא בדובר צה"ל, בגלל המשך שיטת חלוקת אייטמים בלעדיים למערכות שונות, בהן ידיעות אחרונות וחדשות 12, גם בזמן מלחמה.
"זה ויכוח שלא עולה בפעם הראשונה, תמיד בזמן מלחמה יש אותו. דובר צה"ל הוא היחצן הכי גדול והכי חשוב בישראל. הוא גם הכי מונופוליסטי. לדעתי, מספר המשרתים כרגע בדובר צה"ל שפועלים במלחמה הוא יותר מ-1,300. זה מספר מטורף של סדיר, מילואים וקבע. אני חושב שהם עושים עבודה טובה. אבל, וכאן האבל הגדול, מאז הייתי אומר 10, 15, 17 שנה, חדרו לצערי הרב לדובר צה"ל נורמות מהיח"צ האזרחי, מחברות היח"צ האזרחיות של חברות מסחריות. והם עושים שיקולים, לצערי, הרבה פעמים, של רייטינג. לצערי ראיתי כמה מקרים של זה גם במלחמה הנוכחית.
"אגב, אני חושב שדובר צה"ל תת אלוף דני הגרי, עושה עבודה מעולה בדמות שהוא יצר מול הציבור כנגד הרבה אנשים שאמרו לו 'אל תיקח את התפקיד, זה לא בשבילך, אתה לא מתאים, אתה תתרסק', ואז באה מלחמה כזאת ששמה אותו בכל סלון ישראלי. אני חושב שהוא עובר את זה טוב מאוד. אנחנו מכירים הרבה שנים אחורה… ואם יורשה לי גם באמירה אישית, ככה עושה לי טוב לראות אותו, ברמה האישית אנחנו מכירים הרבה שנים אחורה. לא שהופתעתי, אבל הופתעתי.
"לגבי חלוקת האייטמים - זו מחלה שיש לדובר צה"ל הרבה מאוד שנים אחורה. לצערי אני רואה אותה גם פה. יש הרבה דברים שהם עושים כן שיוויוני, וכן ממלכתי. ואני מפציר בהם פעם אחר פעם. כן, תהיו שוויוניים, תהיו ממלכתיים, זאת מלחמה של כולם. של הצופים שרואים את הערוץ הזה ושל צופים שרואים את הערוץ האחר".
רבות דובר על הניסיון של נתניהו מתחילת המלחמה להפיל את האחריות ולטפול את האשמה על הצבא. אני אשאל את זה פשוט: מישהו בלשכת ראש הממשלה ניסה לתדרך אותך נגד צה"ל? גם אם תגיד לי שאתה לא מוכן לענות, זאת תשובה טובה.
"רגע, רגע, רגע. זה ברור שבמלחמה דוברי ראש הממשלה מדברים גם עם כתבים הצבאיים, פוליטיים, מדיניים, כלכליים, וואטבר. דובר צה"ל, מדבר עם הצבאיים, פוליטיים, מדיניים, כלכליים".
ניסו לתדרך אתכם נגד צה"ל?
"תראה, זה מאוד ברור, יש כאן נרטיב, מה זאת אומרת? ראינו את זה בציוץ המפורסם שנמחק, אוקיי? אומר נתניהו, צודק במובן העובדתי, הוא כנראה לא קיבל התראה למלחמה. אבל ביום שאחרי, זה מאוד ברור מה יהיה כאן: ראשי מערכת הביטחון, רמטכ"ל, ראש אמ"ן, אלוף פיקוד דרום, ראש שב"כ. זה מאוד ברור שכאשר הם, אינשאללה יסיימו את הניצחון ויתחקרו ויפיקו את הלקחים מהכשלים שהיו כאן, זה מאוד ברור שהם לא יאחזו בקרנות המזבח. וזה מאוד ברור מי כן יאחוז בקרנות המזבח".
כן, רק שאנחנו מדברים על ניצחון כעל איזה קו פרשת מים שברור שיום אחד בבוקר נתעורר אליו. ממש לא בטוח שזה הכיוון. מאוד יכול להיות שאנחנו לא נראה פה הגדרת ניצחון ולא ניצחון בשנים הקרובות. אין לדעת, מלחמת שלום הגליל הייתה שנתיים.
"אני חושב שקודם כל, כולנו נמצאים כאן, כאמור, בברבור שחור בשדה לא חרוש. אנחנו לא יודעים מה יהיה, אבל כן, מבחינת התכנון של הדברים, כן יהיה פה יום שתקום בבוקר ולא יהיה חמאס בעזה, לא יהיה חמאס ששולט בעזה. ואז צה"ל יצא החוצה ואז יתחיל לעשות, כמו בחומת מגן. כניסות ויציאות. כמו שאתה רואה בג'נין בלילות. מישהו שירצה להעיף רקטה או מי שירצה להוציא פיגוע, ובשאיפה שנדע על זה, אנחנו ניכנס לא עם 3 אוגדות, אלא עם הרבה פחות כוחות ולא עם רקטות על תל אביב.
"תראה, השמיים נפלו לנו על הראש ב-7 באוקטובר, אבל בוא, לא לא לקינו באמנזיה. תחזור לפרסומים של לפני. הרמטכ"ל, ראש אמ"ן, ראש שב"כ מזהירים את נתניהו ממה שקורה במדינה, מבלי שהם מביעים את דעתם על בעד או נגד הדברים ההזויים שדיברנו עליהם לפני 7 באוקטובר. מה שאתה מה שאתה עושה למדינה, מחליש את הצבא, מחליש את הלכידות הפנימית, מחליש את היחסים עם ארצות הברית, ובעצם גורם לאויבינו לזהות שעת כושר היסטורית לפגוע בנו.
"עכשיו, נכון שהרמטכ"ל ראש שב"כ, ראש אמ"ן, פישלו לחלוטין בזיהוי השבעה באוקטובר. הם לא הביאו התראה. אבל הם הביאו כל החודשים שלפני כן את האזהרה: אויבינו מזהים שעת כושר היסטורית לתקוף אותנו. האם סינוואר עשה את זה בגלל מה שקרה פה בחודשים לפני השבעה באוקטובר? זאת שאלה מעולה לוועדת החקירה הממלכתית שתקום אחרי המלחמה".
לישון עם האויב (המקצועי)
נחזור לתקשורת. מה דעתך על החלטה של הערוצים המרכזיים לא לשדר את סרטוני החטופים?
"זו החלטה קשה מאוד, כי מצד אחד סרטוני החטופים זה חדשות. לצערנו. אלה הם חיינו בזמן האחרון, כמו ששר פוליקר. אתה רואה את הסרטון של הילד, וברור לך שזה רץ בין כולם בטלגרם ובווטסאפ. אבל חדשות 13 היא לא קבוצת ווטסאפ והיא לא קבוצת טלגרם, ואנחנו צריכים לחשוב מקצועית מה זה עושה. אני חושב שבחרנו לא לשתף פעולה עם תעמולה חמאסית בזויה, שנועדה להכניס לנו ברזל מלובן בעין.
"בסוף אנחנו עובדים עבור הציבור, ואני חושב שהציבור הישראלי יצא נשכר יותר אם אנחנו נדווח: חמאס הוציא סרטון, ג'יהאד איסלאמי הוציא סרטון. הם עושים את זה ככה וככה. הפרשנות לזה היא ככה וככה. להרוויח את הילד, שקורע לכולנו את הלב, שקרוב לבן שלי בגיל שלו".
אמנם חוויתם עליה בצפייה במהדורות וברצועות נוספות, והנוכחות האינטנסיבית שלכם בסושיאל, בעיקר בטיקטוק, מורגשת. ועדיין, איך אתה מסביר את הפער שקשת פתחו עליכם?
"קודם כל אני לא אחלק ציונים למתחרים. אני חושב שקשת וחדשות 12 הם טובים, הם חברה מעולה. כאמור אני מושקע בה, אני ישן איתה בלילה... אבל גם אם לא הייתי ישן איתה, באמת, רבים מחבריי הטובים עובדים שם, מנוסים, קול מרכזי גם ביקורתי".
אני לא שואל את זה בחלל ריק. במבצעים קודמים, גם אתם וגם התאגיד עלו באופן משמעותי יותר בשיעור הצפייה יחסית לשגרה. הפעם זה לא קרה.
"אני חושב שיש פה כמה דברים. קודם כל, אתה רואה שהציבור הישראלי שהיה דבוק למסכים שבוע שבועיים אחרי השבת השחורה והנוראה, מתחילים אט אט לחזור לשגרה. אנשים יושבים בבית קפה. הילדים שלי חזרו לבית ספר. יש פקקים באיילון. הציבור חזר לשגרה, אוקיי? והמספרים בהתאם. אומרים לנו שזו מלחמה שתימשך חודשים קדימה ושנה קדימה, הציבור מבין...
"דבר שני, שוק התקשורת, כידוע לך השתנה. ואנחנו צריכים לכבד את זה. ואנחנו כחדשות 13, בעיניי עושים את הטוב ביותר שאנחנו יכולים. מסכנים את חיינו, הצלמים והכתבים והמפיקים והאורחים. וכולם עושים כמיטב יכולתם. עובדים 7 ימים בשבוע, מצאת החמה עד צאת הנשמה, לתת את התמונה הטובה ביותר על המלחמה, והאמינה ביותר על המלחמה".
"אנחנו לא נערות הצ'יר-לידרס של הצבא"
תגיד, דמיינת מצב שבו ערוץ 14, שלכולם ברור שהוא ערוץ תעמולה של נתניהו, יעקוף אתכם ואת תאגיד השידור במספרים? שיהיו לו יותר צופים מלכם מידי ערב. דמיינת סיטואציה כזאת לפני שנתיים?
"שמע, התופעה של 14, אתה יודע, אני יכול לשים את הידיים על העיניים ולהגיד פויה. אבל זה כאן, זה קיים, ואנחנו צריכים להביא גם את הצופים של ערוץ 14. אנחנו צריכים להגיד להם שהם יכולים לאהוב את הדמות הזאת, את הדמות ההיא, את הדמות היותר מזוהה איתם או את הפחות. אבל אני אומר אני אומר לך דוד, אני רוצה את הצופים של ערוץ 14, חד משמעית".
בוא נדבר עברית. אבישי בן חיים, יש לכם כתב כזה במערכת בחדשות 13.
"כן. איש יקר וחבר אהוב".
איש יקר, אבל אנחנו לא מדברים ברמה האישית. אנחנו מדברים ברמה העיתונאית. וברמה העיתונאית, האיש הזה נעלם מהמסכים בשבועיים שלושה האחרונים, אחרי תקרית שבמסגרתה הוא הגיע לבקר באוהל משפחות החטופים לבקר, ונזרק משם בצעקות. אתם מעוניינים בצופים ומנסים לקרוץ להם, אבל אולי הצופים שלכם לא מעוניינים לראות אנשים שמייצגים את הביביזם על המסך.
"שמע, אני לא יודע מה זה לקרוץ או לא לקרוץ, דוד. אני מאוד רוצה, חד משמעית, ואני חושב שגם אם תשאל כל אחד מחדשות 13. אני מאוד רוצה צופים של חדשות 14 בנו. ומתוך זה שאנחנו נביא להם מוצר טוב, חכם, מאוזן, מנוסה, מקצועי, בלי פייקים, בלי חרטות, בלי שיקולים זרים. אני רוצה אותם. אני אומר לך, הצופים של ערוץ 14, אני אוהב אותם, אני פוגש אותם. אתה יודע, כשאני בדרום, בנתיבות, בשדרות.
"שוק התקשורת השתנה ועם זה אנחנו צריכים להתמודד. אנחנו עושים כמיטב יכולתנו. תבין, מבצע שידורים כזה, לא היה מאז הקמת הטלוויזיה הישראלית. גם לא בהיסטוריה של ערוץ 1. שמע, האינטנסיביות, הטרגדיות, אתה רואה מה קורה. וכמובן, כולם בזה גם אתם, גם וואלה. גם שאר האתרים, שאר כלי התקשורת הישראלים. זה מבחן מאוד גדול לנו כתקשורת הישראלית פשוט לעשות את העבודה שלנו כמיטב יכולתנו. אנחנו לא נערות הצ'יר-לידרס (מעודדות ד.ו.) של הצבא ושל הממשלה. ומצד שני, אנחנו משדרים לישראלים בשעת צרה ליעקב, כמו שאומרים במקורותינו. שמע, זה לא צחוק. אתה רואה טרגדיה אחרי טרגדיה. באמת, מכל השכבות בחברה הישראלית. זו לא קלישאה, בסוף אנחנו באירוע נורא שאנחנו רק בתחילתו. אנחנו לא יודעים לאן הוא הולך".