"במשפט אחד, למה לא ניתן לקרוא לאלי ציפורי עיתונאי?"

באולמו הקטן של השופט אביים ברקאי בבית המשפט השלום בת"א הצטופפו היום (ראשון) חמישה עשר איש שבאו לשמוע האם המילים שצייץ בטוויטר המשנה לפרקליט המדינה לשעבר יהודה שפר נגד אלי ציפורי (גילוי נאות: ציפורי מרבה להקניט אותי בטוויטר ב"א) : "חכמים הזהרו בדבריכם ! קראו על אוירת טרור ואלימות מילולית כנגד פרקליטים ועיתונאים מצידו של [אלי ציפורי] במשפט נתניהו", מהוות דיבה.

ועל אף שלכול מי שנכח באולם הקטן היה ברור שמדובר בבזבוז זמן גדול, כולם התייצבו. התובע אלי ציפורי ורעייתו בתיה. הנתבע יהודה שפר, שישה פרקליטים (שלוש לכל צד), חמישה עיתונאים ושופט אחד שניסה לנווט בין כל האמוציות שהמשפט הזה העלה.

ציפורי הגיש את התביעה נגד שפר בסוף שנת 2022, בהמשך לציוץ שבו שפר שיתף כתבה של גידי וייץ מהארץ שבה נטען כי "נאשם מספר 1 יודע בוודאי שלמסרים המכובסים שלו ושל הפרקליטים תהיה תיבת תהודה שתפמפם באובססיביות ותוך שימוש בשמות תואר מצחינים את המסר. יש כמה כאלה בינינו. הבולט והדוחה שבהם, אלי ציפורי מ"מעריב", התמקם בקביעות באולם בית המשפט. הוא לא בא רק כדי לסקר. נדמה שמטרתו המרכזית היא הפעלת טרור נפשי נגד התובעים ואנשי התקשורת "המגויסים". הוא נוהג לקרב את הנייד שלו מרחק סנטימטרים מפניהם של התובעים והעיתונאים, לעקוב אחריהם, לעלוב בהם, להטריד אותם גם כשהוא מתבקש להפסיק. לאחר מכן הוא מפרסם את תמונות התקריב של "הקושרים" ו"התופרים" בליווי שמות תואר, שכל אחד מהם היה מזכה אותו בהוצאות כבדות במשפט דיבה".

היום, שוב נכנסה העיתונאות בדלת הראשית לאולם בית המשפט. ציפורי עלה להעיד וענה שוב ושוב על שאלותיו של עו"ד יובל יועז, מי ש'בגלגולו' הקודם היה עיתונאי בגלובס תחת אותו ציפורי, שעוד לא החליט האם להגיש תביעה נגד וייץ, שבגללו הגענו עד הלום.

אבל לא רק גידי וייץ כיכב היום בעדותו של ציפורי, מקום של כבוד היה שמור גם לקלמן ליבסקינד מתאגיד השידור "כאן" ו"ממעריב". עו"ד יועז שאל את ציפורי: "אתה הפנית בתצהיר שלך לכתבה של ליבסקינד הבאת את זה כחיזוק נגד כתבי המשפט האחרים שהם לא אתה, האדם הסביר מבין שהטקסט של קלמן מקובל עליך. אז בא נקריא מה קלמן אומר עליך, התריס יועז: "את הסרטונים של אלי ציפורי בבית המשפט ראיתם פעם, מי שהיה פעם עיתונאי מכובד בגלובס ומבקר חריף של נתניהו, גילה בשנים האחרונות את האור מאז עבר קבוצה דג ציוצים של מי שלא מיישר קו עם הביביזם ותוקף ומעוות את השמות של מי שלא באים לו טוב, מצייץ תמונות לא מחמיאות שלהם ומדביק להם שמות".

על כך השיב ציפורי: "זה תיאור חי של מה שקורה בבית המשפט אבל קלמן לא מגיע לדיונים. כל מה שהוא כתב שם הבל הבלים ורעות רוח".

בסיום העדות ניסה עו"ד יועז להבין מי מממן את את העבודה של ציפורי כיום, על כך השיב ציפורי: "האולפן הפתוח מימן בהתחלה את ההגעה שלי לתיקי האלפים, אחרי שנפרדנו ועזבתי את האולפן, גייסנו ממימון המונים. מאד פשוט מי שיטען מחוץ לבית משפט שיש קשר למימון שלי עם נתניהו יקבל תביעת דיבה".

אחרי הפסקה קצרה עלה להעיד הנתבע, יהודה שפר. שהסביר לעו"ד אוהד מחרז (בא כוחו של ציפורי) מדוע הוא צייץ את הציוץ שבגינו התכנסנו כולנו היום: "כשאני קראתי את הכתבה של וייץ זה התחבר לי למציאות שאני ער לה, שלא האמנתי שנגיע אליה, כשפרשתי מהפרקליטות בכלל לא חשבתי שאני אצייץ או אפרש תיקים מתנהלים. איך מתחבר העניין? זה מתחבר לאותה אוירה ציבורית שבגינה ליאת בן ארי התובעת בתיקי האלפים והבן שלה כשהיא מסתובבת עם מאבטח".

מחרז ניסה להבין מדוע שפר לא פנה לקבל תגובה מציפורי לפני שהוא צייץ.

שפר: "אני לא כתבתי על מר ציפורי אני כתבתי ציוץ רחב על מה שקורה באולם. זה התחבר לי לאותה אוירה מאיימת נגד הפרקליטים שהם חיילים נגד השחיתות הם נלחמים בעבור כולנו, רודפים אותם הם מסתובבים עם מאבטחים ואני כיוצא פרקליטות לצערי בודד כי אחרים מפחדים שירדפו אותם. הציוץ שלי הוא זעקה אני לא רוצה לחיות במדינה שבה מאיימים על פרקליטים ועיתונאים.

מחרז שאל: "אחרי ה-7 לאוקטובר, אתה לא חושב שכולנו ראינו מה זה טרור, אתה לא חושב שהמילה טרור היא מיותרת?".

שפר השיב: "קודם כל כתוב אווירת טרור וזה נסמך על מה שגידי ויץ כתב. אף אחד לא מתייחס, כשכתוב אווירת טרור ואלימות מילולית אף אחד לא היה חושב שמדובר בטרור כפי שאתה רומז".

בשלב מסוים מחרז פתח את תיבת הפנדורה כאשר שאל את שפר: "כשהתראיינת אצל מר ציפורי מספר פעמים חשבת שהוא עיתונאי?". שפר השיב: "להתרשמותי חל אצלו תהליך, כל אדם סביר שקורא את הציוצים שלו על משפט נתניהו, החד צדדיות השפה הבוטה, לא ניתן לקרוא לו עיתונאי כיום".

השופט ברקאי שהבין מה קרה הציל את המצב ושאל ברכות את שפר: "אתה יכול להגיד במשפט אחד, למה לא ניתן לקרוא לציפורי עיתונאי?".

שפר השיב: "אני ודאי לא שופט את הרמה העיתונאית של אדם כזה ואחר בודאי לפי הנשפט במקרה של ציפורי כל מה שקורה במשפט הזה, 100% מהעדים מכל מה שקורה שם זה רק מחליש את התביעה ורק מחזק את ההגנה".

השופט ברקאי הוסיף: בשאלה מיהו עיתונאי יש ספר של השופט יצחק עמית על חסיונות ובעמוד 850 יש התייחסות לזה שבעצם כל מי שקורה לו עיתונאי הוא עיתונאי. הוא נותן הסברים ובסוף הוא מגיע למסקנה שכל אחד יכול לקרוא לעצמו עיתונאי. משם המשיך הדיון.

מחרז: "אחרי מי אתה עוקב שמסקר את משפט נתניהו?".

שפר: "אני עוקב אחרי אורלי בר לב, יש את התמלולים של אדון אשכנזי (גילוי נאות: אני) שנמצא פה ומתמלל".

ואז שפר הטיח: "יש עיתונאי רציני אחד שיכתוב שהפרקליטות היא ארגון פשע?".

מחרז פנה לנתיב אחר: "למה לא ביקשת מהפרקליטים לבוא להעיד?".

בשלב הזה שפר סיים בתיאור מדויק את מה שכל מה מי שהיה באולם הרגיש: ה"דבר האחרון שהייתי רוצה לעשות למי מחבריי לשעבר זה להביא אותם לסיוט הזה".