סאגת סגירת אל ג'זירה: ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר כי יפעל מיידית לסגירת הערוץ עוד הערב (שני). בהודעה שהוציא הליכוד נכתב כי נתניהו שוחח עם יו"ר הקואליציה אופיר כץ וביקש לוודא שהחוק לסגירת אל ג'זירה בישראל יאושר הערב בכנסת בקריאה שנייה ושלישית.
החוק החדש מקנה לראש הממשלה את הסמכות לסגור את שידורי הערוץ בישראל. הסגירה נעשית ברקע המו"מ התקוע מול חמאס בתיווך קטאר על נושא החטופים, ותחת ביקורת על ראש הממשלה ואי רצונו להגיע לעסקה.
הצעת החוק קובעת כי אם שוכנע ראש הממשלה כי התכנים המשודרים של ערוץ זר המשדר בישראל פוגעים באופן ממשי בביטחון המדינה, רשאי שר התקשורת, בהסכמת ראש הממשלה ובאישור הקבינט או הממשלה להורות על פעולות, כגון: הפסקת שידורים של הערץ הזר, סגירת משרדי הערוץ הזר, מתן הוראה על הסרת אתר האינטרנט של הערוץ הזר או תפיסת מכשיר המשמש לאספקת תכנים, אליו לא תבוצע חדירה.
אלא שההצעה מלאה בהתניות. חוות דעת מקצועית אחת לפחות צריכה להיות מובאת מגורמי הביטחון טרם קבלת ההחלטה בממשלה או בקבינט. לאחר מכן, נשיא בית משפט מחוזי או סגנו ידונו בבקשה תוך 24 שעות ויכולים לתת הוראה לאשר את הבקשה למשך 45 ימים בלבד עם אפשרות להארכה למשך 45 ימים נוספים ובכל מקרה רק עד חודש יולי הקרוב נכון לכרגע או עד לסוף המלחמה.
וזה לא הכול: אל ג'זירה תמשיך לפעול ביהודה ושומרון וכן ההחלטה לא תשפיע על שידורי הערוץ בכבלים ובלוויין.
בשבוע שעבר אישרה הועדה לביטחון לאומי בראשות ח"כ צביקה פוגל את הצעת החוק לקריאה שנייה ושלישית, ושר התקשורת שלמה קרעי מהליכוד שנכח בדיון ברך על כך. עם זאת, רבים מחברי הוועדה מטעם הקואליציה דווקא מתחו ביקורת על הנוסח הסופי בטענה שההחלטה לסגור את הערוץ לתקופה מסוימת עומדת לביקורת שיפוטית במקום שימוש בהליך ערעור.
ח"כ צבי סוכות מהציונות הדתית טען כי ההצעה לא תסגור את אל ג'זירה ותאפשר להם להמשיך לשדר. "החוק הוא מבייש ורע. נצביע בעד בגלל משמעת קואליציונית". ח"כ עמית הלוי מהליכוד הוסיף בהקשר זה כי החוק ממיט חרפה על בית המחוקקים, הוועדה, הקואליציה והליכוד. "התועלת היא אפסית ועוסקת בשוליים. אבל ברמת הנזק הוא בידיך. אתם באים ואומרים אנחנו לא יכולים לקבל החלטה מבלי שהשופט יאשר את המדיניות. איך נעמוד מול הציבור? אני יושב כאן באונס אבל זה ימיט חרפה שנים רבות על הכנסת". לדברים הצטרפו גם ח"כ משה סעדה וח"כ אריאל קלנר מהליכוד.
באגודה לזכויות אדם מתנגדים להצעת החוק ומאיימים בפנייה לבג"ץ. במכתב ששלחו ליועמשית גלי בהרב מיארה, טוענים באגודה כי החוק איננו חוקתי ויוביל לרמיסה בלתי מידתית של חופש הביטוי וחופש העיתונות.
"נוסח החוק שאושר הינו קיצוני עוד יותר מהנוסח שעמד לנגד עינינו במועד כתיבת המכתב. תקנות שעת החירום ומרבית נוסחי החוק שהובאו לבחינת הוועדה כללו מנגנון מובנה של ביקורת שיפוטית, אשר חייב את הממשלה להביא הוראה להטלת סנקציה על גוף תקשורת זר בפני נשיא בית המשפט המחוזי או סגנו, שבתורם ידונו בה בתוך שלושה ימים ויהיו מוסמכים לאשר אותה, לבטל אותה או לקצוב את תקופת תוקפה", אומרים באגודה, ומוסיפים כי לפי הנוסח שיובא לאישור המליאה, נמחקה סמכות בית המשפט לבטל או לאשר הוראה כאמור, וכעת החוק מתיר לו רק "לשנות אותה או לקצוב את תקופת תוקפה".
מהאגודה לזכויות האזרח נמסר בתגובה לכוונה להעביר את חוק שידורים זרים:
"מטרתו האמיתית של החוק איננה ביטחונית אלא פוליטית - לאפשר לממשלה להטיל סנקציות על כלי שידור זרים ששידוריהם אינם לרוחה. חשוב להבין כי כבר היום קיימים בחקיקה הסדרים רבים שנועדו למנוע פרסומים שעלולים לפגוע בביטחון המדינה.
מדובר בהצעה מסוכנת במיוחד אשר לצד הפגיעה האנושה בחופש הביטוי וחופש העיתונות, גם אוסרת על בית המשפט לבטל החלטה שאינה מידתית, ובכך למעשה קושרת את ידיו של בית המשפט מלהתערב מהחלטות בנושא סגירת כלי תקשורת. זהו המשך ישיר של המהפיכה המשפטית, בפגיעה בבתי המשפט ובגופי התקשורת והכל תוך שימוש ציני במלחמה ובנימוק הבטחוני.
פגיעה שלטונית בכלי תקשורת רומסת את חופש הביטוי הן של כלי התקשורת והן של אזרחי המדינה שרוצים לצרוך את שידוריו, ופוגעת אנושות בדמוקרטיה".