אסון, טבח, טרגדיה, מחדל, פוגרום, זוועות, אובדן שליטה, חוסר אונים. מה כבר לא נאמר על 7 באוקטובר? כל אדם במדינת ישראל שהיה עד לאותו יום השתנה במשהו, והתאריך הזה לנצח יהיה חקוק כמו צלקת עמוקה בנפש של כולנו, שלעולם לא באמת נצליח להחלים ממנה לחלוטין.
עבורי, 7 באוקטובר הוא סוג של קריאת השכמה, הבנה עמוקה שאין לקחת את החיים ואת המציאות שלנו כמובנים מאליהם. במרוץ העכברים שבו כולנו נמצאים, לפעמים אנחנו כבר במהירות שיוט: עבודה, בית, זוגיות, ילדים, סוג של רוטינה שחולפת באוטומט. 7 באוקטובר לימד, אותי לפחות, שצריך להעריך הרבה יותר את מה שיש ולא להסתכל רק על חצי הכוס הריקה, כי זה הכי קל.
מה נשתנה בחצי שנה? כל הטורים, כל הסיפורים | פרויקט מיוחד
את המתרחש בשכונה שלנו אני מסקר כבר יותר מ-15 שנה, בכל הרבדים, בניסיון לתווך לציבור הישראלי את מה שקורה מעבר לגבולות שלנו. אף פעם זו לא היתה משימה קלה, גם לפני 7 באוקטובר. אבל דווקא בשנים האחרונות, על רקע תהליכי הנורמליזציה בין ישראל לבין מדינות ערב - שלפני מתקפת חמאס עמדו בפני פריצת דרך חדשה, בדמות השלום בין ישראל לסעודיה - התחזקה ההתעניינות במרחב מסביבנו, והיה נדמה שהמחיצות החלו להיסדק.
השבת ההיא, בכל הנוגע לנורמליזציה עם מדינות האזור, החזירה אותנו אחורה. אבל העניין הציבורי בישראל לא הלך לשום מקום, להפך; הניסיון להבין טוב יותר את המתרחש בעולם הערבי רק גבר, גם על רקע המעבר החד ממצב של שלום למצב של מלחמה.
אף פעם לא היה פשוט לתווך לציבור את המתרחש בעולם הערבי כשאתה נמצא פה בישראל. אבל אחרי 7 באוקטובר המשימה הזו קשה שבעתיים. בעיקר כי הרגש, אצל כולם כולל כולם, עובד שעות נוספות, ולפעמים קשה לראות את התמונה המלאה בים של פיסות מידע, לעיתים חסרות בסיס לחלוטין, שמופצות לכל עבר.
חג כזה עוד לא היה לנו: כך נחגוג את פסח 2024
מה נשתנה בחצי שנה: פרויקט מיוחד בוואלה
במישור המקצועי, 7 באוקטובר לימד אותי להיות צנוע עוד יותר משהייתי במה שקשור להערכות או להנחות יסוד על מה שמתרחש אצל השכנים שלנו, לא להיסחף אחר משאלות לב - ובעיקר כל הזמן לחקור, לבדוק וגם לשמוע דעות אחרות שלאו דווקא מתיישבות עם דעתי. זה גם לימד אותי עד כמה חשוב להבין את המרחב שמסביבנו על רקע המעורבות הגוברות של מדינות ערב במלחמה הזו, שסופה לא נראה באופק.
מה נשתנה בחצי שנה? כל הטורים, כל הסיפורים | פרויקט מיוחד