"זאת היתה מלחמת חורמה. אני לא ממעריציו של ביבי, אבל זה היה מוגזם ממש", משחזר עיתונאי לשעבר ב"ידיעות אחרונות" את התקופה בה החל העיתון המתחרה "ישראל היום" של שלדון אדלסון לצבור תאוצה. העיתונאי עבד בתקופה ההיא במוסף הפוליטי של העיתון.
"בישיבות של 'המוסף לשבת' זה נאמר באופן ברור: 'אנחנו צריכים לפרסם כך וכך כתבות כדי לפגוע בביבי'. זאת היתה המטרה", מוסיף אותו עיתונאי. "באופן רשמי, את המוסף ערך אז אביב הברון, שעורך אותו גם היום. אבל בפועל מי שנתן את הטון היה רון ירון, העורך הראשי. הוא היה מגיע למוסף ביום חמישי ועורך אותו מחדש. היינו מחפשים תמונות מכוערות של ביבי ושרה כדי להדפיס בעיתון".
העדות, לצד עשרות אחרות, מתפרסמת בימים אלו באתר "העין השביעית" במסגרת פרויקט עיתונאי רחב היקף המשרטט את המנגנון המושחת שאיפשר ל"עיתון של המדינה" לתפקד ככלי תקשורת לגיטימי ואף מוערך - ובמקביל, במשך עשורים, לשרת אינטרסים כלכליים ופוליטיים סמויים של בעל הבית, המו"ל והעורך האחראי נוני מוזס, ולפניו הדורות הקודמים של משפחת מוזס.
הפרויקט החל להתפרסם בסוף 2022, והוא אחת הסיבות העיקריות להענקת פרס סוקולוב למערכת "העין השביעית" - לכתבים איתמר ב"ז ואורן פרסיקו ולשוקי טאוסיג, עורך האתר ועורך הפרויקט.
הפרויקט מבוסס על שיחות עם למעלה מ-100 עובדים ועובדים לשעבר בקבוצת "ידיעות אחרונות", לצד חומרים כתובים, מוקלטים ומצולמים שמעולם לא נחשפו עד כה. מוזס שיגר בזמנו תגובה חריגה לעין (עם איום בתביעה, שלא מומש), ששברה את הסירוב העיקש שלו למסור תגובות לכתבות לאורך עשורים.
בתחילת החודש (אוגוסט) החלו להתפרסם הכתבות שמרכיבות את החלק השני בפרויקט, שמתמקד בשנים של "תיק 2000": הפרק החדש נקרא "בריון חדש בא לשכונה" וזו תמציתו: אחרי עשורים של שליטה בענף העיתונות, מוזס מוצא עצמו מול יריב מסוג חדש: שלדון אדלסון. הגביר מלאס-וגאס, פטרונו של נתניהו, משיק את "ישראל היום" ומאיים להוריד את אימפריית "ידיעות אחרונות" על הברכיים. בניסיון נואש להסיר את רוע הגזירה, מוזס והעיתון מגייסים ח"כים, מפעילים לחץ על מפרסמים ותוקפים את נתניהו. במקביל, בצללים העמוקים, מתנהל משא-ומתן קרטליסטי על חלוקת השוק. בסופו יתגלגלו המעורבים למשפט פלילי שבמרכזו עסקת שוחד.
לא רק ידיעות
לרגל הפרויקט התיישבו כתבי העין ב"ז ופרסיקו לשיחה בפודקאסט תיקטוק של המכון הישראלי לעיתונות, המשודר גם בוואלה+.
על הפרק: הדימיון בין מה שקרה בשנות ה-40 לבין תיק 2,000, איך שולטים במסרים תוך שמירה על פאסדה של עיתונות איכותית והגונה, האנשים הכי חזקים שמתקרבנים כשבאים אליהם בטענות, וקריסתו ההדרגתית של העיתון. וגם - האם הלקחים הופקו (רמז: לא, אבל הטייקונים ששולטים בתקשורת הפכו זהירים יותר).
בשיחה עם כתבי העין השביעית עלו גם נושאים נוספים: פרשת יוליה שמאלוב-ברקוביץ' והיות חדשות 13 רק חזית אחת מול מערכות שנתניהו מקדם נגד מוקדי כוח ולא רק התקשורת, ההטבות הרגולטוריות שקיבל במשך השנים ערוץ 14 וההשוואה הפופוליסטית להקלות שקיבלו שאר הערוצים המסחריים, מה הכי מבאס בלבקר עיתונאים ותקשורת ועל מה הם מצטערים (רמז: שלא עשו תחקיר שיכניס את ישראל היום כעוד פרשה פלילית בצל שלטון נתניהו).