"בזמן שאנחנו נלחמים על החיים והפרנסה": העיתונאית דרשה מהיקב הצפוני מארז יינות בחינם

סיפור לכאורה קטן על עיתונאית מקור ראשון, חושף את האופן הציני והשיטות הספק אתיות בהן עיתונאים מנצלים את המצב הביטחוני לטובת הנאות. גם אם הן קטנות.

לפני מספר שבועות התפרסמה בקבוצת פייסבוק דיסקרטית של נשים שנרתמות עבור חיילים ותושבי קווי העימות תכתובת שהעלתה בעלים של ייקב בוטיק בצפון הארץ עם עיתונאית. היקב, באופן טבעי, סובל מקשיים נוכח המלחמה. בתכתובת, מבקשת עיתונאית, ששמה לא הוזכר בשלב הזה ובמה שנראה כשיטה, מבעלי עסקים בצפון לשלוח לביתה מארזים ומשלוחים עבור המלצה בעיתון. בתכתובת, שלא ברור ממנה כי השתיים נפגשו בעבר, בעלי היקב (אשר ביקשה להישאר בעילום שם), מנסה לברר מדוע יש צורך במשלוח מארז או משלוח עבור אייטם בעיתון שעל פניו נעשה מסיבות פילנטרופיות.

בעקבות ציוץ של וואלה אתמול (ראשון) בנושא שלחה העיתונאית לוואלה את "המשך השיחה" עם בעלת היקב, כהוכחה לכך שלא מדובר ב"תנאי" להמלצה, למרות שאיש לא טען שמדובר היה בתנאי. מאוחר יותר, הבוקר, היא אף פרסמה - בשמה, אביטל אינדיג - את התכתובת בעצמה, כמעין תשובה לציוץ.

הפרט ששכחה לציין אינדיג הוא שהיא כבר ביקרה בעבר ביקב - על פי היקב, על חשבונו - כך שלא ברור מדוע הייתה צריכה "לטעום" מחדש מהיינות.

זאת ועוד, לדבריה, המארז לא נשלח לבסוף, אך לאחר הסערה, בערב החג עתיד הייקב לקבל בעיתון המלצה חמה ומפורטת של אינדיג המבוססת על טעימה מהיין. איך הצליחה אינדיג לעשות זאת? "על סמך הזיכרון". הנה השיחה במלואה.

"הי דוד, זו אביטל אינדיג. מה שלומך? ראיתי שפירסמת את ההתכתבות שלי עם מיקה ***. חבל שלא שלחו לך את המשך ההתכתבות וגם את העובדה שהמלצתי עליה ולגמרי פרגנתי ליין (הבאמת משובח שלה), כמובן גם ללא שום משלוח. שולחת לך את המדור שירד היום לדפוס ועתיד לצאת ברביעי הקרוב. אנא אל תפרסם אותו מאחר והוא עדיין לא פורסם. שתהיה שנה טובה"

בכיף. באיזה עיתון זה.

"היא לא סיפרה לך?"

אני שואל אותך, כדי לוודא.

"מקור ראשון"

ובסוף היא לא שלחה אף יין?

"לא"

אז מאיפה השגת?

"יצא לי לבקר ביקב (על חשבוני) בעבר. כתבתי מהזיכרון. אגב, אפשר לדון האם משלוח מוצרים לכתב על מנת שיסקר אותם היא תקינה או לא, אבל ודאי שמדובר בפרקטיקה יותר ממקובלת בענף (וגם לא נטולת הגיון)"

אם כתבת מהזיכרון וביקרת שם למה ביקשת שישלחו?

"בכל מקרה אין לי עניין להתכתש בטוויטר. אני מאד מעריכה את מיקה ובכלל יינות בוטיק יקרים לליבי. אולי כדאי להוריד את הציוץ הלא מדויק עובדתית. לשיקולך כמובן"

למה שאוריד את הציוץ, הוא מדויק ואני לחלוטין עומד מאחוריו.

"חשבתי שהיא תשמח שאנסה סדרות חדשות. כאמור זה ממש לא היה תנאי לפרסום או משהו כזה. שתהיה שנה טובה".

ביקב, הנמצא באזור קו העימות וסובל בימים אלו מקשיים נוכח המצב, ואשר בן משפחה קרוב של בעליו נספה ב-7/10, אמרו היום לוואלה: "יש כל כך הרבה דברים טובים שעיתונאי יכול לעזור ולתרום בימים כאלו. אנו מדמיינים את בית העיתונאית מתמלא במוצרים פרי ידיהם ואדמתם של החברים שנלחמים על חייהם ועל פרנסתם, רק כדי שעיתונאים יכתבו שורה או שתיים, וליבנו מתמלא עלבון.

"הסיבה שהעלתי את העניין (בעילום שם מוחלט), היתה כדי לחשוף את השיטה, שכולנו מכירים היטב בישראל - כשר אך מסריח.

"אני מניחה שכמו שההודעה הזו נשלחה אליי היא נשלחה לעשרות בתי עסק בקו העימות, שיעשו הכל בכדי לקבל מעט שטח פרסום שאולי יעזור להם לשרוד. אני חושבת שיש דרכים מכבדות יותר את 2 הצדדים לעזור. אפילו שיחת טלפון היתה יותר מכבדת, קל וחומר הגעה וסיקור הולם וראוי. העניין פה הוא כמובן לא העלות הכלכלית, אלא הסטנדרט העיתונאי שאני מאד מקווה שלפחות הוא יישאר ראוי ומכבד. אם היתה פונה אלי משפיענית רשת, זה עוד היה מובן איכשהו, אבל כשזה מגיע ממערכת עיתונאית, ראוי בעיניי לקיים דיון על הסטנדרט שאנחנו רוצים שיהיה פה, ומה אסור שיהפוך לנורמה, לפחות בכל הקשור לעיתונות".

אביטל אינדיג עצמה בחרה שלא להוסיף.