הגיוון שיעמיק את הפילוג: מה באמת יקרה אחרי פירוק תאגיד השידור

המהלך לפירוק תאגיד השידור הציבורי ("כאן") במטרה להרחיב את גיוון הדעות בשידור הציבורי, מבוסס על הנחה שגויה. הצלחה במימושה תעמיק את הפילוג בעם ויפגע בדמוקרטיה, לא כי הוא יכשל בהשגת גיוון, אלה בדיוק בגלל שהוא עלול להשיג גיוון מסוג מאד מסוכן: גיוון אידיאולוגי בו תחנות פרטיות מתחרות אחת בשנייה על בידול קהלי יעד והתאמת התכנים אליהם. זאת, בניגוד לגיוון מסוג אחר לגמרי, כזה שנעשה בתוך חברת חדשות אחדת שמנסה לפנות למרבית הקהלים, ואם תטה יותר מדי לצד זה או אחר היא עלולה לאבד נתח שוק גדול.

גם בשוק תחרותי, תאגיד בודד לא יכול לפנות לשוליים הסהרוריים, בעוד עשרות "חברות חדשות" יצרו מציאות שבה כל צופה ומאזין יקבל את המידע שהוא רוצה. זה בדיוק מה שקורה היום במדיה החברתית, שמאפשרת לכל צרכן לצרוך את המידע שהוא רוצה, במקום לצרוך מידע מדויק, מאוזן ואמין.

ישנן שלוש סיבות מרכזיות שמסבירות מדוע פירוק התאגיד יוביל להקצנה ופילוג:

ראשית, תיווצרנה "תיבות תהודה" בתוך מערכות החדשות. ככל שעיתונאים, עורכים ותחקירנים במערכת חדשות מסוימת יהיו בעלי תפיסות עולם דומות, הם יחזקו את הדעות המשותפות להם, כי הסיכוי שייחשפו לדעות או לעובדות שסותרות את עמדותיהם יורד משמעותית. לעומת זאת, עבודה של אנשים בעלי תפיסות עולם מגוונות במרחב משותף, כפי שקורה כיום בתאגיד, יוצרת איזון ומספקת לציבור תמונה שלמה ומאוזנת יותר של המציאות.

שנית, דינמיקת השוק התחרותי תדחוף לקיטוב. כאשר מספר רב של ספקים מתחרים זה בזה על תשומת לב הקהל, הם נאלצים להתמקד בנישות ספציפיות. אם תאפשר הממשלה הקמה של ערוצי חדשות ללא הגבלה, ברור שיוקמו גם כאלה שישרתו את הקהלים הקיצוניים ביותר, במקום לפנות למרכז כפי שעושה תאגיד ציבורי.

שלישית, התנהגות הצרכנים תעמיק את הפילוג. כשניתנת לצופים האפשרות לבחור ערוץ המשדר רק תכנים התואמים את השקפת עולמם, הם לא נחשפים לעובדות או דעות מנוגדות. דוגמה לכך אפשר לראות במציאות שבה שכונות חרדיות וחילוניות מתקיימות זו לצד זו בבית שמש, או במרחק כמה מטרים בין תל אביב לבני ברק. אם אנחנו כבר רואים שסביבות המידע שונות מייצרות עולמות כל כך נפרדים בתוך מרחק כה קצר, מדוע שנרצה להחיל את המודל הזה על שאר המדינה?

בהחלט ייתכן שפרוק "כאן" יביא לגיוון רעיוני רחב יותר במפה התקשורתית כולה - אבל זה גיוון בין-ערוצי, מבוסס תמריצים, בשוק חופשי ותחרותי. זה כבר גיוון מסוכן: כזה שמעמיק פילוג ומקצין עמדות. המחקרים מראים זאת בבירור אבל לא צריך ללכת למאמרים אקדמיים בשביל כך, מספיק ניתוח פשוט של מה קרה לעמדות הברורות של שידורי החדשות בערוצים המסחריים עם פתיחת הערוצים 13 ו 14 - הקצנה והבדלה, במקום גיוון וניתוח מכוון עובדות.

ואם ברור שגיוון עמדות בתוך גוף אחד יוצר איזון, וגיוון עמדות בשוק תחרותי מוביל לפילוג נשאלת השאלה: מה המטרה האמיתית של המהלך לפירוק תאגיד השידור הציבורי?

הכותב הינו פרופסור לאסטרטגיה ויזמות בלונדון ביזנס סקול, המתמחה בהשפעות קיטוב חברתי על אסטרטגיה עסקית