בשנה האחרונה, בזמן שמדינת ישראל מתמודדת עם מלחמה בשבע חזיתות - הכנסת עוסקת ביתר שאת בבליץ חקיקה פרטית נגד התקשורת, שכולל בין היתר את החוק להשתלטות על תקציב התאגיד של ח"כ אביחי בוארון מהליכוד, חוק השימוע לראשי התאגיד של ח"כ אריאל קלנר מהליכוד, החוק לסגירת התאגיד של ח"כ טלי גוטליב מהליכוד והחוק שנועד לקדם רדיו מסחרי בכיסוי ארצי של שר התקשורת שלמה קרעי וח"כים נוספים - שבינתיים ירדו מסדר היום, וחוק הרייטינג של ח"כ שלום דנינו מהליכוד, שהוקפא לאחרונה.
במקביל, מזה חודשים ארוכים מתקיימים דיונים גם על הצעת חוק פרטית של ח"כ אריאל קלנר שעוסקת בעידן פלוס. הצעת החוק המדוברת נולדה במקור מהנחייה שאינה בסמכות של השר קרעי להעלות את ערוץ 14 לצד הערוצים הייעודיים הנוספים - בהם ערוץ 9 והלא טיוי - למערך עידן פלוס במהלך המלחמה. זאת על אף חובות של מיליונים שערוץ 14 צבר על אי תשלום דמי הפצה למערך לאורך השנים. במסגרת הצעת החוק ניתנה התנייה שכלל הערוצים יהיו פטורים מתשלום דמי הפצה לעידן פלוס בתמורה לסגירת מרבב אחד של המערך, במימון ערוצי 12-13, התאגיד ומשרד האוצר.
ע"פ הערכות בשוק, התשלום שמגיע לערוץ 14 על לייב בפלטפורמות מהווה את ההכנסה המרכזית שלו.
תזכורת: במחטף באישון לילה בחודש יולי, הכניס קרעי לתוך הצעת החוק את ביטול סעיף 13ג לחוק הרשות השנייה, שמשמעו ביטול החובה של ערוצי הטלוויזיה להעביר את השידור הליניארי שלהם לפלטפורמות שמשודרות על גבי האינטרנט (נקסט של הוט, יס פלוס, סלקום tv, פרטנר tv). כלומר: הפלטפורמות יידרשו לשלם לערוצים על השידור הליניארי אם יבחרו להעביר את שידורי הערוץ.
יש לציין כי מדובר בהטבה פרטיקולרית לערוץ 14, שכן בין כלל הערוצים לבין הפלטפורמות כבר קיימים מזה שנים הסכמי תשלום על catch up, VOD ו-HD - אלא שעבור ערוץ 14, שתכניו מבוססים על חדשות בשידור ליניארי (כלומר בצפיית לייב), מדובר באלמנטים פחות רלוונטיים. ביטול סעיף 13ג נתפר באופן פרטי לטובת ערוץ 14, שכן הסייג בנושא שסוכם בין קרעי ליו"ר ועדת כלכלה דוד ביטן מתייחס לערוצים זעירים בלבד (ללא כל אבחנה או מדרג ביניהם), ולא לערוצים המסחריים 12 ו-13.
באותו דיון, נציגת משרד המשפטים עדי ליברוס טענה שיש קושי להעביר את ביטול הסעיף: "אנחנו מבקשים זמן נוסף ללמוד את ההסדר ואת ההיתכנות החוקתית שלו. אנחנו לא יודעים להגיד שבמתכונת הזו אנחנו יודעים להגן עליו".
על אף כל ההתנגדויות והסוגיות המשפטיות, ביטול סעיף 13ג הוארך בזמנו בהוראת שעה למשך חצי שנה, שתוקפה אמור לפוג השבוע. לאחר אישור בוועדת שרים לחקיקה ביום ראשון, בהליך בהול ומזורז, מבקשת כעת הממשלה לאשר את הארכת הוראת השעה בחודשיים נוספים, לכאורה עד להשלמת הרפורמה הממשלתית של קרעי בשוק התקשורת.
היועצת המשפטית למשרד התקשורת ברוריה מנדלסון התייחסה השבוע בחוות דעתה לעניין האפליה בין הערוצים שנשקפת מביטול הסעיף: "מתעוררת שאלה האם ההסדר המחריג אפשרות לקבלת תמורה מפלטפורמות ההצעה רלוונטי לכלל הערוצים הזעירים או רק לאחד מהם, ובכך מדובר בהסדר פרסונלי. מדובר בקושי משמעותי ממש סביב הסדר זה שמתקיים בפועל. הבחנה זו עשויה לעורר קושי אם אינה מבוססת על טעמים ענייניים".
בתוך כך, אתמול (ראשון) עברה בוועדת השרים לחקיקה ההצעה לביטול ועדת האיתור למינוי חברי מועצת התאגיד והכפפת חברי המועצה לשר ולממשלה. בחוו"ד מאת ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, עו"ד יעל מיטלמן מהמכון ועו"ד אלעד מן יועמ"ש הצלחה, נקבע כי ההצעה מהווה נסיגה מהותית מעקרונות יסוד הנוגעים לשידור הציבורי ומשמעותה השתלטות פוליטית על השידור הציבורי.
"הניסיונות החוזרים ונשנים לפגוע בעצמאות של תאגיד השידור הציבורי - באמצעות שליטה בתקציב, במינויים או בתכנים - אינם רק בלתי ראויים, אלא מהווים פגיעה ישירה באינטרס הציבורי הרחב. מדובר בערעור של רפורמה שהביאה תמורה משמעותית לנוף התקשורתי הישראלי, ביוזמת שר התקשורת לשעבר מהליכוד, גלעד ארדן, ואשר נחקקה תחת ממשלת נתניהו".