ביום שני הקרוב ידון בית המשפט העליון בסוגיה קריטית הנוגעת לעתיד היצירה הישראלית: האם חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית (הוט ויס) מחויבות להשקיע בהפקות מקור ישראליות מכלל הכנסותיהן - כולל הכנסות משירותי צפייה באינטרנט (OTT), שירותי טלפוניה, תשתיות אינטרנט ושירותים נוספים.
המחלוקת המרכזית נוגעת לפרשנות סעיף 6ה1(א1) לחוק התקשורת, המחייב את חברות הוט ויס להשקיע לפחות 8% מהכנסותיהן בהפקות מקור ישראליות.
בשנים האחרונות, עם התרחבות פעילות החברות לתחומים נוספים והמעבר ההדרגתי לצפייה באינטרנט, נשחקה משמעותית ההשקעה בהפקות המקור - תופעה שפוגעת ישירות באלפי יוצרים, שחקנים ואנשי מקצוע בתעשיית הטלוויזיה והקולנוע הישראלית. ברקע, נזכיר, תזכיר חוק של שר התקשורת שלמה קרעי שתקוע מזה חודשים ומדבר על חובת השקעה של הפקות מקור על כל השחקנים בשוק, כולל סלקום ופרטנר שלא משקיעות בהפקות מקור כלל.
העותרים, הכוללים את עמותת הצלחה וארגוני היוצרים המרכזיים בישראל שהתכנסו תחת מטה היצירה, טוענים כי יש לראות את כלל הכנסות החברות כבסיס לחישוב חובת ההשקעה. לעמדתם, המחוקק התכוון להבטיח השקעה משמעותית בתרבות הישראלית, וההבחנה בין סוגי ההכנסות השונים היא מלאכותית, במיוחד כשמדובר בחבילות שירותים משולבות המוצעות למנויים.
לעמדת העותרים, על פי הפרשנות של החוק, יש לכלול בבסיס החישוב את כלל הכנסות החברות - משידורי טלוויזיה מסורתיים, שירותי צפייה באינטרנט (OTT), טלפוניה, תשתיות אינטרנט ושירותים נוספים. המחוקק התכוון להגדרה רחבה של "מנוי" הכוללת כל מי שמקבל שירותים מהחברות, ולא רק מי שצופה בשידורים המסורתיים. לשיטת העותרים, החברות מציעות כיום חבילות משולבות של שירותים, ואין הצדקה להפריד באופן מלאכותי בין סוגי ההכנסות.
שחיקת ההשקעה בהפקות מקור פוגעת באלפי משפחות המתפרנסות מתעשיית היצירה המקומית.
מנגד, חברות הטלוויזיה והמועצה לשידורי כבלים ולוויין טוענות כי החוק חל רק על הכנסות משידורים מסורתיים, וכי הרחבת החובה דורשת תיקון חקיקה. לטענתם, הגדרת "מנוי" בחוק דורשת במפורש קליטת שידורים, ולא רק קבלת שירותים. הרחבת חובת ההשקעה לתחומי פעילות נוספים מחייבת תיקון חקיקה ולא פרשנות שיפוטית.החברות מדגישות כי קיימים שחקנים רבים בשוק התוכן הדיגיטלי שאינם כפופים לחובות דומות.
לפי עו"ד אלעד מן מעמותת הצלחה: "משמעות ההכרעה בתיק חורגת מעבר לויכוח משפטי על פרשנות החוק. מדובר בשאלה מהותית הנוגעת לעתיד היצירה הישראלית המקורית ולאופן שבו החברות המסחריות תורמות לשימור וטיפוח התרבות המקומית. ללא אכיפה ראויה של חובת ההשקעה בהיקפה המלא, קיים חשש ממשי לפגיעה משמעותית בתעשייה המקומית ובמגוון התרבותי הישראלי".
בדרך: קיצוץ דרמטי נוסף
הדיון בבג"ץ מגיע בנקודת זמן קריטית: חברת יס כבר הודיעה מזמן על כוונתה להעביר את כל פעילותה לשידורי אינטרנט בשנים הקרובות ומעל ל-80 אחוז ממנויה מקבלים שירות על גבי האינטרנט. רשיונות יס והוט יסתיימו ב-2026 ו-2027 ואין כוונה לחדשם, מה שעלול להביא לקיצוץ דרמטי נוסף בהיקף ההשקעה בהפקות מקור ולמעשה התאגיד, קשת ורשת יישארו היחידים שחלה עליהם חובת הפקה כלשהי.
לצד הוויכוח המשפטי על פרשנות החוק, מונחת על כף המאזניים שאלה תרבותית וערכית: האם נאפשר את המשך קיומה של יצירה ישראלית מקורית איכותית ומגוונת? האם ראוי שחברות המרוויחות סכומים גבוהים משוק התקשורת הישראלי יוכלו להתחמק מאחריותן לתרום לתרבות המקומית? ההכרעה בתיק צפויה להשפיע לא רק על גורלם של אלפי יוצרים, שחקנים ואנשי מקצוע בתעשייה, אלא גם על עתיד התרבות הישראלית והיכולת לספר את הסיפור הישראלי על המסך.