"קשה להגיב שוב ושוב לזוהמה, לעיוותים ולשקרים, במיוחד בימים מאתגרים כאלה לעם ישראל. לצערי, האיש כנראה ימשיך לטנף ולשקר ולקבל במה, אבל סופו שייעלם מהמרחב הציבורי. היה כלא היה... לא יעזור לאף אחד - לא ימין, לא מתחזים לימין ולא שמאל. הם ימשיכו לשקר, לסלף, ולדאוג רק לעצמם ואנחנו נמשיך לשרת את עם ישראל", כתב בשבוע שעבר שר התקשורת שלמה קרעי. הנמען הישיר לא היה בג"ץ, גם לא היועמ"שית ואפילו לא המפגינים בקפלן. המילים החריפות (והמגדפות) הוקדשו לאחד, יועצו הקרוב של ראש הממשלה, איש ערוץ 14 ורדיו גלי ישראל, יעקב ברדוגו.
"ברדוגו לא ימין ולא אמין! הוא ומלחכי פנכתו, יחד עם שופרות התעמולה פלג ודרוקר ימשיכו לקשקש ולטנף. אבל גם הם יודעים שאף אחד כבר לא מאמין להם. אנחנו נמשיך לעבוד למענכם. רק למענכם". חתם קרעי, וסיכם שבוע של תיאום מסרים עם השרים מיקי זוהר ("נמאסת על כולנו. בגלל אנשים כמוך הימין מאבד מנדטים") ויריב לוין ("אני מגבה את חברי השר שלמה קרעי. שרי הליכוד מכירים את התופעה הבזויה הזו. הגיע הזמן לעשות לה סוף"). השלושה הקדישו לברדוגו יותר תשומת לב מלמשפחות החטופים, הנשיא טראמפ וחמאס גם יחד.
קרעי עושה כיפה אדומה לביבי
מי שעוקב אחר מדור זה כבר יודע שברקע העימות עם ברדוגו ניצבת מחלוקת, גם כלכלית, שבסיסה בהתנגשות אינטרסים בתוך הליכוד, סביב הצעות חוק שמוביל שר התקשורת קרעי. בשבועות האחרונים התבטא פרשן ערוץ 14 לא אחת נגד הרפורמה של קרעי בענף התקשורת. קרעי מוביל חקיקה שעשויה להיטיב עם ערוץ i24news - הנחשב למתחרה של ערוץ 14, וכן מתכנן לפתוח את שוק הרדיו האזורי ולהפוך אותו לארצי - צעד שעלול לפגוע בגלי ישראל בה הוא משדר, הנהנית מדומיננטיות מסחרית בדרום.
כדי לקרוא את המפה כדאי לשים לב לשחקנים נוספים: הבעלים של רדיו גלי ישראל - צביקה שלום, אח של סילבן - הוא בעל אינטרסים בתוך הליכוד. הוא נחשב למקורב מאד לנתניהו. והנרטיב שהוא (באמצעות ברדוגו) פונה בו לליבו של נתניהו הוא אחד: קרעי עושה כיפה אדומה לביבי בשוק התקשורת, מחליש את 14 באמצעות פתיחת השוק לערוץ של דרהי - בו יש לא מעט ימנים עוייני ביבי - שמנסה לזנב בדומיננטיות של 14.
לא מדובר בשליחות וולנטרית של ברדוגו, אלא כמובן באינטרס הדדי: גם ליועץ/פרשן/מקורב הלוחש לאוזנו של נתניהו (ורעייתו) אינטרסים אישיים וכלכליים - לא רק פוליטיים - בתוך הליכוד, על חלקם רמז (באופן מאפיוזי) מיקי זוהר. והוא משתמש בצביקה שלום ובגלי ישראל כדי לחסל חשבונות עם גורמים בליכוד (זוהר, קרעי וכו') שמנהלים סדר יום אחר.
בשולי הדברים, יש לזכר שהאינטרסים של i24 ודרהי תואמים לאלו של מו"ל ידיעות אחרונות נוני מוזס.
לשני הגופים שיתוף פעולה אסטרטגי (לידיעות אין מסך, ול-i24 אין פלטפורמת דיגיטל), ונווה דרומי ויוסי יהושוע המועסקים בשני הגופים הם רק קצה הקרחון. למוזס אין אינטרס מסחרי-ישיר בכך שיהיה מדובר בערוץ ביביסטי מלא-מלא מכמה סיבות: ראשית - בידול. הפורמט "הנייטרלי" שמציע i24 כולל מתכונת משוכללת עם פוטנציאל אפקטיבי יותר ביום שאחרי נתניהו. בנוסף, ההערכה היא שמוזס לא מעוניין לצבוע את שאר עסקיו (וגם את דעת השופטים במשפטו בתיק 2000) כמיטיב מדי עם נתניהו. נראה שנוח לו עם המכבסה ה"נייטרלית". בשורה התחתונה, עבור מוזס - אויב/יריב היסטורי של קשת 12 הדומיננטית ומנגד קשרים עבותים עם HOT של דרהי) מדובר באסטרטגיה עסקית נטו: פלטפורמה להשתלטות על הימין התקשורתי - קהל עצום בגודלו.
אבל זוהי רק הקומה הראשונה של המאבק, שבעיקרו נוגע כאמור לשליטה בתקשורת הימין ביום שאחרי נתניהו. אלא שמעל הסיפור העסקיה(נ)י, ישנה קומה פוליטית נוספת, בה התקשורת היא במידה רבה רק הפרוקסי. הבבואה, למאבק גדול הרבה יותר, המאבק על הירושה, ועל ראשות הליכוד.
לשם הבנת האירוע יש להישען על שתי הנחות יסוד מוסכמות: ברדוגו, מהבודדים שליוו את נתניהו בימים הראשונים שאחרי ה-7/10 וחזר עם ראיון מפנק ביד מוושינגטון, לא היה מתבטא כפי שהוא מתבטא אלמלא היה הדבר לכל הפחות על דעתו של רה"מ, כלומר בהוראת או בהסכמת נתניהו. ההנחה השנייה היא שבימין, בוודאי זה הליכודי, לא קוראים תיגר על המלך, אלא על שליחיו. שווה לשים לב למה שכותב קרעי באותו פוסט במישרין לנתניהו: "ברדוגו יתהפך גם עליך בסוף".
מה שאנו רואים לנגד עינינו בימים אלו הוא לא פחות ממרד שקט בנתניהו; והעובדה שלוין נותן גיבוי פומבי לקרעי, מסמנת את תחילת המאבק על כסאו ביום שאחרי. לכל אחד מהשלושה אינטרסים אחרים, אך אינטרס עליון משותף - לשמר את ברית השליטה במפלגה: לוין פגוע מכך שנתניהו לא נתן לו גב מלא עם הרפורמה ומנהל למעשה סדר יום מקביל לזה של נתניהו (שלא רצה הפיכה, אך נכנע לאינטרס האישי שלו - ומאוחר יותר הסתבך עם הבייס, שהפך לגולם שקם על יוצרו). זוהר וקרעי מצדם מכירים היטב את נפש הבייס, ומבססים את מאחז השליטה במפלגה. בצד החיובי: בליכוד של נתניהו - גם זה דורש סוג של אומץ.