תחת מילים גבוהות כמו "אחריות" ו"התחשבות", בחדשות 12 משלימים את ההתייחסות לצופים כילדים קטנים ולא ממש חכמים, וממשיכים לתווך להם רגשות במקום מציאות.
בחברת החדשות יצאו הבוקר (שלישי) בהודעה שנראית כמעט יח"צנית, ושעשויה להוביל גם חברות חדשות אחרות לצאת בהודעות דומות: "חדשות 12 החליטה לאחר שיח עם משפחות חטופים לא לשדר ביום חמישי תמונות שיפיץ חמאס מעזה של ארונות החללים אלא רק תמונות שיאושרו על ידי מטה משפחות החטופים והודעות רשמיות מטעם המטה וגורמים רשמיים ישראלים זאת על מנת לשמור על כבוד המשפחות והיקירים".
בחברה מנמקים את ההחלטה בכך שבשונה מהתמונות של שחרור החטופים החיים, בטקס הפומבי שיארגן - אם יארגן ארגון הטרור - אין חשיבות להראות ארונות, ומספיק להגיד ש"מעבירים את הגופות". זאת לעומת "חטופים חיים" שבחברה רואים חשיבות עיתונאית בשידורם.
אלא שההחלטה לא לשדר ביום חמישי תמונות שיפיץ חמאס מעזה של ארונות החללים ("אלא רק תמונות שיאושרו על ידי מטה משפחות החטופים") היא מתחסדת וגם לא בטוח שמקצועית. מדובר בתמונות שיראו בכל העולם, אולי חוץ מצפון קוריאה וסוריה. וגם אם לא היו משודרות בשום מקום - מדובר בעובדות ולא בחוויות אישיות (חשובות ועצובות ככל שיהיו) של מיכל פעילן ויעל אודם. אם כך, מה השלב הבא? בחדשות 12 לא ישדרו תמונות חטופים שחוזרים במצב רע?
שידור של העברת גופות זו דילמה עיתונאית אמיתית. בשלב זה עדיין לא ברור שאפילו יש מה לשדר, ואיך יבחר הפעם חמאס להתאכזר. וכאן יש להישען על כלל אצבע אחד פשוט: שידור תמונות החיים והמתים, הפצועים והמורעבים, הנכים והשמחים הוא קודם כל אינטרס ציבורי ממדרגה ראשונה ולכן גם אינטרס עיתונאי ממדרגה ראשונה. על הציבור להבין מול מי אנו עומדים, ומה מחיר ההחלטות של מקבלי ההחלטות אצלנו. חשוב לנהל שיח עם המשפחות, לנהוג באחריות ולפעול בהתאם לכללי האתיקה, אך אסור לעיתונאי לוותר מראש על שיקול הדעת העיתונאי. ויתור כזה הוא אנטי-עיתונות.
וישנה סיבה נוספת, מוסרית, נגד ההחלטה. על חלק לא מבוטל מהשקרים שנמכרו לצופים (לא את כולם אפשר עדיין לפרט), וגם על אמיתות שלא סופרו (כמו המתרחש בעזה) חתומה חדשות 12, שטיפחה בשיטתיות ציפיות שווא בציבור, חלקן תוך היכרות עם הקושי העובדתי - ומתוך מטרה ברורה ללחוץ על בלוטות הדמע ולזכות בחשיפה (רייטינג).
עכשיו, כשהציבור יתקל במציאות, יותר מקיימת האפשרות ששברון הלב שלו יהיה גדול יותר, גם "הודות" לאותו קמפיין.
ברור שאיש לא יכול לכתוב או לשדר אינפורמציה על מותו של אף חטוף מבלי שישנה ודאות מוחלטת, אבל מכאן ועד הכחשת המציאות וקמפיין שנסמך על רגש בלבד - תהום פעורה.