"אם אני מבין נכון מה אתה הולך לעשות, תדע שאני אפעיל עליך את כל המכונה שלי, את הצבא. אני אשלח עליך את הכטב"מים ואז נראה". הציטוט הנ"ל איננו לקוח משיחה בין נשיא רוסיה פוטין לנשיא אוקראינה זלנסקי, אלא בין שני ראשי מפלגות ימין בישראל. מי שאיים להפעיל את צבא הכטב"מים היה בנימין נתניהו, ראש הממשלה בזמן שיגור האיום, והצד המאוים היה נפתלי בנט, ששקל להקים ממשלה אחרת בראשותו.
חרף העובדה ששניהם חולקים את אותה השקפה מדינית ולכאורה הינם שותפים לדרך שמנסה למנוע הקמת מדינה פלסטינית, נתניהו איים להפעיל נגד בנט את "המכונה" שלו, שבנט הגדיר כ"מכונת רעל". אף כי הוא שלל הקמת מדינה פלסטינית והתייחס אל הפלסטינים כאל כאב נסבל, כמו רסיס בישבן - כדבריו, בנט לא היה חסין מפני הפעל המכונה נגדו, שכן אנשי ימין הם קהל היעד העיקרי של אותו צבא כטב"מים מאיים. בסופו של דבר בנט לא נרתע מהאיום של נתניהו והקים ממשלה שאיננה הרכב חלומותיו, שתחת כנפיה הוכנסו ימין, שמאל ומפלגה ערבית.
לאחר שקמה, המכונה של נתניהו נכנסה לסיבובי מנוע גבוהים - עד הפלת ממשלת השינוי באפריל 2022. זהו בלי ספק אחד ההישגים הגדולים של מכונת השקרים, ששכנעה, כמו שאקדח משכנע, שני חברי כנסת ימניים, מהמפלגה של בנט עצמו, להפיל את הממשלה בתמורה להבטחות בסגנון פרוטקשני לשריון בליכוד - הבטחות שאכן מומשו.
אלא שהמציאות שבה אנו חיים מאז 7.10.23 הציבה למכונה אתגר משמעותי שהיא איננה מצליחה להתמודד מולו לעת עתה. בפעם הראשונה המכונה לא מביאה לשינוי דרך המחשבה של ישראלים רבים בימין ובקרב מצביעי הקואליציה. סקר אחר סקר, במשך למעלה משנה וחצי, כמעט ואין תזוזה בעמדות הציבור הימני (והכללי) בנוגע לארבע סוגיות שמאיימות על לכידות ויציבות הממשלה - הקמת ועדת חקירה ממלכתית לבדיקת מחדל השבעה באוקטובר; שחרור החטופים במחיר הפסקת המלחמה; קיום בחירות בתום המלחמה או באופן מיידי; והמשך השתמטות המגזר החרדי משירות בצה"ל.
והמכונה - בשלה, מנסה כבר שנה וחצי לא מצליחה לשנות את העמדות בציבור הימני שאיננו ביביסטי, למרות המיליונים שמושקעים בה, יהא מקורם אשר יהא. תקציב הביטחון של נתניהו הוא מימון המכונה הנסתרת שאיש לא ידע, שנעזרת בחוות בוטים (הרפרנס לכלי הטיס הבלתי מאויישים מהאיום על בנט) והפעלת אוואטרים ועיתונאים מטעם על מנת להעצים את המסרים שיוצאים מהראש עצמו - אשף המכירות שהקים סביב שלטונו חגורת הגנה תודעתית - בדומה למשמר הרפובליקה של ריפעת אסד שהגנה בעבר על דמשק. בסוריה, השתמשו בטנקים על מנת להגן על השלטון, בישראל בבוטים - מכאניים ואנושיים.
קו ההגנה נפרץ, אבל לא בעוטף
קו ההגנה הראשון נפרץ בבוקר שבעה באוקטובר, אז הצליחה המציאות הקשה בדרום לחדור מבעד לחומות התודעה שבנתה המכונה במשך שנים, שהמסר המזוקק שלה היה - נתניהו הוא מר ביטחון והוא היחידי שיידע איך לשמור על כולנו בתוך הג'ונגל שבו אנו חיים, כשסביבנו חיות טרף צמאות דם. התפיסה המדינית של נתניהו לפיה יש להפריד בין עזה לגדה המערבית - בין הרשות הפלסטינית לבין חמאס, על מנת לדחות כל פתרון מדיני בין ישראל לפלסטינים ושניתן להמשיך לחיות כך לנצח, התנפצה מול מראות הטנדרים עמוסי המחבלים שחדרו בהמוניהם לישראל וטבחו בנו ובאחינו בשדרות, באופקים וביישובי העוטף.
את העדות לקונספציה לפיה הקיפאון המדיני הוא בר שליטה ומכאן שהפלסטינים אינם מהווים איום ביטחוני כלשהו, ביטא היטב ראש הממשלה עצמו. כשהעירו אותו בבוקר השבעה באוקטובר, שאלתו הראשונה היתה "למה הם יורים?". כה עמוק חדרה התפיסה הסטגנטית שאפילו "מר ביטחון" לא כלל התקפה מצד חמאס כאפשרות שהמציאות עלולה להביא לפתחנו. "מר ביטחון" נרדם בשמירה ויחד איתו כל המערכת הביטחונית הכפופה לו, שהורתעה בהסכמתה במשך שנים על ידי מכונת הרעל מהצגת עמדה שאיתגרה את עמדתו. הוא ענה לשקט בשקט ואנחנו קיבלנו טבח המוני.
לאחר כיממה של בלבול כבר כינס נתניהו התייעצות פוליטית ראשונה. הוא היה חייב לייצב את קו ההגנה - לא זה שנפרץ במוצבי הגבול ובקיבוצים, אלא את קו ההגנה של משטרו. ומאז המכונה עובדת אך ורק למען מטרה זו. הבעיה של המכונה היא שהיא יודעת להפיק מוצר אחד בלבד, לשלוף את אותו השפן מהכובע בכל פעם מחדש. הנוסחה די ברורה: לכל סוגיה יש לפחות שני צדדים - העמדה הלאומית-ימנית ומנגד העמדה של השמאל והאחים המוסלמים.
ובהכללה - הצד היהודי והצד הישראלי, כפי שניסח היועץ ארתור פינקלשטיין אי אז בשנות ה-90' של המאה ה-20. הישראלים בעד שחרור חטופים במחיר הפסקת המלחמה? ליהודים נבטיח "ניצחון מוחלט" והתיישבות בעזה; הישראלים רוצים לחקור בוועדת חקירה ממלכתית מה הוביל למחדל הביטחוני הקשה ביותר בהיסטוריה של ישראל? ליהודים נבטיח "ועדה מאוזנת" של "העם" - העם היהודי כמובן; הישראלים תומכים בגיוס חרדים לצה"ל? ליהודים נבטיח את המשך לימודי התורה תוך מתן הפטור לאלפי בחורים צעירים בשיא אונם. אלו הנחות המוצא שהמכונה עובדת על פיהם ואין בלתם. לפיכך, הדיון המלאכותי שמייצרת מכונת הרעל מציב לאיש או אשת ימין שאלה מאוד ברורה - האם אתם יהודים טובים או מי ששכחו להיות יהודים. אלא שמאז השבעה באוקטובר המכונה מזייפת.
המכונה נובחת ועמדות הציבור יציבות
על מנת שהקורא לא יחשוב שמדובר בסיסמאות ריקות מתוכן, להלן מעט נתונים על עמדות הציבור הישראלי בסוגיות שעל הפרק על פני הזמן. הנתונים שמובאים כאן לקוחים מסקרי דעת קהל חודשיים שביצע המכון הישראלי לדמוקרטיה מאז פרוץ המלחמה. באופן שגרתי בוחן המכון את עמדות הציבור בשורה של נושאים שעל הפרק, לצד שאלות קבועות שנגעו למלחמה, שלעתים הוצגו בצורה מעט שונה (למשל: תמיכה בהתפטרות נתניהו/תמיכה בהקדמת הבחירות).
כבר בסקר נובמבר 23' היה רוב ברור בציבור הכללי לשחרור חטופים כמטרת העל של המלחמה, כש-49% מהציבור הישראלי דירג את המטרה הזו במקום הראשון, לעומת 32% שתמכו במיטוט חמאס כמטרת העל. ומה חשב הציבור בינואר 25', שנה וחודשיים לאחר הסקר הראשון? הפלא ופלא - בשאלה האם יש להתקדם לשלב ב' בעסקה לשחרור חטופים במחיר הפסקת הלחימה, ובהנחה שארגון הטרור חמאס לא יפר את תנאיה, תמכו 70%. וכשבוחנים את עמדת מצביעי הקואליציה נחשף הכישלון של מכונת הרעל, שכן 51% ממצביעי הימין תמכו בעמדה זו גם שנה ושלושה חודשים לאחר פרוץ המלחמה.
נקודת "מחלוקת" נוספת היתה הקדמת הבחירות או קיומן מיד בתום המלחמה - ולא בתום הכהונה החוקית של הממשלה בנובמבר 2026. המילה מחלוקת נתונה כאן בתוך גרשיים, שכן לא היתה באמת מחלוקת בקרב רוב הציבור בסוגיה. עוד בדצמבר 23', 51.5% ממצביעי הימין תמכו בהקדמת הבחירות (69% בציבור הכללי), ובפברואר 25' אף עלתה התמיכה בקרב מצביעי הקואליציה בקיום בחירות באופן מיידי (השאלה היתה מתי נתניהו צריך להתפטר - כלומר פירוק הממשלה בפועל) או מיד בתום המלחמה כש-56.5% מהם תמכו בעמדה זו (69% בציבור הכללי).
באשר לגיוס חרדים לצה"ל, גם כאן התמונה כמעט ולא השתנתה, אלא לרעת עמדת הממשלה שחותרת למתן פטור מלא בתמורה להישארות המפלגות החרדיות בקואליציה: בסקר שנערך בפברואר 24', שלושה חודשים לתוך התמרון בעזה, התגלה כי 70% מהציבור היהודי בישראל תומכים בשינוי מתן הפטור לחרדים מפני גיוס לצה"ל (כאן המופע "יהודי" מתייחס לדת המוצהרת של הנסקר ולא לחלוקה על פי ארתור פינקלשטיין). בבחינה מעמיקה קצת יותר מגלים ש-86% מהיהודים החילוניים תומכים בביטול הפטור, כמו גם 77% ממי שמגדירים עצמם כמסורתיים לא דתיים, ו-52% מהמסורתיים הדתיים (ש"ס-ליכוד-עוצמה יהודית-הבית היהודי). עברו חלפו להם עשרה חודשי לחימה של מכונת השקרים של נתניהו במציאות, ודבר לא השתנה. בסקר שנערך בדצמבר 24' 68% מכלל הציבור תמך בגיוס חרדים, ו-60% מקרב מצביעי הליכוד החזיקו באותה עמדה, גם במחיר פירוק הממשלה.
נעבור לסוגיה האחרונה - הקמת ועדת חקירה ממלכתית לבדיקת מחדל השבעה באוקטובר. בחודשים הראשונים שלאחר פרוץ המלחמה המכון הישראלי לדמוקרטיה כלל לא שאל האם יש להקים ועדת חקירה ממלכתית לחקר המחדל, שכן זו היתה עמדתם של לא מעט שרים וח"כים מהליכוד שהצהירו שוועדה כזו קום תקום, אלא שבסוף המלחמה. והנה, לאחר מספר חודשים שוב הנושא הפך ל"דיון" בין שתי עמדות - כפי שנוהגת המכונה לעשות - בין ועדת ממלכתית לבין ועדה "של העם". אך גם כאן איננה נרשמה הצלחה: באוגוסט 24', 56% מקרב מחנה הימין תמך בהקמת ועדת חקירה ממלכתית (67% בציבור הכללי). המכון לא ערך סקר נוסף בשאלה זו, אך סקרים של כלי תקשורת שונים, למשל סקר מעריב שפורסם בינואר 25' מלמד על המשך המגמה, כש-52% ממצביעי הקואליציה תמכו בהקמת ועדת חקירה ממלכתית (78% תמיכה בציבור הכללי). טוב, מצביעי הימין לא מטומטמים - כפי שנוהגים בליכוד לומר.
פעם אחר פעם, הנתונים שמוצגים בסקרים בלתי תלויים ובלתי ממומנים על ידי השלטון מראים יציבות בשיעור התמיכה בקרב מצביעי ימין (ומרבית הציבור, אבל אותו לא שואלים) בהקמת ועדת חקירה ממלכתית, בשחרור חטופים, בהקדמת הבחירות ובגיוס חרדים לצה"ל.
מה עשתה הממשלה בתגובה למציאות? כמה אירוני - ביצעה את תכנית התנתקות, מהמציאות. בתמצית, אפשר לומר שהממשלה וחבריה בקואליציה לא מתמודדים עם מה שלא נוח להם, גם אם הוא שריר וקיים כמו פינוי מטולה מתושביה.
המלך לא עירום!
על מנת לשמר את שלטונו, צריך נתניהו לשמור קודם כל על נאמנות מצביעיו אליו. אצל נתניהו, החשיבות העליונה היא השלטון, ורק אחר כך רווחת האזרחים, שלום ומלחמה, כלכלה ושלום החטופים. מדובר בהיפוך גמור לסדר העדיפויות של ראשי ממשלות קודמים שלא בחלו בפוליטיקה ויחסי ציבור, אך אלו היו תמיד במעגל העניין השני, רק אחרי טובת המדינה.
מכונת השקרים היא ליבת שלטונו של נתניהו, היא "הצבא" שלו, כפי שהוא עצמו אמר לבנט. היא נועדה לשמור על טבעת ההגנה הראשונה בשלמותה - על ידי ביצור הנאמנות אליו באמצעות הצגת כל סוגיה כמחלוקת בין ימין לשמאל, והיא מחזירה כל אדם לשאלה - מה הוא יותר, ישראלי הוא יהודי.
אם במעשייה "בגדי המלך החדשים" הילד צועק שהמלך הוא עירום, הרי שהמכונה צועקת חזרה על מצביעי הימין ש"המלך לא עירום". הממשלה מצפה ממצביעי הימין לראות בעיניהם את גופו החשוף של המלך ובד בבד להמשיך לומר שהבגדים החדשים ממש יושבים עליו טוב, רק כי הם, ובכן, מצביעי ימין.
אולם, כפי שהסקרים מעלה מאוששים - הציבור הימני הפסיק לקנות את השקר ולהתכחש למציאות. ואם למדנו משהו מהשבעה באוקטובר, זה שלמציאות יש נטייה לבעוט בישבן של מי שמתעלם ממנה, בדיוק ברסיס שתקוע שם.
הכותב הוא עיתונאי ומחבר הספר "פלישה: לבנון, קיץ 1982" בהוצאת ידיעות ספרים