נשיא ארה"ב דונלד טראמפ חתם אמש (חמישי) על צו נשיאותי המבקש לאסור מימון פדרלי לרשת NPR ולשירות השידור הציבורי (PBS). הצו, שייתכן ויעמוד בפני אתגרים משפטיים, כינה את סיקור החדשות של הגופים הללו "מוטה וחלקי".
הצו מורה לתאגיד ל-CPB להפסיק להעניק מימון ישיר לשתי הרשתות, ולחדול גם ממימון עקיף שלהן דרך מענקים לתחנות רדיו וטלוויזיה ציבוריות מקומיות.
ה-CPB הוא הגורם המרכזי המחלק מימון פדרלי למדיה ציבורית. הוא מקבל כ-535 מיליון דולר מהתקציב הפדרלי מדי שנה, ורובו מועבר כמות מענקים למאות תחנות ברחבי ארה"ב. התחנות משתמשות בכספים כדי להפיק תוכניות מקוריות או לרכוש תוכן מגופים כמו NPR ו-PBS. התאגיד הוקם בחוק של הקונגרס בשנת 1967, ולעיתים הוא מעניק גם מענקים ישירים ל-NPR ו-PBS להפקת תוכניות ברמה הלאומית.
NPR היא רשת הרדיו הציבורית של ארצות הברית, מלכ"ר שבסיסו בוושינגטון אשר פועל דרך 797 תחנות מקומיות ברחבי ארצות הברית. עלויות התפעול של הרשת מתבססות בעיקר על תרומות מארגונים, מעסקים ומאנשים פרטיים.
פולה קרגר, נשיאת ומנכ"לית PBS, אמרה בתגובה: "צו נשיאותי בלתי חוקי באופן בוטה, שנחתם באמצע הלילה, מאיים על יכולתנו לשרת את הציבור האמריקאי עם תוכן חינוכי - כפי שעשינו במשך יותר מ-50 שנה". היא הוסיפה כי הארגון "בוחן את כל האפשרויות" לסייע לתחנות החברות בו.
פטרישיה הריסון, נשיאת ומנכ"לית CPB, אמרה בהצהרה כי טראמפ חרג מסמכויותיו בביצוע הצו:
"CPB אינה סוכנות ביצועית פדרלית הכפופה לסמכות הנשיא," אמרה. עוד אמרה כי "הקונגרס הסמיך ומימן את CPB ישירות להיות תאגיד פרטי ללא כוונת רווח, עצמאי לחלוטין מהממשל הפדרלי. בעת הקמתה, הקונגרס אסר במפורש על כל מחלקה, סוכנות, נציג או עובד של ארה"ב להפעיל פיקוח, הנחיה או שליטה על שידורי חינוך בטלוויזיה או ברדיו, או על CPB או על כל אחד ממוטביה או קבלניה".
לפי הוושינגטון פוסט, בחודש שעבר, אמרו גורמים בבית הלבן כי הממשל יבקש מהקונגרס לבטל מימון שכבר הוקצה לתאגיד השידור הציבורי (CPB). בהצהרה שנמסרה אז, סיפק הבית הלבן רשימת דוגמאות לתכנים שלטענתו היו מוטים, כגון כתבה של NPR עם עובדות על "בעלי חיים קווירים", וסרט תיעודי של PBS על נערה טרנסג'נדרית. כמו כן, האשימו את הגופים המשדרים בכך שיש להם "אפס סובלנות לדעות שאינן שמאלניות".
בישראל, נתניהו מנהל באמצעות שר התקשורת שלמה קרעי מסע צלב נגד התקשורת, ונגד תאגיד השידור בפרט. "למה צריך לממן את זה?", אמר נתניהו, לראשונה בקולו, לפני פחות מחודש בפתח ישיבת הממשלה. "יש שם בזבוז עצום ללא שום בקרה. כמעט מיליארד ש"ח. תנו לשוק להחליט! תנו לאזרחי ישראל את הבחירה! ירצו שמאל, ירצו ימין, תנו להם להחליט! ועדת התקשורת תגיע להחלטה בימים הקרובים".
בתוך כך, בשבוע הבא, אחרי כמעט שנה של קיפאון, תעלה בועדת הכלכלה של הכנסת לדיון בחוק הרייטינג של חה"כ שלום דנינו מהליכוד. הישיבה צפויה להתקיים ב-13 במאי.
לפי הצעת החוק - גורם פוליטי, שר התקשורת, הוא שיקבע את זהות הגוף שימדוד את נתוני הצפייה של כלל הגופים המשדרים בישראל והוא שיקבע את הטכנולוגיה שתשמש לכך. בנוסף, הצעת החוק מחייבת הצגה של נתוני הצפייה לצופי הטלוויזיה "בזמן אמת" בפני צופי הטלוויזיה.
בפועל, הצעת החוק תחת השם "חובת הצגת נתוני צפייה לצופה" נועדה להשיג שליטה פוליטית על מדידת הרייטינג, והיא תשרת את ערוץ 14 - המזוהה עם יו"ר הליכוד, רה"מ בנימין נתניהו. ההערכה היא כי מטרת החוק היא לייצר כאוס בשוק המדיה ולהטות את המפרסמים לפרסם בערוץ 14.