"אם אני הייתי נוחת ממאדים וקורא את התקשורת הישראלית הייתי מגיע למסקנה שיש במדינת ישראל 9.999999 מיליון בני אדם צדיקים וטהורים, ובן אדם אחד, נוראי, שרק אם הוא ילך, הכול יהיה בסדר. זה מגוחך. אילו התקשורת הייתה הגונה והוגנת, לא היה קם ערוץ 14. הוא לא היה קם בכלל", סבור עורך מעריב דורון כהן.
כהן, שהיה בלא מעט תפקידי עריכה בכירים (בין היתר "ידיעות אחרונות", "הארץ") משמש מזה כעשור כעורך הראשי של "מעריב" לצד גולן בר יוסף. בנוסף, הספיק להוציא ספר שירה, ואם זה לא מספיק - החיבה המופגנת שלו להפועל תל אביב השלימה את הסטריאוטיפ המוכר לקבלת תקן בברנז'ה התל אביבית.
כל זה עד בחירות 2015. לאחר הניצחון הסוחף והמפתיע של נתניהו, ואחרי שבעצמו הצביע ליו"ר המחנה הציוני (ז"ל) הרצוג, התחיל כהן ליישר קו יותר ויותר עם ראש הממשלה. וככל שנתניהו התפצל מהתקשורת, כך נראה שכהן צעד בעקבותיו. כיום, מעבר לתפקידו במעריב הוא משמש בטלוויזיה כפרשן וכפאנליסט "ימני" או "ביביסט" - מילה שכבר יוסבר מה דעתו עליה. ועוד פרט חשוב: מתחילת 2023 הוא משדר לסירוגין את התוכנית "ארבע וחצי" יחד עם אחד, יעקב ברדוגו, הנחשב ללוחש על אוזנו של ראש הממשלה ברדיו המזוהה עם משפחת נתניהו "גלי ישראל".
בשיחה חסרת מעצורים באולפן וואלה, כהן יוצא כעת להתקפה חריפה נגד התקשורת, בה הוא משמש בעצמו חלק מרכזי. על הפרק, בין היתר: למה הוא לא מאמין לדיווחים על נתניהו, איך יחסי העבודה עם הכותב הראשי בעיתונו - הנחשב לראש החץ נגד רה"מ ואיך זה שעורך בפרינט מעדיף שלא לגעת בנייר.
המכון הישראלי לעיתונות ולתקשורת פועל לחיזוק חופש העיתונות, חינוך לצריכה ביקורתית של תקשורת והחזרת אמון הציבור בתקשורת בישראל.
חלק קטן מהשיחה מובא כאן בכתב. האזינו או צפו בשיחה המלאה בפודקאסט תיקטוק המשודר גם בערוץ וואלה+.
כולנו יחד תחת אותה קבוצת הג'רוזלם פוסט, ואנחנו מכירים. ודווקא בגלל זה סיקרן אותי להבין מה קרה לך. מניח שלא רק אותי. איך ולמה נהיית ביביסט.
"הנה התחלת. תראה, מי שמשתמש לדעתי במושג ביביסט, אז יש לו קצת בעיה. אני חושב שזה בא לחפות על חוסר אינטליגנציה. אני מוכן לנהל דיון הגיוני, מעמיק, אני בהחלט פתוח לזה שתשנה את דעתי בכל שנייה, כמו ששיניתי את דעתי כמה פעמים בחיים, ויכול להיות שגם עכשיו אני טועה, כמו שטעיתי לפני 20 שנה וכמו שטעיתי לפני 10 שנים. אבל כשבן אדם אומר לי ביביסט אז אני מפרש את זה שהבן אדם הוא לא מספיק אינטליגנטי כדי לנהל דיון".
או שהוא פשוט רצה לקצר ולהתקדם.
"לא, לא אמרתי את זה עליך באופן אישי. אני אומר באופן כללי משיחות שיש לי עם אנשים, אני די נדהם מהשיחות האלה, אנחנו נגיע לזה".
אשמח. אבל לפני כן, גם לתשובה ברורה: נתניהו אחרי ה-7/10 צריך להישאר בתפקידו עד הבחירות או להתפטר?
"קודם כל אני מקווה שלא כל השיחה תהיה על נתניהו, כי זו לדעתי אחת הבעיות של העיתונות, שהכול זה נתניהו. עכשיו תראה. אני אעשה לך את זה הכי בהיר שאפשר. לי אין בעיה עם ביקורת על נתניהו, להיפך, אתה יכול לראות גם את עיתון מעריב, רוב הכותבים שם הם נגד נתניהו. יחסית למקומות אחרים יש גם כותבים מהימין, אבל עדיין יש יותר כותבים מהשמאל. אני אף פעם לא צנזרתי, אני בעד ביקורת, אני חושב שביבי ראוי לביקורת. אוי ואבוי לנו אם הוא לא יהיה ראוי לביקורת. אני לא חושב שזו זכות לבקר אותו, זאת חובה לבקר אותו. איפה מתחילה הבעיה שלי? ופה אני מבקר את התקשורת כבר הרבה שנים והרבה זמן, שהעיתונות מבקרת רק את נתניהו. אז אתם אומרים רק לא ביבי? אני אומר לא רק ביבי".
תשמע, נתניהו רק 20 שנה בשלטון.
"תראה, יש הרבה בעיות במדינה. יש כאן הרבה ריקבון. יש בעיה עם ראשי הצבא שהם מאותרגים על ידי התקשורת. יש בעיה עם ראש השב"כ עכשיו. אחראי ראשי אולי למחדל, מאותרג על ידי התקשורת. היועמ"שית מאותרגת על ידי התקשורת. מערכת המשפט מאותרגת על ידי התקשורת. עכשיו אני אומר רבאק, התקשורת צריכה לבקר את כולם. אי אפשר ליפול רק על בן אדם אחד, יהיה גרוע ככל שיהיה".
כל מי שנוגע למחדל כבר סיים את תפקידו. עדיין לא ענית לי על השאלה, דורון, הוא צריך להתפטר מתפקידו או לא?
"אני חושב שזה לא בריא שהוא יהיה ראש ממשלה כל כך הרבה שנים. אבל אני גם מקשה על עצמי... מפריע לי שהוא ראש ממשלה כל כך הרבה שנים, אבל מצד שני, הרי לא מפריע לי שחולדאי ראש עיר כל כך הרבה שנים. ואז אני שואל את עצמי, למה מפריע לך שנתניהו כל כך הרבה שנים וחולדאי לא מפריע לך? אני אומר שזה לא בריא. במצב הנוכחי שנוצר, יש לנו עוד שנה בחירות. הציבור יחליט אם הוא יישאר או לא. אני מבטיח לך דבר אחד. לא משנה מי יבחר, אני לא אצא לרחובות, אני לא אחסום את איילון, אני לא אשרוף כבישים. בפעם הקודמת הייתה לי בעיה עם בנט כי בנט עשה מעשה שלא יעשה לדעתי, שיקר את בוחריו וגם הפך להיות ראש ממשלה עם שישה מנדטים".
אגב, אתה אומר את זה גם על גדעון סער שגנב את קולות בוחריו?
"אני כל הזמן אומר, ביום שאני אתמוך בנתניהו לראשות הממשלה עם שישה מנדטים, תאשפזו אותי באברבנאל. עד אז, תאשפזו את עצמכם. כי אתם תמכתם בבנט. אבל מצד שני אני יכול לתת דוגמה של לפיד. לפיד היה ראש ממשלה. הוא היה מבחינתי לגיטימי, אתה יכול להסתכל בטוויטר, אני מעולם לא פקפקתי בלגיטימיות שלו, אני כיבדתי אותו. אומנם לביבי לא הייתי נותן להיות ראש ממשלה עם 15 מנדטים, חושב שהוא צריך יותר בשביל להיות ראש ממשלה, שתהיה לו לגיטימציה. אבל את לפיד קיבלתי למרות שהוא לא מתאים".
טוב מאחר ואתה מתחמק אני רושם לעצמי שמבחינתך נתניהו לא צריך להתפטר. גולדה התפטרה, בן גוריון התפטר, אולמרט התפטר. נתניהו לא צריך.
"אני חושב שבקונסטלציה הנוכחית שנוצרה, צריך לתת לו את השנה הזאת".
האם צריך להקים ועדת חקירה ממלכתית?
"לא, אני דוגרי איתך. אני חושב שיש כאן בעיה שהתקשורת עם מערכת המשפט, עם צה"ל, עם השב"כ, הם כולם שומרים אחד על השני. אני מרגיש את עצמי בן אדם הוגן, קודם כל הוגן, אני אתן לך דוגמה מאיפה זה בא? מאיפה הפוזיציה שלי מגיעה, מאיפה הסטטוס שלי מגיע. אני הגעתי לעיתונות כאוהד כדורגל. אגב אלבר קאמי שאותו אני באמת מעריץ, אמר שכל מה שהוא למד בחיים שלו זה מהכדורגל. את כל האתיקה של החיים שלו, ואני מאמץ את מה שהוא אומר. אני באתי כאוהד הפועל תל אביב וחודשיים שלושה לפני שנכנסתי לעיתונות, הפועל תל אביב הבקיע שער לא חוקי של קבוצה. אתה יודע בדיוק מה היו הפסיקות שלהם. אתה יודע מראש, זה פשוט. בכדורגל שזה משחק, זה לא היה עובר".
אתה אומר שהמערכת מוטה נגד נתניהו, אבל המציאות הפוכה. עד כה שופטי בג"ץ פסקו אך ורק לטובתו. החל מהפסיקה ההיסטורית - 11-0 שאיפשרה לנאשם בפלילים להרכיב ממשלה, ובהמשך עתירות על נבצרות נדחו, עתירות נגד איתמר בן גביר לא התקבלו. גם במלחמה, אין ולו החלטה אחת שבית המשפט פסל או מנע מצה"ל לפעול.
"אני אגיד לך, קודם כל, אני מאוד מכבד את בג"ץ, מאוד מכבד את המוסד הזה. נחזור לכדורגל, אין מה לא להבין פה. אתה אומר לי, עכשיו אנחנו נמצאים בדקה ה-89 והפועל תל אביב מובילה 2-0. ומכבי תל אביב בועטת לקורה. עכשיו אתה אומר לי, אני מצפה מהשופט שיפסוק עכשיו שהקורה היא שלושה גולים. זה מה שאתה מצפה ממנו. אבל גם השופט הכי מכביסט יחשוב לפני שהוא עושה דבר כזה. זה מה שאתה מצפה מהשופטים. יש חוקים. עכשיו, קח למשל עכשיו את פרשת השב"כ. יש חוק. אם היה כתוב בחוק שכשראש ממשלה רוצה לפטר ראש שב"כ, הוא צריך להביא את זה לאישור זה, וצריך להעביר את זה לאישור זה, וצריך ברור, אני בעד החוק, אני ככה, כמו בכדורגל.
"אני חושב שהחוק הוא הוא יותר גדול מהשופטים. אני מקווה שזה הדוגמה האחרונה שאני נותן בעניין הזה. כשהוחלט בפיפ"א ששוער שמכשיל שחקן בתוך הרחבה, זה לא רק פנדל, זה גם אדום. לדעתי זה חוק טיפשי, כי יש כבר את הסנקציה של הפנדל. אבל הם זה מה שהחליטו ולשופט אין שיקול דעת בעניין הזה. אם שופט לא יעשה את זה, הוא יורחק לכמה משחקים.
"ליבת הוויכוח היא שהממשלה הזאת מבחינתכם היא לא לגיטימית. ופה מתחיל הוויכוח ביני לבינך. יש פה ממשלה נבחרת שמבחינתי היא לגיטימית. אני לא עברתי לצד ימין. אוקיי? אני בעד, או הייתי בעד מדינה פלסטינית. אני בעד דו-קיום. הבעיה היא שהפלסטינים הם נגד מדינה פלסטינית, לא אני. אני הייתי בעד אוסלו, והייתי בעד אהוד ברק, והייתי בעד ההתנתקות, והייתי בעד ההצעה של אולמרט לאבו מאזן, וגם היום אני חושב שאם אם תהיה הצעה טובה והפלסטינים יראו שהם בעד דו-קיום, אני בעד. אתה קצת מכיר אותי ואנשים בתקשורת מכירים אותי. אני לא איש ריב ומדון. אני לא איש שעולה על בריקדות, גם בעבודה ביומיומית, אני מחפש את הפשרה".
"אף אחד מכם לא מבקר אותם. הם אלילים"
עוד מעט נקרא כאן כמה ציוצים שלך, לא בטוח ש"לא איש ריב ומדון" היא ההגדרה הכי מדויקת.
"בציוצים זה משהו אחר, אני מודה. אבל אני אגיד לך מאיפה זה בא גם. מה גורם לי להיות פתאום מישהו שלא מכירים? אני חושב שאתם לקחתם ממשלה נבחרת והפכתם אותה לבלתי לגיטימית, ואותי זה מטריף. לקחתם את נתניהו והפכתם אותו לבלתי לגיטימי. ואתם גם הופכים את הציבור שבחר בהם לבלתי לגיטימי. אם הוא היה משתלט על הכנסת דרך טנקים ודרך אקדחים, הוא לא לגיטימי, אבל בחרו בו אנשים, הוא נבחר, תאבקו בו בכל המסגרות. זה גם מה שאני אומר לרונן בר". מאז הקלטת הראיון, בר כבר הספיק להתפטר מתפקידו.
אבל זה מה שעושים, נאבקים בכל המסגרות. אתה באופן עקבי מתעלם ממי שמחולל את האירוע. הוא הצד שמקדם עכשיו בתוך המלחמה, את אותה הפיכה משטרית שהביאה עלינו הכול.
"אני חושב שמותר לי וחובה עליך, כעיתונאי לבקר את המערכות הציבוריות האלה. אתה לא מבקר אותם. אף אחד מכם לא מבקר אותם. הם אלילים. עכשיו, זה לא יכול להיות. זה לא יכול להיות שחוץ מנתניהו וחוץ מהממשלה, שמי הם בכלל? הערסים בחרו בהם, כאילו, כן? כל השאר הם צדיקים וטהורים. אתה יודע, אם אני הייתי נוחת ממאדים והייתי קורא אותכם, שאתם שולטים בתקשורת, הייתי מגיע למסקנה שיש במדינת ישראל 9.999999 מיליון בני אדם צדיקים וטהורים, ובן אדם אחד, נוראי, שרק אם הוא ילך, הכול יהיה בסדר. זה מגוחך. וכאמור, לא תמצא בן אדם אחד שפסלתי לו שורה נגד נתניהו. מה שאני טוען הוא שאילו התקשורת הייתה הגונה והוגנת, לא היה קם ערוץ 14. הוא לא היה קם בכלל".
תתאר לי את הרגע שבו הביביזם מחלחל לחיים האישיים.
"יש לנו חברה משותפת, אני חושב שהיא לא מדברת איתי יותר בגלל זה. בסדר, לא אכפת לי. מי שלא רוצה שלא ידבר. בוא, לפני שאנחנו מגיעים לחיים האישיים. בוא ניקח 10 שנים שבהם התעצבתי בעיתונות פחות או יותר, משנות ה-90 עד 2000. בעשור הזה היו הסכמי אוסלו. אני הייתי בעיתונות. הייתי בחדשות, בידיעות, בארץ, בזמן תל אביב, בהעיר, במעריב, אולי אני שוכח פה עוד איזה עיתון, שישה עיתונים לפחות. אתה יודע מה משותף לכל העיתונים האלה?
"שבכולם לא היה אפילו מאמר אחד נגד. כולם, כולל אני, היינו בעד הסכמי אוסלו. עכשיו, בא נתניהו, אגב, שמעולם לא דיברתי אתו ומעולם לא הסתמסתי אתו, מעולם, אין לי שום קשר איתו ואני משתדל עוד מהימים שלי ככתב ספורט, לא להיות בקשר עם פוליטיקאים... עכשיו, בא נתניהו ואומר, תראו, 10 שנים לא היה בעיתונות שלכם שום מילה נגד הסכמי אוסלו, ואני חושב שצריך לאזן את העיתונות. ואני אומר לך שאני כאיש שמאל, אני מתחבר לזה. כן, צריך לאזן, צריך לשמוע את כל הדעות. מה גם שאוסלו כנראה הייתה טעות".
זה מעניין, כי הרבה לפני ערוץ 14 קם ישראל היום, בדיוק בשביל אותו "איזון" שנתניהו כל כך ביקש לעצמו. נולד לך עיתון שהפסיד מיליארד שקל ועל הדרך הקריס את הענף שעליו אתה כעורך עיתון מתחרה יושב. אתה לא מבין את זה?
"אני אומר דבר כזה. יכול להיות שישראל היום קם בחטא ואולי היה צריך לקום בכלל, הוא גם סיפק פרנסה להרבה מאוד חברים שלי, שאני לא יודע אם הם היו אם הם לא היו בלשכת האבטלה אם לא היה העיתון הזה. אבל אני לא נכנס לזה. אני מדבר רק על שוק הדעות, אני חושב שביבי הוא לא היטלר, וזה מה שאני שומע פה בתל אביב כל הזמן.
"תדע לך שנתניהו לולא כל התקשורת הזאת, ולולא כל אולפן שישי, ולולא כל מיני עיתונאים שאני לא רוצה להזכיר את שמם מסיבות מובנות, הוא כבר מזמן לא היה ראש ממשלה. כי כשאני מדבר עם ביביסטים, סו קולד, אתה יודע מה הם אומרים לי? הם אומרים 'אנחנו כבר מזמן לא רצינו אותו. אבל שאנחנו רואים מה עושים לו, אנחנו דווקא נצביע לו. אנחנו מתכנסים סביבו'. עכשיו, מי שגורם לתופעה הזאת שביבי ראש ממשלה כמעט 20 שנה, זה אמנון אברמוביץ', זה גיא פלג, זה בן כספית. הם גורמים לו להיות ראש ממשלה.
"אני אתאר לך ויכוח שלי עם רל"ביסט, שהם הביביסטים האמיתיים. אני לא ממציא את זה. הלוואי שהייתי חולם וממציא את הדברים האלה. אני מדבר עם מישהי והיא אומרת לי 'החלום שלי שירצחו את נתניהו'. והרבה אנשים אומרים את זה. הם לא אומרים אנחנו נלך לרצוח. הם אומרים החלום שלי".
ניסיון העבר מוכיח שבסוף מי שרוצח זה לא התל-אביביים.
"אבל זה יכול לקרות. אבל זה עלול לקרות. אתה צריך להיזהר. והיא לא היחידה שאומרת את זה, המון אומרים לי את זה. ואז אני אומר לה תגידי, את נורמלית? את השתגעת? זה מה שאת רוצה שיהיה פה רצח ראש ממשלה? אנחנו לא נעמוד בזה. אז היא מסתכלת עליי ואומרת לי, תופסת את הראש. אני לא מאמינה איזה ביביסט נהיית. אלה השיחות.
"ואז אני מסתכל על זה כאדם חושב. אני אומר לעצמי, תשמע, זה החברים שלי בתל אביב, כאילו זה בול. כאילו, תראה מה נהיה מאיתנו, אנחנו תעבנו את הקיצוניים מימין, ואנחנו נהיינו בדיוק כמוהם. אתה מבין? אני גם שומע ורואה את ההפגנות ואני רואה את הטירוף ואני אומר לעצמי, חבר'ה, אתם הפכתם להיות בדיוק האנשים שאתם הכי מתעבים, תעצרו. תחשבו".
"אמסלם, קרעי ורגב לא אשמים"
לממשלה אתה קורא לעצור? אני שואל אותך כאזרח, לא כעיתונאי, אין לך ציפייה שאחרי ה-7/10 הממשלה לכל הפחות תתאפס ותתרכז רק במלחמה? מה עכשיו אתם מביאים לנו את הוועדה לבחירת שופטים? מה חוק הרייטינג? אני כבר לא מדבר איתך על הקדמת הבחירות אפילו, רק על ריסטארט של המערכת והפנמה של מה קרה פה. איך יכול להיות שאתה לא שותף לביקורת על זה?
"להגיד לך שאני בעד הממשלה הזאת? ממש לא. אני חושב שהממשלה לא טובה, לא עושה את העבודה שלה כמו שצריך. מבחינתי שהיא תיפול מחר, אני לא אני לא אזיל דמעה. מהרגע הראשון אמרתי לך את זה. אני חושב שיש הרבה בעיות, ואני חושב שחלק מהשרים לא טובים, וחלק מהנבחרים לא טובים. אני אגיד לך איפה הבעיה שלי. שאתה בא ואומר לי שדודי אמסלם הוא שר גרוע, סבבה. כשאתה אומר לי ששלמה קראי הוא שר גרוע, אני איתך. תגיד לי שמירי רגב שרת תחבורה גרועה, אני איתך. הם רובם גרועים. איפה אני קופץ, ואיפה הדורון החמוד מפסיק להיות חמוד? כשזה מגיע למחדל 7/10. אם הייתי מגיע ממאדים, והיית נכנס לתקשורת הישראלית, הייתי מבין שראש השב"כ בשבעה באוקטובר היה אמסלם, שהרמטכ"ל היה קרעי, שאלופת פיקוד דרום הייתה מירי רגב.
"האנשים האלה הם לא אשמים, הם לא אשמים. אתה יכול להגיד עליהם מה שאתם רוצים, זה מרתיח אותי כשאני רואה את התקשורת מאשימה אותם במחדל, בזמן שהיא מאתרגת את רונן בר, את הרצי הלוי, את כולם. ושנינו יודעים איך זה הולך. זה יחסי קח תן, זה שחיתות, זה שוחד. שנינו יודעים שזה מה שקורה. האנשים האלה שהיו מופקדים על אריאל וכפיר ביבס ועל שירי ביבס, אין עליהם שום ביקורת. אני לא רוצה להזכיר פה עיתונים, הייתי נותן לך דוגמאות מפורטות. אבל אני רוצה לשמור על קולגיאליות".
תרגיל שכלי מאוד פשוט לאנשים שאין להם הרבה שכל: רוצים להזדעזע באמת? קחו את כל הטורים והפוסטים שכתבתם אי פעם ורק תעשו בהם שינוי קטנטן: תחליפו את המילה "נתניהו" במילה "רבין" ואולי סוף סוף תבינו לאיזה מפלצות הסתה הפכתם ואיך עקפתם את איתמר בן גביר מימין. ותזדעזעו קצת - מעצמכם
— Doron & Cohen (@Doco28) April 13, 2025
תגיד, אתה חי בשלום כשאתה משדר ליד ברדוגו? הוא עיתונאי לדעתך?
"אני חי מאוד בשלום, והייתי משדר גם עם בן כספית".
אבל בן כספית עיתונאי.
"ברדוגו טוען שהוא עיתונאי".
אבל מה אתה חושב?
"תראה, אני בן אדם ליברלי".
ברדוגו ישב אחרי ה-7/10 בבור בקריה סמוך לנתניהו ונתן לו עצות. זה נשמע לך אקט עיתונאי?
"אני יושב עם כל אחד. אני כמובן אחראי רק לעצמי. כשהזמינו אותי, ישבתי עם רביב דרוקר ואני אשב עם כל אחד ואדבר עם כל אחד, ואני לא רואה שום בעיה. אני חושב שברדוגו הוא לגיטימי. אני נגד דה-לגיטימציה".
אני חייב רגע לחדד. הטענה כלפי ברדוגו היא לא שהוא לא לגיטימי, אלא שהוא מוצג כפרשן בזמן שהוא דובר. זו לא הונאה?
"תראה, אנחנו חיים בחברה פתוחה וכל אחד מוזמן להסיק את מסקנותיו. אני רואה עיתונאים שהם מתפקדים כדוברים של הרמטכ"ל וכדוברים של ראש השב"כ ואף אחד לא יודע מזה. הם מצטיירים כעיתונאים אובייקטיביים בזמן שהם מנהלים יחסי קח-תן. דוד, אתה חייב להסכים איתי. עזוב עכשיו ביביסט, לא ביביסט. התקשורת צריכה ניעור. התקשורת שלנו במצב לא טוב, בוא נאמר שהתקשורת או מערכת המשפט זה השואב אבק הדיסון הכי טוב בעולם והיא הדיסון של החברה הישראלית. צריך לנקות את הפילטר מדי פעם. צריך להחליף את הפילטר מדי פעם, צריך לשטוף אותו".
חץ מסילבי קשת
פרשת קטר-גייט, דעתך.
"להגיד לך שאין פה בעיה, ברור שיש פה בעיה. זה כמו שאני הייתי עובד במעריב ופתאום היה מתגלה שאני מקבל כסף לעשות איזה משהו לידיעות אחרונות מהצד. עכשיו, האם זאת בעיה מעבר לבעיה אתית? אני לא יודע. אני חושב שצריך לחקור את זה.
"אני גם אומר שהבעיה עם נתניהו עם כל התיקים שלו זה בעיות אתיות. כל מה שפורסם בעיתונות נגד נתניהו על 1000, 2000, 1000 זה מגוחך. אגב, בשיחות פרטיות כולם מסכימים איתי, גם הרל"ביסטים הכי גדולים. וזה מחבר אותי לנקודת השבר שלי ב-2015 2016, כשהבנתי שיש ראש ממשלה שיש בו שיש לו בעיות אתיות שהתקשורת צריכה לפרסם, אבל זה לא פלילי.
"ואז אתה כאזרח יכול להחליט שאתה לא רוצה ראש ממשלה שנשוי לאישה כזאת, ולא רוצה ראש ממשלה שמעשן סיגר. שמבחינה אתית הוא לא עובר אותך, סבבה. אבל למה אני לא מאמין לדיווחים? כי הם עשו פליליזציה של הדבר הזה כי הם באו בגלל הפוזיציה, בגלל שהם שונאים אותו. עכשיו אני שואל אותך, היריב הכי גדול, הבן אדם שאתה הכי שונא בעולם, אתה מוכן שיעלילו עליו? אני לא. גם אם הוא יריב שלי, אני לא מוכן".
אתה מדבר כאילו אין מכונת רעל שמנסה לקבור חי כל פוליטיקאי שרק מאיים להיכנס למגרש של נתניהו. כאילו מעולם לא היו פרסומי הטלפון האיראני של גנץ, אשתו של גילת בנט אהוד ברק וג'פרי אפשטיין.
"אתה יודע, אתה יכול להגיד מה שתגיד על ברדוגו ועל ינון מגל ועל אראל סגל, אתה יכול להגיד שהאנשים האלה מטורפים וזה בסדר, אתה יכול להגיד שאתה לא מסכים עם הדעות שלהם, אתה יכול להגיד מה שאתה רוצה. אבל מה הם אומרים לא קשור ליחסי קח-תן, וזו נשמת אפה של העיתונות. לא יכול להיות שכתבים משפטיים, בכל הקריירה שלהם, אין מילת ביקורת אחת על מערכת המשפט. כתבים צבאיים שלא פוצים פה על צה"ל או על הרמטכ"ל.
"הלקח מספר אחד ממלחמת יום כיפור היה לא להרכין ראש בפני סמכות, לא לקבל את דברי המומחים כקדושים. היום מצבנו גרוע יותר מאשר באוקטובר 73. אתן לך עוד דוגמה. הלכה לעולמה סילבי קשת, אחת העיתונאיות הגדולות. אני קורא את ההספדים עליה. היא הייתה חץ מקשת, והיא קראה לגנרלים דגנרלים. תאר לך שאני עכשיו הייתי כותב על מישהו שהוא דגנרל. מה היו אומרים עליי? שאני מכונת רעל. אז אתה מבין את חוסר המודעות ואת הצביעות פה? זו לא בושה, השמאל והעיתונות צריכים קצת יותר להקשיב לציבור, קצת יותר להתחבר לציבור".
כרגע התקשורת נמצאת עם העמדות של רוב הציבור. בנושא המלחמה, בנושא החטופים. מי שלא קשוב זה נתניהו.
"הוויכוח הוא לגיטימי. איפה זה לא לגיטימי? נתניהו החזיר כמעט 200 חטופים. שאני שומע מישהו אומר נתניהו לא רוצה, הוא רוצה שהוא רוצה שהם ימותו. תגיד לי, הרי אם בן גביר היה אומר באיזה עלון שמופץ בגבעות שראש ממשלה שמהשמאל הוא אויב הכי גדול של מדינת ישראל, יותר מכל האויבים שיש לנו, הוא היה מיד נעצר על ידי השב"כ. עכשיו פה יש לך עיתונאי, גיא פלג לדוגמה, שאומר את זה בפול-פריים, בפול-ווליום הכול עובר. אז אני רוצה אחידות. מה שאסור להם, אסור גם לנו. ואת נתניהו לא תפילו ככה".
עוד 10 שנים יש לנו מעריב בפרינט?
"אני מקווה מאוד שכן. יש, תראה, אני לא יודע אם שמעת, יש מגזר דתי במדינת ישראל, אני גם הייתי לא הייתי כל כך מודע לזה, אז אנשים שם אמרו לי 'לנו תמיד יהיו עיתונים, אנחנו לא יכולים לפתוח את האייפון'. ברור שהמגמה ידועה, אני למשל באופן אישי לא נוגע בנייר, עושה לי לכלוך, ואחרי זה עושה כתמים שחורים על המתגים, הכל דרך האייפד והכל. אני מאוד אוהב את המהפכה הדיגיטלית, מאוד.
"קח למשל את בן (כספית ד.ו), הוא מעריב, הוא בשר מבשרו של מעריב כמו שנקרא. אני חושב שהוא עיתונאי מצוין, שלא תבין אותי לא נכון, כסקופר וכמראיין, אני תמיד שמח שהוא כותב לי במוסף. כפרשן, אני לא מסכים עם אף מילה שלו. וזה זכותי, אבל למרות זאת אני לא בא אליו ואני לא אומר לו מה עשית ומה פה ומה שם. ויש בעיה כי יש DNA של עיתון, צריך להבין שהעיתונות נוצרה בתל אביב, היא נוצרה על ידי אנשי שמאל. אני באתי מעיתון חדשות, אני חשבתי שהוא מייצג את מדינת ישראל, אבל הוא לא. כל העיתון היה גר פחות או יותר במשולש של נווה צדק ושיינקין, אז יש פה DNA של עיתון של העיתונות שאי אפשר לשנות אותו. אני מנסה נורא להיות הגון".
אם זה היה תלוי רק בך, העיתון היה יותר ימני? ביביסטי?
"הייתי שמח. קודם כל אני חושב שזה היום העיתון הכי מאוזן במדינת ישראל. אני חושב שאין לו קו. כשאתה קורא עיתונים אחרים, אתה מבין שיש קו שמחלחל, זה גם אחד הדברים שנורא מכעיסים אותי, שכולם חושבים אותו דבר. אצלנו עדיין יש יותר כותבים מצד שמאל מאשר ימין, וזה בסדר גמור מבחינתי, אבל זה לא משהו שמחלחל מלמעלה. למשל בהארץ זו אידיאולוגיה, ואת זה אני פחות או יותר מעריך. יש לי בעיה אחרת איתם. חברה שצריכה להיות תוססת, ושם כולם חושבים אותו דבר. זאת בעיה. תחשוב שאתה נמצא באיזה פירמה ובאים לסיעור מוחות, באים לישיבה וכולם חושבים אותו דבר ומישהו מציע איזה רעיון, כולם צוחקים עליו ולועגים לו.
"ויש את העניין של ידיעות אחרונות, שזה לדעתי חמור יותר מאשר הארץ, כי שם יש אווירה כללית שאני לא יודע מאיפה היא באה. הייתה מלחמה עם נתניהו ועד כמה שאני מבין, המלחמה הזאת הסתיימה. אני לא יודע כמה נזק היא גרמה לנתניהו, אבל היא גרמה נזק גדול מאוד לידיעות אחרונות, כי תוך כדי המלחמה הזאת גם הם גם הרסו את עצמם. ואני חושב שידיעות אחרונות הוא עיתון יותר מדי, סליחה שאני מדבר על זה, לא צריך להיכנס למלחמה הזאת".
יותר מדי מה?
"לוקח צד. הוא לוקח צד במלחמה הזאת. תראה, אני אתן לך דוגמה למשל. הדברים לא תמיד תלויים רק בי, אבל בוא נאמר שהדברים תלויים רק בי. בוא נאמר שבן כספית כותב שנתניהו הסכנה הכי גדולה לביטחון ישראל. אני לא אוהב את זה, אבל אין לי בעיה שזה יהיה ואין לי בעיה שזה יהיה בטור שלו וגם יכול להיות כותרת של הטור שלו. אבל אני לא אקח את זה ואני אשים את זה כותרת ראשית של מעריב. 'נתניהו סכנה לביטחון ישראל'. אבל בידיעות אחרונות כן עושים את זה".