משק הכנפיים של בן גביר וקרעי הוביל לתקיפת כתב 13 בבאר שבע

בתורת הכאוס, אפקט הפרפר מומחש כך: שינוי זעיר בתנאי ההתחלה של מערכת מורכבת, למשל משק כנפי פרפר, עלול לגרום לשרשרת אירועים שתסתיים בשינוי משמעותי ודרמטי במערכת בהמשך, למשל סופת טורנדו. הביטוי מציין את העובדה שהתנהגותן של מערכות כאוטיות (כמו מזג אוויר) אינה ניתנת לחיזוי מדויק לטווח ארוך, אפילו אם יש בידינו את כל הנתונים עליהן. ניתן להניח שבמערכות פוליטיות וחברתיות, הדבר לא שונה בהרבה. כל פעולה, גם אם היא נראית קטנה, עשויה להשפיע על התפתחות העתיד. מלחמה היא עיתוי מושלם לכאוס, וכאוס, בעת הזו, הוא מרחב פורה לרווחים פוליטיים מידיים.

בסוף השבוע, יממות ספורות אחרי פתיחת המבצע באיראן, נחשף בוואלה כי השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר ושר התקשורת שלמה קרעי מהדקים את עניבת החנק על התקשורת הזרה המשדרת את מראות ההרס ונזקי המלחמה בישראל. כמו תמיד במדע הפופוליזם, הצעד נומק בטיעונים ביטחוניים (ברור, כי בעידן הרשתות החברתיות ובזמן שכל עד ראייה משחרר לטוויטר או לטלגרם תמונות מבתי הזיקוק או מגלילות - האיראניים בוודאי ממתינים בקוצר רוח לדיווח של ה-BBC או אל-ג'זירה על מנת להבין מה אירע).

אבל מה שהאדם הסביר מזהה בטעות כעובדות, קרעי ובן גביר מזהים כחלון הזדמנויות. בפועל, במשטרה, באופן ישיר או עקיף, הנחו שוטרים לאסור לתעד בזירות נפילת טילים - בלי קשר לכלי התקשורת עבורו הם מצלמים.

בהמשך, כך לפי דיווח בהארץ, העביר הייעוץ המשפטי של המשטרה הנחיות חדשות, המעניקות להם סמכות לעכב ואף לעצור עיתונאים, אם יסברו כי אלה מתעדים זירות נפילה "מאתרים ביטחוניים אסטרטגיים או ממיקומים בסמוך אליהם, במקרים מתאימים, בכפוף לשיקול דעת פרטני" — כלומר, על פי החלטתו הנקודתית של כל שוטר, בכל דרגה. צריך לחזור על המשפט הזה כדי להפנים את ההתנקשות בחופש העיתונאי ובזכות הציבור לדעת: כל שוטר, בכל דרגה יכול ברצונו לעכב ולעצור עיתונאי בזמן מלחמה.

בשטח לא היו צריכים לחכות למסמך ההנחיות (הלא חוקי, שנפסל ע"י היועמ"שית), וכבר מפרוץ המבצע עם איראן דיווחו כתבים על עוינות ואיסורים בלתי מנומקים מצד צוותי משטרה. במקביל, גם הציבור הרחב הפנים את המסר - עכשיו זמן פורענות - והתחיל להתנהג בהתאם. ביום ראשון דיווח כתב וואלה כי כיתת כוננות בראשות "הצל" (יואב אליאסי) ביצעה על דעת עצמה סלקציה בזירת נפילה ועיכבה עיתונאים זרים בתקיפות. בפוסט מתבכיין ומשתפך - בן גביר ידידו, גיבה.

יממה לפני כן ארבעה צעירים חסונים מבאר שבע, ביקשו דבר אחד פעוט: לקלל שמאלנים בשידור חי תוך השתלטות על שידור של כתב כאן 11. בזמן שעירם הופגזה על ידי טילים איראנים שחודרים את מערך ההגנה האווירי של ישראל וזורעים חורבן, אחד מהם צעק ש"הכל בגלל השמאלנים המגעילים האלה", השני הוסיף "שרמוטות".

אתמול, התקיפה והבריונות כלפי התקשורת כבר הייתה מהמקפצה עם יירוט של עיתונאים בשידור חי בבאר שבע. מספר תושבי המקום ניסו לגרש מזירת נפילת הטילים את כתב חדשות 13, וצעקו לעברו בין היתר - "אתם אל-ג'זירה, אתם נאצים, יש פה גופות ובאתם לעשות חגיגה, אני אשבור לכם את המצלמה". המשימה הושלמה בהצלחה - לא כל כתבינו שבו בשלום לגבולם.

בדיון בנושא שהתקיים מאוחר יותר על מסך חדשות 13, הנושא כבר חזר לפרופורציות. ברקו סימן וי והזדעזע מה"פילוג בחברה", ושאר הפאנליסטים סיכמו שהבעיה היא בעצם קטטות עיתונאים "מכל הצדדים".

זה עד כדי כך עצוב: אפילו בחברת החדשות בה הותקף הכתב לא הבינו את הקשר בין האירועים או גרוע מכך ניסו לטשטש אותו. גם במשימה הזו הצליחו בן גביר וקרעי, והיא הרבה יותר חשובה.