וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

בלי צנזורה: האם זה המהלך התקשורתי המטופש ביותר של השנה?

עודכן לאחרונה: 2.7.2025 / 13:57

מה שהיה יכול להיתפס כידיעה קנטרנית ושולית, הפך באדיבות הצנזורה לכותרת מרכזית שאין ישראלי שלא נחשף אליה. זה היה יכול להיות מצחיק, אלמלא זה היה אומר משהו על מי ששולטים במה שמותר לנו לדעת

בנימין ושרה נתניהו בחינה של אבנר נתניהו ועמית ירדני. אינסטגרם, צילום מסך
מילא לרטש תמונה, אבל למה לרטש את השם בעסקת נדל"ן? משפחת נתניהו והכלה המיועדת בטקס החינה/צילום מסך, אינסטגרם

הבוקר (חמישי) חשף כלכליסט סיפור נדל"ני חשוב: אבנר נתניהו, ההוא שחתונתו נדחתה פעמיים ואפשרה לראש הממשלה להראות שהמלחמה גבתה ממנו מחיר אישי כואב, רכש דירה באוקספורד תחת שם בדוי.

את העיסוק בחדשות ומשמעותן נשאיר למדורים אחרים (שלא מפסיקים להצביע על כיוונים אפשריים לגבי מה שהוא לכאורה רכישה-במסווה) ונתרכז בפרשייה זוטא בשולי האירוע, עניין זניח לכאורה, אך מטריד מאוד למעשה.

לאחר שהידיעה הופיעה במהדורה המודפסת ובאתר האינטרנט של היומון הכלכלי מבית ידיעות אחרונות, היא נעלמה מהאתר. מאוחר יותר נחשף בוואלה כי היא הוסרה לפי דרישת הצנזורה.

למי שאינו בקיא ברזי היחסים שבין התקשורת הישראלית לצנזורה הצבאית, נאמר כי באופן כללי חייבת כל ידיעה שעניינה צבא וביטחון להישלח לקריאת הצנזורה טרם פרסומה. ופעם הייתה פה אפילו צנזורה על סרטים ומחזות...ידיעות נדל"ן אינן נכללות בקטגוריה הזאת. אבל אפילו זה לא העניין.

נניח לרגע שפסילת הידיעה עמדה במבחן החשש הוודאי לפגיעה בביטחון הציבור (או לפחות בנשוא הידיעה, שמוגדר אישיות מאובטחת. אמנם בקומבינה קפריזית, אבל זה המצב). עדיין נשאלת השאלה - וסליחה על הבוטות שמסכנת אותי בהעלבת עובד ציבור: מי האידיוט שנתן את ההוראה?

כתבה בכלכליסט אבנר נתניהו. צילום מסך, צילום מסך
העמוד הראשון של כלכליסט, עם ההפנייה לידיעה על עסקת הנדל"ן בלונדון/צילום מסך, צילום מסך

הפיצו בכל הכוח

אחדד: מי המטומטם, רפה שכל של ממש, שחשב שניתן לצנזר ידיעה שכבר פורסמה על ידי הסרתה משירות האונליין של העיתון?

כמעט מיותר לציין, אבל למי שטרם ירד לעומקם של דברים, יובהר שהחל מרגע הסרת הידיעה מהאתר, החלו אלפי ישראלים בהפצת תצלום הידיעה מהפרינט בכל פלטפורמה תקשורתית שהיא: איקס (טוויטר), פייסבוק, אינסטגרם ועוד.

יש מצב שכלכליסט, עיתון כלכלי, כלומר סקטוריאלי (ולא רע בכלל, אעיד כקולגה), זכה לחשיפה מטורפת כפי שלא זכה לה מעולם. פשוט לראות ולא להאמין. איך שלא נסובב את המידע הזה, מדובר בהנחיה שאין אומללה ממנה, ולו רק מפני שהיא מהווה הודאה לכאורה בנכונותה. דמיינו שהידיעה הייתה מתפרסמת ומעוררת סערה קטנה בכוס המים שהתרגלנו אליה בעידן הר"ב-רל"ב.

מתעבי נתניהו היו נזעקים, ראש הממשלה היה מכחיש (ע"ע קטארגייט ועוד אלף פרשיות אחרות). מי שהיה מאמין, מאמין ממילא כבר בדברים גרועים יותר על נתניהו. מי שלא רוצה להאמין - לא היה משתכנע לעולם. הכלבים היו נובחים והשיירה עוברת. עתה ברור לכל שיש דברים בגו. פשוט לא ייאמן.

עוד בוואלה

כתבה על דירת יוקרה שרכש אבנר נתניהו באוקספורד נמחקה מכלכליסט

לכתבה המלאה

לקבל איזה מינוי

אז בואו נסכים שמהלך מחושב של הצנזורה לא היה כאן: אם כבר זה הפך ידיעה שהייתה יכולה להידחק לשוליים לנושא שכולם מדברים עליו.

מאחר שקשה להאמין שמישהו בצנזורה הצבאית (מניסיוני אעיד שמדובר בדרך כלל בגוף נבון שממעט להתערב בעבודת התקשורת שלא לצורך), חשב שהוא מונע את פרסום הידיעה, הרי שנשאלת השאלה מה עמד מאחורי ההחלטה התמוהה.

תכף ננסה לענות, כי התשובה הכי הגיונית שעליה חשבתי היא קצת לא נעימה. לפני כן נפתח חלון למשהו גדול הרבה יותר: ניסיון להסתיר מידע לא רק על ידי הצנזורה (עמה בדרך כלל משתפים מרבית העיתונאים פעולה מרצון ומתוך אחריות לביטחון המדינה) כי אם גם עלי ידי צווי איסור פרסום שמבקשת המשטרה ושבתי המשפט נוטים לאשר בקלילות מטרידה. מישהו חושב שאפשר עוד לצנזר מידע שכבר דלף החוצה? הן לא מזמן עסקו כולם באישיות פוליטית מוכרת שעמדה במרכז האשמה חמורה בהתעללות מינית.

יתכן שלא היו דברים מעולם, אבל יש מישהו - ולו אחד, מבין הקוראים שלא יודע על מה ועל מי אני מדבר?

הפגנות בטורקיה נגד חוק הצנזורה לעיתונות, פברואר 2014. AP
הפגנות בטורקיה נגד חוקי הצנזורה לעיתונות., לפני יותר מעשר שנים. ארדואן זה כאן?/AP

הבטחנו תשובה אפשרית לשאלה מי אחראי לאחד הצעדים המטופשים ביותר בתולדות הצנזורה הצבאית? ובכן, הנה הסבר הגיוני אחד: אותו גורם ידע שאין סיכוי לעצור את הפצת הידיעה (שאכן חרכה את הרשת), אבל הוא ביקש לצבור נקודות זכות אצל המשפחה שממנה מינויים בכירים, להצטייר כמי שניסה לפחות למנוע דליפת מידע שעלול להביך אותה. מי יודע? אולי יש לו סיכוי לקבל איזה מינוי...

האפשרות המוצעת בפסקה הנ"ל היא השערה בלבד, מה שבטוח הוא שגם אם נניח שהמניע היה תמים וענייני, שיקול הדעת הוא כה מפוקפק, עד שאי אפשר שלא להעלות תהיות בקשר למה שמאשרים לנו לדעת - והרבה יותר מכך: בקשר למה שמונעים מאתנו לדעת. אוי לנו אם אלה הם האנשים שמופקדים על ביטחון מידע בישראל.

טרם התפרסמו תגובות

top-form-right-icon

בשליחת התגובה אני מסכים לתנאי השימוש

    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully