בשידור של תאגיד השידור הציבורי, זמן קצר לאחר שחבר הכנסת איימן עודה הותקף באלימות בנס ציונה על ידי מפגינים שצעקו "מוות לערבים" וניפצו את רכבו, בחרה העיתונאית איילה חסון לומר: "אנחנו לא מצדיקים אלימות אף פעם, אבל צריך להזכיר גם את ההתבטאויות של איימן עודה ועופר כסיף נגד חיילי צה"ל. אנשים פורקים את זעמם".
המשפט הזה, "לא מצדיקים אלימות אבל", הפך מזמן לנוסחת טשטוש שמלבינה אלימות ומעניקה לה נופך כמעט מוצדק. כשעיתונאית בכירה פותחת כך תגובה ללינץ' בנבחר ציבור, מדובר לא רק בכשל שיפוט אלא בכשל מוסרי.
השאלה איננה אם אתה מסכים עם עודה או כסיף. השאלה היא אם אתה מסוגל, כאדם וכעיתונאי, לומר בפשטות: תקיפת חבר כנסת היא מעשה בריוני מסוכן שאין לו שום הצדקה. כשעיתונאית מבקשת שנבין את התוקפים, היא כבר לא פרשנית. היא חלק מהבעיה.
האמירה הזו אינה מנותקת מהקשר. לפי בדיקה של הרכב האורחים בתוכניתה "שבע עם איילה חסון" של מיזם מדד הייצוג של עמותת סיכוי אופוק והעין השביעית, רק שני אחוזים מהדוברים בשנת 2024 היו ערבים. מרביתם תמכו במדיניות הממשלה, למרות שרוב אזרחי ישראל הערבים מצביעים למפלגות שמתנגדות לה.
הפאנלים שהיא מובילה כמעט תמיד נטולי קול ערבי עצמאי או ביקורתי. הציבור הערבי מוצג בתוכניות הללו כנושא לדיון, אך כמעט לעולם לא כמשתתף בדיון. וכשאין קול, אין הקשר. וכשאין הקשר, כל אמירה נשמעת קיצונית, כל מחאה נתפסת כאיום, וכל מעשה אלים מקבל פתאום "הסבר".
אבל לא מדובר כאן רק באמירה אומללה אחת. חבר הכנסת איימן עודה, כמו יתר נבחרי הציבור הערבים, מצוי כבר זמן רב תחת מתקפה מאורגנת ורציפה מצד הימין. רדיפה פוליטית שמטרתה ברורה: לדכא הצבעה, לשבור מנהיגות ולצנזר את גבולות השיח עבור אזרחים שלמים.
התקיפה הפיזית אמש בנס ציונה התרחשה בדיוק שבוע לאחר ניסיון להדיח את עודה מהכנסת ולסתום את פיו מעל דוכן המליאה. כשמחברים את הנקודות, מתקבלת תמונה מטרידה של דמוקרטיה שמאבדת שליטה.
זו לא תקלה. זו שיטה
ולכן אני פונה למנהלי תאגיד השידור הציבורי בדרישה ברורה.
תפקידה של תקשורת ציבורית הוא לא רק לשדר אלא לשקף מציאות באחריות, לייצג את כלל הקהלים ולהציב גבול ברור בין עיתונות לבין תעמולה. כאשר מגישה בכירה בוחרת למסגר לינץ' פוליטי כפורקן זעם, האחריות כבר לא עליה בלבד אלא גם עליכם.
זה הזמן לשאול לא רק מה נאמר אלא גם מדוע זה נאמר שוב ושוב דווקא אצלכם. זו לא תקלה. זו שיטה. ושתיקה מצדכם תהפוך לשותפות בה. כי בסופו של דבר, מגיע לנו לכל אזרח ואזרחית - לחיות במדינה עם תקשורת ציבורית שיש בה שפיות, חופש, גיוון ומקצועיות. כזו שלא מייצרת מציאות מסוכנת אלא עוצרת אותה.
תגובת כאן חדשות: "הובהר לאיילה חסון כי האמירה שנאמרה בשידור אינה אינה מקובלת בשום אופן.
כאן חדשות מגנה כל ביטוי של אלימות ורואה בחומרה כל נסיון לפגוע בנבחרי ציבור. אינה ראויה ואינה מקובלת כמובן".
ינאל ג'בארין, מנהל המחלקה הציבורית בעמותת יוזמות אברהם