הנחיות חדשות שהופצו במסגרת מענה לפנייה של התנועה לחופש המידע חושפות את התנאים הנוקשים שנקבעו באחרונה לכניסת גורמים אזרחיים, מקצועיים ובינלאומיים לרצועת עזה. על פי המסמכים שהופצו על ידי משרד הביטחון וצה"ל, גובשה מדיניות ברורה ומפורטת שמטרתה להבטיח כי כל פעילות אזרחית בתוך הרצועה תתבצע בפיקוח צמוד ותיאום הדוק מול כלל הגורמים הביטחוניים הרלוונטיים, תוך "שמירה מקסימלית על ביטחון המדינה וסיכול ניסיונות ניצול לרעה של אישורים הומניטריים".
מהנחיות המופיעות במסמך עולה כי אישור כניסתם של אנשי מקצוע, ארגוני סיוע או משלחות בינלאומיות לרצועה מחייב תהליך רישום ואישור מוקפד, הכולל הגשת רשימות שמיות של כל המשתתפים, ציון מדויק של מטרת הפעולה, אמצעים טכנולוגיים נלווים, פרטי תקשורת, פריטי ציוד ושם הגורם המלווה האחראי על הפעולה. תהליך הבדיקה מתבצע מול מתאם פעולות הממשלה בשטחים, פיקוד הדרום והשב"כ, כאשר כל אישור כפוף לבדיקה ביטחונית פרטנית ויכול להתבטל בכל שלב אם יתעורר חשש כלשהו לפגיעה בביטחון או להפרת התנאים.
"רשלנות פושעת"
בנוסף, נקבעו כללים ברורים למניעת העברת ציוד חשוד, זליגת מידע רגיש או חשש לפעילות לא מאושרת מצד גורמים מקומיים. החובה לעדכון שוטף של גורמי הביטחון טרם כל פעולה, כמו גם התחייבות למסור דיווח מסכם, הופכת לחלק בלתי נפרד מתהליך הכניסה והבקרה. הגורמים הפועלים מחויבים לפעול בשקיפות מלאה, תחת איום של שלילת אישור עתידי במידה ולא יעמדו בנוהלים.
גורם ביטחוני שהשתתף בגיבוש הנהלים אמר כי "המטרה היא לוודא שכל פעילות אזרחית בתוך הרצועה נעשית מתוך מטרה הומניטרית בלבד - וללא שום פתח להפרות או לשימוש לרעה במנגנון שאמור לשרת את האוכלוסייה המקומית". לדבריו, הגברת הפיקוח נועדה להתמודד עם ריבוי מקרים בעבר בהם נעשה ניסיון להעביר ציוד או מידע במסווה של פעילות הומניטרית.
בצה"ל אומרים כי הנוהל החדש גובש בעקבות לקחים שנצברו לאורך שנים של פעילות בשטח, והוא מבקש לאזן בין הצורך ההומניטרי הקיים ברצועה לבין ההכרח הביטחוני למנוע פרצות, תוך שמירה על עיקרון של אפס סובלנות לכל ניסיון להפר את הכללים.
עו"ד יערה וינקלר שליט מהתנועה לחופש המידע ומנחת הפרקטיקום לחופש המידע באונ' רייכמן, אמרה לוואלה: "חוסר השקיפות בצה"ל ביחס לנהלי כניסה של אזרחים לעזה ולבנון היא רשלנות פושעת. העובדה שהנהלים לא מפורסמים לציבור וכלל החיילים גבתה וסיכנה חיי אדם. שקיפות ופיקוח ציבורי על פעולות הכניסה והיציאה של עיתונאים, כולל העובדה שהם כפופים תחת דובר צה"ל - חייבת להיות ברורה לכולם. אם עיתונאי הכפיף את עצמו להוראות הדובר בעזה ומתחייב שלא להעביר דיווח עצמאי - הציבור חייב לדעת את זה".
"תנו להם לצאת מעזה, תנו לנו להיכנס"
בתוך כך, גוברות הקריאות לאפשר לעיתונאים זרים להיכנס לעזה, וגופי שידור מרכזיים בעולם, בהם "דר שפיגל" הגרמני, תאגיד השידור האוסטרלי וה-BBC, מפרסמים עדויות עיתונאים ברצועת עזה על המחסור במזון. במקביל סוכנויות הידיעות רויטרס,AP ו-BBC פרסמו הצהרה משותפת, שבה הביעו דאגה לעיתונאים ברצועה.
בשבוע שעבר התאחדות העיתונאים הזרים בישראל (FPA - ארגון המייצג כ-370 עיתונאים מ-130 כלי תקשורת) קראה לממשלת ישראל לאפשר כניסה רציפה של מזון לרצועה ולפתוח את הגבולות לכניסת עיתונאים זרים. גם המכון הבינלאומי לבטיחות בעיתונות (INSI) קרא לאפשר לעיתונאים העזתים שמעוניינים בכך לצאת מהרצועה, ובמקביל לאפשר לעיתונאים זרים להיכנס אליה: "תנו להם לצאת מעזה, תנו לנו להיכנס". באתר "העין השביעית" פירטו אודות הסיקור התקשורתי הנרחב בנושא.
מאז תחילת המלחמה לפני כשנתיים, ישראל אינה מאפשרת לתקשורת הישראלית והעולמית לסקר את המתרחש בעזה. הדבר קורה תחת ביקורת עולמית הולכת וגוברת שכבר כעת גובה מישראל מחירים.
לא זו אף זו, בשבוע שעבר אישרה הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת להכין לקריאה ראשונה הצעת חוק שתאפשר לסגור כלי תקשורת זרים בלא אישור בית משפט, הצעת חוק שמתכתבת עם חוק אל-ג'זירה שחוקק בתחילת המלחמה, תחת מגבלות. במקביל, גם בג"ץ דחה מספר עתירות שדורשות לאפשר כניסת עיתונאים לרצועה.