הדרישה מישראל לחשוף את המתחולל בעזה נמשכת: יותר מ-100 עיתונאים, צלמים וכתבי מלחמה חתמו על עצומה הדורשת "גישה מיידית וללא פיקוח של עיתונות זרה לרצועת עזה". העצומה, שנחתמה על ידי עיתונאים בכירים העובדים בארגוני חדשות בינלאומיים, היא חלק מיוזמת "חופש לדווח" (Freedom To Report) שיזם הצלם זוכה הפרסים אנדרה ליון.
בין החותמים, כך על פי דיווח של רשת סקיי ניוז: אלכס קרופורד מסקיי ניוז, השדרן מהדי חסן, כריסטיאן אמנפור מ-CNN והכתבת הבכירה קלריסה וורד, וכן הצלם האגדי דון מקאלין. החותמים קוראים מחדש לישראל ולחמאס לאפשר לעיתונאים זרים להיכנס לעזה ולדווח באופן עצמאי על המלחמה - דבר שנמנע מהם מאז תחילת הסבב הנוכחי ב-2023.
העצומה מרחיקה לכת וקובעת שאם "הצדדים הלוחמים" יתעלמו מהקריאה, יקבלו העיתונאים תמיכה לכניסה לעזה ללא אישור, "בכל דרך לגיטימית, באופן עצמאי, קבוצתי או בתיאום עם גורמים הומניטריים או אזרחיים".
עוד נכתב: "גישה בלתי מוגבלת ועצמאית של עיתונאים זרים נדרשת בדחיפות - לא רק כדי לתעד את הזוועות, אלא כדי להבטיח שהאמת של המלחמה לא תיכתב בידי מי שמחזיקים בנשק ובשליטה על הנרטיב. עזה היא המקרה הדחוף ביותר, אך לא היחיד. היא משקפת דפוס חמור של השתקת עיתונאים והגבלת חופש העיתונות. אם העולם הדמוקרטי באמת רוצה להיאבק בתופעה הזו - אסור לו להתעלם מעזה. הגנה על גישת העיתונות שם היא הגנה על חופש העיתונות בכל מקום".
שידור רק באישור הצנזורה וכל דיווח יוכפף לדובר צה"ל
בשבוע שעבר נחשף בוואלה אודות הנחיות חדשות שהופצו הכוללות תנאים נוקשים שנקבעו באחרונה לכניסת גורמים אזרחיים, מקצועיים ובינלאומיים לרצועת עזה. על פי המסמכים שהופצו על ידי משרד הביטחון וצה"ל, גובשה מדיניות ברורה ומפורטת שמטרתה להבטיח כי כל פעילות אזרחית בתוך הרצועה תתבצע בפיקוח צמוד ותיאום הדוק מול כלל הגורמים הביטחוניים הרלוונטיים, תוך "שמירה מקסימלית על ביטחון המדינה וסיכול ניסיונות ניצול לרעה של אישורים הומניטריים".
מהנחיות המופיעות במסמך עולה כי אישור כניסתם של אנשי מקצוע, ארגוני סיוע או משלחות בינלאומיות לרצועה מחייב תהליך רישום ואישור מוקפד, הכולל הגשת רשימות שמיות של כל המשתתפים, ציון מדויק של מטרת הפעולה, אמצעים טכנולוגיים נלווים, פרטי תקשורת, פריטי ציוד ושם הגורם המלווה האחראי על הפעולה. תהליך הבדיקה מתבצע מול מתאם פעולות הממשלה בשטחים, פיקוד הדרום והשב"כ, כאשר כל אישור כפוף לבדיקה ביטחונית פרטנית ויכול להתבטל בכל שלב אם יתעורר חשש כלשהו לפגיעה בביטחון או להפרת התנאים.
בנוסף, נקבעו כללים ברורים למניעת העברת ציוד חשוד, זליגת מידע רגיש או חשש לפעילות לא מאושרת מצד גורמים מקומיים. החובה לעדכון שוטף של גורמי הביטחון טרם כל פעולה, כמו גם התחייבות למסור דיווח מסכם, הופכת לחלק בלתי נפרד מתהליך הכניסה והבקרה. הגורמים הפועלים מחויבים לפעול בשקיפות מלאה, תחת איום של שלילת אישור עתידי במידה ולא יעמדו בנוהלים.
מאז תחילת המלחמה לפני כשנתיים, ישראל אינה מאפשרת לתקשורת הישראלית והעולמית לסקר את המתרחש בעזה. הדבר קורה תחת ביקורת עולמית הולכת וגוברת שכבר כעת גובה מישראל מחירים.
נזכיר כי על אף התמונות הקשות שפורסמו בסוף השבוע ובהן נראים החטופים אביתר דוד ורום ברסלבסקי במצב של תשישות קיצונית, עינוי והשפלה, מרבית כלי התקשורת המובילים בעולם קישור חיצוני. קישור נפתח בחלון חדש. בחרו שלא להציב את סיפורם במרכז. למעט אזכורים קצרים ולעיתים שוליים, הנרטיב המרכזי בדיווחים בחו"ל ממשיך לעסוק בעיקר בסבל האוכלוסייה העזתית, במתקפות צה"ל ובקריאות להקמת מדינה פלסטינית.
רשת BBC הבריטית, הידועה בגישתה הביקורתית כלפי ישראל, התייחסה באיחור ניכר לסרטון של אביתר דוד - וגם אז עורכי האתר בחרו להדגיש את תגובת משפחתו ולא את התמונות עצמן. ב"גרדיאן" הקדישו את הכותרת הראשית לטענות על פשעי מלחמה בעזה, כשהסרטונים הקשים של החטופים הישראלים כלל לא הוזכרו.