זוכרים שלפני שהפכנו לספרטה, הסיפור שפומפם ברשתות היה של הרצח של צ'רלי קירק? אז מה מתברר? שהרוצח הוא בחור מורמוני לבן ממשפחה רפובליקנית שחחובב נשקים וגיימינג ומלבד פייק ניוז שקשר אותו לגופים שמאלנים ולהט"בים, שום דבר לא באמת קושר אותו לאידיאולוגיה "שמאלנית רצחנית".
אבל זה לא עוצר את הממשל של דונלד טראמפ מלהפוך את הרצח של קירק ל"שריפת הרייכסטאג" שלו. הרפובליקנים משתמשים ברצח של קירק כדי לפגוע בעיתונאים, מוסדות וארגונים שמתחו ביקורת על האידיאולוגיה והרטוריקה של קירק.
והדבר הכי מפחיד זה שגופי התקשורת משתפים עם זה פעולה. הסיפור של קארן אטייה, בעלת טור בוושינגטון פוסט, מפחיד ממש. אטייה כתבה בחשבון הבלו-סקיי שלה את המילים של קירק כדי להראות שהוא היה בעל דעות גזעניות. "לנשים שחורות אין את היכולת המוחית כדי שניקח אותן ברצינות", היה משפט שקירק אמר בעצמו ואטייה ציטטה בחשבון שלה מבלי להוסיף דבר והיא פוטרה בגלל זה. אטייה היתה בעלת הטור השחורה היחידה בוושינגטון פוסט, בבעלות ג'ף בזוס, שתרם מיליונים לדונלד טראמפ.
היו עוד נפגעים במה שנראה כמו ניסיון טיהור ממשלתי של אינטלקטואלים ומנהיגי דעה שמאלנים. שזה אירוני כמובן כי הרפובליקנים טוענים שקירק היה אלוף חופשי הביטוי (וכל מי שאומר אחרת יפוטר).
במקביל להתקפות על חופש הביטוי, הנשיא טראמפ הגיש גם תביעה של 15 מיליארד דולר נגד ניו יורק טיימס - בעצם על סיקור של העיתון. זה אחרי שתבע את ABC, CBS וגם את וול סטריט ג'ורנל (CBS ו-ABC התקפלו ושילמו פיצויים לטראמפ, בוול סטריט ג'ורנל לא).
המטרה של טראמפ היא לפגוע כלכלית בעיתונות החופשית.
וחזרה לספרטה.
בניגוד לבנימין נתניהו שכבר שנים במצב פסיכולוגי-הישרדותי ומועך כל נורמה וחוק כדי להציל את עצמו מהכלא, במיינסטרים הישראלי מתנהלים כאילו הכל כרגיל. אם בגלל פחד או סתם בגלל התקרנפות ואינטרסים כלכליים.
ניקח מהדורת חדשות גנרית כדוגמא אנשים זורקים את הדעות שלהם, תחקירים פה ושם על איזה שר עבריין ושום עיסוק בשאלות שנתניהו באמת לא רוצה שיעסקו בהן.
למשל, מאיזה כסף בדיוק הוא קנה את הדירות לבנים שלו באוקספורד ומיאמי? הוא עובד ציבור כל חייו, איך הוא מולטי-מיליונר, אפשר לראות את ההשקעות שלו כי אנחנו צריכים להתמודד עם בידוד בינלאומי וחשוב לקבל דוגמה להשקעות חכמות כל כך? הנה עוד שאלה, האם השב"כ צריך לפעול בהתאם לחוק שלו ולהזמין את ראש הממשלה לחקירה תחת אזהרה מאחר שלשכתו היתה נגועה בכסף קטארי בוודאות (סעיף א'-7 מגדיר את תפקידי השב"כ כשמירה על ביטחון המדינה, המשטר הדמוקרטי ומוסדותיו מפני איומי טרור, חבלה, חתרנות וריגול). למה אף אחד באולפנים - אני לא מצפה מעמית סגל להגיד את זה כמובן כי הוא לא עיתונאי כזה שישאל שאלה כזו - שואל: רגע, קבלת ההחלטות של נתניהו היא הרסנית ולשכתו קיבלה כסף מקטאר ויש את מסמכי רייבן ופרסומים בחו"ל שגם הוא קיבל כסף קטארי - לא צריך לחקור את זה? .עזבו שאלה גדולה כזו. למה ראש ממשלה שהתחייב בפני בית המשפט והיועצת הממשלתית לממשלה שהוא יכול להיות ראש ממשלה למרות שהוא בהליך פלילי אבל כל הזמן אומר לבית המשפט שהוא לא יכול לתת עדות כי יש לו עבודה כראש ממשלה. למה לא שואלים את כל השאלות האלה כל רגע ורגע באולפנים, הם מפחדים שהוא יתבע אותם? בגלל זה לא לדרוש תשובות על שאלות קשות מראש ממשלה?
זה מה שעושים ברודנות
העניין הוא שעוד מעט, חבורת הזבל העבריינית שמסביב לראש הממשלה, תנצל טרגדיה כדי "להיכנס" בכל הערוצים והעיתונים והצייצנים. איך אפשר לדעת שזה יקרה? כי זה קרה בארה"ב וזה קרה בכל מדינה שנפלה מדמוקרטיה לדיקטטורה. אז למה אתם מחכים שם באולפנים, שיגיעו לעצור אתכם על הבעת דעה? אתם עיתונאים, תעסקו בכל מה שנתניהו לא רוצה שתעסקו בו. מאיפה הכסף לדירות של הבנים שלו? במה הבן שלו עוסק בכלל במיאמי, עם מי הוא מבלה? מי מממן את חוות הטרולים מווייטנאם או הודו שמגיבים ועושים לייק לכל ציוץ שלו ושל תומכיו? למה לא תבע את Blast הצרפתי שפרסם שקיבל שוחד מקטאר? איך זה שפורבס טוען שהגדיל את הונו בעשרות מיליוני שקלים בתקופה שלו כראש ממשלה - מה הוא עשה את זה עם משכורות של עובד ציבור ופסיכולוגית בעיריית ירושלים? איך הוא מעז להגיד שאנחנו נחייה במשק אוטרקי כשהוא, בינתיים, חי מכספים של מיליארדרים זרים?
בדמוקרטיה נבחר ציבור צריך לענות לשאלות הציבור. התפקיד של התקשורת בדמוקרטיה זה להיות הפה ששואל את השאלות האלה. תעשו את הפאקינג תפקיד שלכם כי עוד מעט יסתמו לכם ולציבור את הפה. איך אפשר לדעת שזה יקרה? כי זה מה שעושים ברודנות.