ציוץ אחד של חגי סגל חשף את הסיבה האמיתית לכוונה לסגור את גלצ

ההערכות במערכת הפוליטית היא שהשר ישראל כ"ץ יודיע בקרוב על סגירה מוחלטת של גלי צה"ל אחרי שפורסמו המלצות הוועדה שמינה. תזכורת: אחרי 19 ימי דיונים בלבד, במהלך תקופת אוגוסט והחגים, הוועדה היעילה-עד-כדי-פליאה שבחנה את עתיד התחנה הצבאית הגישה את מסקנותיה לשר והמליצה על סגירת התחנה או הפסקת שידורי האקטואליה בה, זאת ללא צורך בחקיקה. מספיקה החלטת ממשלה - והופ, כלי תקשורת נסגר.

היום (רביעי) גם קיבלה היעדר החוקיות חותמת רשמית עם הודעת היועצת המשפטית לממשלה כי "עבודת הוועדה מעלה חשש מפני התערבות פוליטית בשידור ציבורי ומעוררת שאלות ביחס לפגיעה בחופש הביטוי והעיתונות".

כך או כך, מוקדם עדיין להספיד את התחנה. כדי שהמהלך ייצא לפועל והממשלה תאשר את סגירתה, צריך שכל הכוכבים (האינטרסים) יסתדרו. אלו הפוליטיים, לא חלילה אלו של טובת הציבור או התקשורת החופשית.

כ"ץ - שזרק חץ ברור ולאחר מכן סימן עיגול לחיסולה - צריך להיות משוכנע שהאתנן שיביא לבייס בפריימריז בליכוד יספק יותר תועלת מנזק. לשם כך הוא צריך לוודא שלא רק בעלי האינטרסים בסגירת גל"צ - בעלי תחנות רדיו מתחרות המזוהות עם השלטון שייהנו משפע המאזינים (והמפרסמים) שיזלגו אליהם עם סגירתה, ושמנסים במקביל לקדם גם את סגירת כאן רשת ב' - יהיו מרוצים. ההערכה היא שלנתניהו יש דברים בוערים יותר בתחום התקשורת לקדם מסגירת תחנת רדיו ציבורית שמזמן פסקה מלהוביל באחוזי ההאזנה ומשקלה הסגולי אינו גדול. מנגד, הוועדה שהקים כ"ץ, בהשתתפות אנשי מפתח מפורום קהלת ומערוץ 14, עשתה לו כאמור חיים קלים.

זה המקום לציין שסגירת האנומליה המשונה שנקראת תחנה צבאית היא בהחלט נושא שיש לדון בו. ואכן דנו. שש ועדת שונות, האחרונה בהן לפני שנתיים בלבד, וכולן מצאו שיש ערך בשידוריה. זה גם המקום להוסיף שחרף החלטתם - ייתכן ויש להפריט את התחנה. המציאות התקשורתית של 2025 מעלה סימן שאלה כבד על הצורך בסבסוד מדינתי של תחנה שמופעלת על-ידי לובשי מדים, ושמהווה בפועל בית-ספר בלעדי לגידולם של אנשי תקשורת שמתברגים מהר (מדי) בעמדות מפתח וגופי שידור מובילים - ומוסללים לחשיבה עיתונאית תבניתית ואוטומטית (באיזו מדינה בעולם נפגשתם בעיתונאי לובש מדים?) - זאת בזמן שמקביליהם מחרפים נפשם בקרבות. הדיון הזה לא רק חשוב, אלא גם מחייב פעולה.

אלא שאת סגירת גל"צ יש לבחון לא רק בפריזמה פוליטית-צרה, אלא גם כחלק בלתי נפרד מההפיכה התקשורתית שמקדמת הממשלה. במקביל, עולה היום (רביעי) בוועדת הכלכלה של הכנסת הצעה של חה"כ אושר שקלים (הליכוד), להשתלטות על מועצת תאגיד השידור הציבורי. ולא רק בשידור הציבור מבקש הממשלה לשלוט. חוק השידורים של שר התקשורת שלמה קרעי עתיד אף הוא לעלות על סדר יומה של הכנסת, זאת כחלק מדיל עם החרדים, וחרף התנגדות היועמ"שית.

וישנה עוד נקודה. המניע. מבלי להתכוון, ציוץ אחד של עורך "מקור ראשון" לשעבר חגי סגל חשף אתמול מצוין את הלך הרוח שעומד מאחורי כוונת הסגירה. למעשה, הוא הוכיח שבממשלת נתניהו האחרונה הוסרו כל המסיכות.

סגל מקונן על כך שיש "גוורדיה שולטת בגל"צ שמשרתת מחנה מסוים". אם נחזור רגע למחלקת העובדות נוכל להיזכר שבראשית שנות האלפיים עשתה התחנה הצבאית מאמצים כבירים להגדיל את האיזון בשידוריה, 'המילה האחרונה' פרצה לשידור ושדרני ימין נוספו לקאדר התחנה. במקביל, שונו מבחני הכניסה לתחנה לכאלה הנותנים הזדמנות אמיתית לדתיים. במחזור אחד של מחלקת החדשות היו כשבעה חיילים דתיים מתוך כ- 20 חיילים (הרבה יותר מחלקם באוכלוסיה). לא כולל בנו של סגל, הכתב האנונימי ונטול הבמה שצמח בתחנה ונחשב לאחד מסמליה.

כחלק מנסיונות ההשתלטות של לשכת נתניהו על התחנה, הוצבו מפקדים (ירון דקל, שמעון אלקבץ ודני זקן) שאיפשרו ללשכת נתניהו לעשות בתחנה ככל העולה על רוחה. נוספו שדרנים ו"פרשנים" שאינם כפופים לכל סטנדרט עיתונאי או כתבים המקורבים לחברי מרכז ליכוד (או לראש הממשלה בעצמו, כמו יעקב ברדוגו), סולקו עיתונאים שאינם נחשבים כתומכי נתניהו, דווח על התעמרויות והתעלמות מעוולות אישיות ומקצועיות.

כל זה לא מספק את סגל, הוא קורא לזה "פירורים".

נראה שסגל, קצה הקרחון של השלולית בה שוחה הקואליציה, מחפש איזון כמו שבנצי גופשטיין מחפש איזון. סגל רוצה שגל"צ תגיד רק את מה שסגל חושב כמו שגופשטיין רוצה לאכוף שמירת שבת בכוח. עד שהממשלה לא תקבל את גל"צ כ"גלי עופרה" הוא ורבים אחרים לא יבואו על סיפוקם.