"מהפכה משטרית על סטרואידים"; ביטן מקדם את "התיקונים שצריך לעשות בתאגיד"

ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ דוד ביטן, החלה הבוקר (רביעי) להכין לקריאה ראשונה את ההצעה של ח"כ אושר שקלים "לתקן" את חוק השידור הציבורי הישראלי ולשנות את דרך מינוי מועצת התאגיד. כיום שר התקשורת ממנה את חברי מועצת התאגיד בהתאם להמלצת ועדת איתור בראשות שופט בדימוס, וח"כ שקלים (הליכוד) מציע לתקן את החוק כך שהממשלה היא שתמנה את המועצה בהתאם להמלצת שר התקשורת. בפועל מדובר בניסיון השתלטות נוסף של הממשלה על תאגיד השידור הציבורי.

ח"כ שקלים הציג את הצעתו, ואמר כי היא נועדה "לתקן כשל מערכתי חמור בתפקוד תאגיד השידור שפועל ללא מועצה אפקטיבית, ומתוך 12 חברים נותרו רק 5, כשלפי החוק המועצה לא יכולה לתפקד עם פחות מ-7 חברים והיא למעשה מושבתת מפעילות. המערכת היא שמונעת פיקוח ציבורי נאות. לפי ההצעה שר התקשורת יקבל הצעות מארגונים מקצועיים, ויבחר מועמדים שיאשרו בוועדה לאישור מינויים ולאחר מכן יובאו לאישור הממשלה כשהקריטריונים המקצועיים בחוק נשארים זהים. לא משנים את מי ממנים, אלא רק איך ממנים. דווקא המצב הנוכחי, שבו אין פיקוח על התאגיד, מסוכן הרבה יותר מבחינה דמוקרטית. חייבים להחזיר פיקוח ציבורי אמיתי וזה מה שהצעת החוק הזו מציעה".

ח"כ שלי טל מירון טענה כי הצעת החוק הזו היא ניסיון בוטה ואגרסיבי נוסף להשתלט על השידור הציבורי ושוק התקשורת באופן כללי. "השר רוצה להפוך להיות העורך הראשי המו"ל והמפיץ של תעמולת הליכוד. ועדת האיתור שהשר מינה לא הפכה ליס מנית שלו, אז הוא פיזר אותה", אמרה. ח"כ אלון שוסטר אמר כי מדובר בהצעת חוק מיותרת שבדרך לא ראויה רוצה לפתור מצב שהשר יצר.

ח"כ קארין אלהרר הזכירה כי את חוק התאגיד הליכוד הביא, ויצא גוף תקשורת בריא שהתנתק מעטיני הפוליטיקה, ועכשיו רוצים להחזיר את הלפיתה של הפוליטיקה בגוף תקשורת שאמור לבקר את הממשלה. "אם אתם רוצים לשלוט בתקשורת טעיתם במדינה, ישראל היא מדינה דמוקרטית ואנחנו נשמור עליה ככזאת". ח"כ גלעד קריב הוסיף, כי "להצעה הזו יש רק משמעות אחת והיא השתלטות פוליטית מלאה על השידור הציבורי וחיסול השידור הציבורי בישראל. "אתם אוהבים רק כלי תקשורת בסגנון של ערוץ 14. זאת מהפכה משטרית על סטרואידים, הדבר האחרון שמעניין את קרעי ושליחיו בכנסת זה שידור ציבורי חזק", אמר.

מנכ"ל התאגיד, גולן יוכפז, אמר כי הרקע לדיון הוא המועצה שלא מתפקדת מזה כשנה, וציין כי הטענה דומה לסיפור על הילד שהרג את הוריו ומתלונן שהוא יתום. לדבריו, "כל הכנסה של חבר פוליטי למועצת הפיקוח של התאגיד כמוה כהריסת השידור הציבורי".

נציגת משרד המשפטים, עו"ד עדי ליברוס, אמרה כי עמדת המשרד שההצעה פוגעת באופן קשה וחמור בעצמאות תאגיד השידור הציבורי, וזה מביא לפגיעה חמורה בחופש הביטוי והעיתונות. לדבריה, "ההצעה מניחה תשתית להפוך את התאגיד לגוף שידור מטעם הממשלה. זו הצעה שאין לה מקום במדינה דמוקרטית. בשורה התחתונה, בהינתן עוצמת הפגיעה כשאין שום תכלית, ההצעה לא עומדת באמות המידה החוקתיות הנדרשות". עם זאת היא הוסיפה כי עמדה זו לא התקבלה בוועדת השרים לחקיקה שהחליטה לתמוך בהצעה.

היו"ר ביטן העיר ואמר כי הטענה המרכזית היא שחסר גיוון בתאגיד ושהמועצה מתעלמת מהחוק בעניין הזה. הוא הוסיף: "בעוד שבועיים נגיש הצעות חוק לתיקון התאגיד נתלבש על המסגרת של הצעות חוק אחרות, והתיקונים יהיו כאלה שיעברו בבג"ץ כי צריך לעשות אותם. אחרי 12 שנה אפשר לעשות תיקונים. אתם תראו אותם, אני לא אגיד את זה עכשיו כי זה לא נושא הדיון כרגע".

נשיא מועצת העיתונות, השופט בדימוס חנן מלצר, אמר כי המועצה לא מתפקדת כי שלוש פעמים השר מינה יושבי ראש לוועדת האיתור וברגע שלא פעלו לפי רצונו רצה לפטר אותם. הוא הוסיף: "יש כלל גדול במשפט, מי שמונע קיום מצב לא יכול להסתמך על קיום מצב. השר מונע את פעילות ועדת האיתור והוא מבקש להסתמך על המניעה שהוא עצמו גרם כדי להגיד שהמועצה לא מתפקדת. יש גיוון בתאגיד השידור הציבורי. אלא מה רוצים כאן, אני מאוד מעריך את איילה חסון אבל יש מי שרוצה שרק איילה חסון תשדר. זה מה שרוצים. ההצעה הזו כמו שהיא, היא גרועה היא פוגעת בחופש העיתונות בעצמאות תאגיד השידור ובכל העקרונות של שידור ציבורי בארץ ובעולם. יש מדינות שאולי אתם רוצים להידמות אליהם אנחנו לא רוצים להידמות אליהם, אתם לוקחים את הרע מכל הדוגמאות מפולין ומרוסיה. אין מקום לקדם את ההצעה, יש מקום לגנוז אותה כי היא מנוגדת לתפיסת תאגיד שידור כפי שנחקק בכנסת".

יו"ר ארגון העיתונאים, חיים הר זהב, אמר כי בקיץ יש מונדיאל וחודש לפניו יש אירוויזיון ואמר כי הצעת החוק לא עושה טוב לעם ישראל ותביא להתנגשות שבסופה היא לא תקודם. היו"ר ביטן העיר לו ודרש לא לאיים וח"כ שקלים תהה האם העובדים ישביתו את המונדיאל והאירוויזיון, וח"כ הר זהב השיב: "לא. אנחנו נגיד שאתה עשית את זה". היועץ המשפטי של עמותת הצלחה, עו"ד אלעד מן, אמר כי המשבר במועצת התאגיד התחיל בממשלה הקודמת כשיועז הנדל לא רצה למנות והוגשה עתירה למינוי שלוש חברות מועצה, ששתיים מהן מונו. "קרעי יכול לחתום על מינוי עליזה חממה דיין ולהחזיר את המועצה לתפקוד", אמר.

ראש מטה מנכ"ל משרד התקשורת, אריאל שטיינר, ציין כי כשההצעה עלתה לוועדת השרים לחקיקה עמדת הלשכה המשפטית במשרד הייתה שקיים קושי עם ההצעה מאחר ואינה משתלבת עם חוק השידור הציבורי. הוא הוסיף כי לאחר בחינת כל השיקולים החליט שר התקשורת וועדת השרים לחקיקה לתמוך בהצעה על רקע שיקולים של גיוון, יעילות ותפקוד, עצמאות ואחריות הממשלה לממש את תפקידה כלפי הציבור. הוא הוסיף כי מרגע המינוי חברי המועצה הם עצמאים ולא כפופים לממשלה, ואם מועצת הרשות השנייה מפקחת על ערוצים פרטיים ודאי שהליך כזה ראוי בפיקוח על כספי ציבור.

היועץ המשפטי לוועדה, עו"ד איתי עצמון, השיב לשאלות חברי הכנסת ואמר כי עמדתו, על דעת היועצת המשפטית לכנסת, היא שיש בהצעה קשיים משפטיים משמעותיים מאוד. "הנוסח המוצע מעלה קשיים הן מבחינת העיתוי, על רקע העתירות למינוי חברי מועצה, וקושי משפטי מהותי מחשש לפגיעה בעצמאות התאגיד וחשש למעורבות פוליטית בניהול התאגיד". באשר להצעה שרק היו"ר ייבחר במנגנון שונה אמר עו"ד עצמון כי צריך לבחון את העניין. היו"ר אמר בתום הדיון כי הוא שקול את עניין מינוי היו"ר ברצינות, ואם יחליט לקדם זאת יביא זאת לדיון.