לפני יומיים, אלמוג בוקר פרסם ידיעה ב-N12 שהיתה צריכה להיות מקסימום בעלון לפאשיסט. האייטם - שנראה כאילו הוגש לו מהתחלה עד הסוף, על ידי "אם תרצו", ארגון שבית המשפט קבע ש"יש לתנועה קווי דמיון לתנועה פשיסטית" - מבכה על העובדה שד"ר סבסטיאן בן דניאל, מרצה למדעי המחשב באוניברסיטת בן גוריון, "הוחזר" לעבודתו אחרי שהושעה בעבר בעקבות "התבטאויות חמורות נגד חיילי צה"ל".
בן דניאל אכן מתבטא בחריפות ברשתות החברתיות. אבל הוא לא אומר דברים ששרי הממשלה בעצמם לא אומרים ומכריזים. כשהוא מדבר על טיהור אתני שצה"ל מבצע בעזה, הוא פשוט חוזר על דברים שבצלאל סמוטריץ', איתמר בן גביר ואורית סטרוק אמרו שהם מעוניינים שיקרו.
כשבן דניאל טוען שחיילי צה"ל מבצעים פשעי מלחמה, הוא לא ממציא שום דבר. אפילו צה"ל בעצמו חקר והעלה למשפט חיילים שביצעו פשעי מלחמה בעזה. וכך צריך להיות אגב, צה"ל צריך לפעול לפי ערכים של צבא דמוקרטי ולחקור את עצמו. זה, אגב, הדבר היחיד שמונע מכל חייל של צה"ל לעמוד לדין בינלאומי. אז לעשות אייטם על "מרצה שקרא לחיילי צה"ל רוצחים" זה באמת נון-סטורי. בטח כאשר שרים בממשלה (!) קוראים לחיילים צה"ל לבצע פשעי מלחמה.
וזה לא הכל. בכתבה של אם תרצו, אה סליחה, אלמוג בוקר, לא עשו בדיקת עובדות בסיסית. כי אם היו בודקים, היו מגלים שהוא כבר חזר ללמד מזמן והוא התחיל ללמד שוב כי... ובכן, כולם התחילו ללמד שוב.
זו תחילת שנת הלימודים באוניברסיטה. זה מה שמרצים באוניברסיטה עושים. הם כמה דברים שקצת מלמדים על הבורות של אם תרצו, אה סליחה אלמוג בוקר. בכתבה טוען אלמוג בוקר ש"בן דניאל מזדהה ברשתות החברתיות בשם הבדוי "ג'ון בראון"" מבלי להבין שהשם הבדוי הוא של אמריקני שהתנגד לעבדות, הוביל מרד עבדים ומותו בין הגורמים למלחמת האזרחים האמריקנית. זה לא סתם "שם בדוי".
ואם כבר נגענו בהיסטוריה, אז במאה ה-19 באוסטריה קמו ארגונים שמכונים Burschenschaften שהיו איגודים של לאומנים ופאשיסטים. בקרב אותן אגודות סטודנטים התפתחה שנאה ליהודים עוד לפני האנשלוס ותקופת הרייך השלישי. תנועות אלה דחפו ליישום מדיניות "נומרוס קלאוזוס" - הגבלת מספר הסטודנטים היהודים במוסדות להשכלה גבוהה, שהשפיעה גם על מרצים יהודים והובילה להרחקתם. חברי תנועות אלו הציגו עוינות גלויה ואף אלימות פיזית כלפי יהודים בקמפוסים.
הלחץ שהפעילו תנועות הסטודנטים סייע להנהלות האקדמיות ולממשלה להאיץ חקיקה גזענית, ששיאה בעליהום שהסתכם בסילוק מרצים והשעייתם כמעט לחלוטין עד סוף 1938. הפעילות הזו נתמכה על ידי הסביבה הפוליטית והתקשורת האוסטרית של אותה תקופה, אך היתה לה בסיס וולנטרי ומקומי אשר אותו טיפחו במיוחד תנועות הסטודנטים.
מבדיקה זריזה של החוקים, אפשר לגלות שד"ר בן דניאל לא עבר על שום חוק. בדמוקרטיה הוא יכול להביע את דעתו - אפילו בפני הסטודנטים שלו. זה באמת לא שווה אייטם בחדשות. בטח לא במהדורה הכי נצפית בישראל. לעומת זאת, כתב של חברת החדשות המשפיעה ביותר שמשתף פעולה עם ארגון בעל מאפיינים פאשיסטים כדי לצמצם את חופש הביטוי של מרצה יהודי... ובכן, זה בהחלט שווה אייטם.