הבכירה ברשות השנייה שתומכת בחוק התקשורת של קרעי

ד"ר אודליה מינס, חברת מועצת הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו, מ"מ יו"ר הרשות לשעבר וחברת פורום הבכירים יוצאי השירות הציבורי, הביעה הבוקר (ראשון) תמיכה עקרונית בהצעת חוק התקשורת החדשה שמקדם שר התקשורת שלמה קרעי, תוך שהיא מעלה ביקורת על היבט אחד מרכזי בחוק. מינס נחשבת עבור קרעי נחשבת לסמל העמידה מול הייעוץ המשפטי, שכן בזמנו בג"ץ דחה את העתירה של התנועה לאיכות השלטון נגד מינויה ליו"ר הרשות הזמנית. נזכיר כי הרשות השנייה תופיע בוועדות הכנסת השונות ועמדתה קריטית לניסוח החוק הסופי ולאופן שבו יוכל לעמוד בבג"ץ לאחר מכן.

קשת 12: "אף שקר לא יסתיר את האמת על האינטרסים הזרים מאחורי חקיקת קרעי"

"הצעת חוק התקשורת החדשה עושה סדר בתחום שהדבר היה נחוץ בו כבר מזמן", אומרת מינס לוואלה. "הרגולציה על אמצעי התקשורת נוצרה לפני מספר עשורים בעולם אחר, שבו היה מספר מצומצם של אמצעי תקשורת, והיא התבססה על דרך העברת התוכן - האם דרך כבלים ולווין או שמדובר בערוץ מסחרי. התוכן יכול כיום להיות מועבר במגוון דרכים והאופנים, והרגולציה שקפאה על שמריה ומבדילה בין השחקנים על יסוד דרך ההעברה כבר לא משקפת את המציאות ויוצרת עיוותים בשוק. אם רוצים להתחמק מהרגולציה פשוט עוברים לפלטפורמה דיגיטלית, וכובד המשקל הרגולטורי חל רק על מי שנשאר בפלטפורמה הקיימת".

לפי ד"ר מינס, "החוק החדש יוצר רגולטור אחד שאחראי על כל אמצעי התקשורת המסחריים, ומאחד בין החובות החלות עליהם בצורה לוגית ומסודרת". ההבדלים בין החובות ינבעו מהיקף ההכנסות של הערוץ או הפלטפורמה, כך שככל שההיקף גדול יותר כך חובת הפקות המקור תהיה משמעותית יותר. החוק יחול גם על מי שמשדר על פלטפורמה דיגיטלית בלבד, כולל חברות סטרימינג בינלאומיות כמו נטפליקס ודיסני, והתקווה היא שבכך תהיה הגנה מספקת על שוק ההפקות המקומי".

מינס מתעלמת מההטבות שייגזרו מהחוק לטובת ערוצים (14) ופלטרפורמות (הוט/i24) התומכים בנתניהו, ורואה את הדברים אחרת: "החוק מפחית ברגולציה. יש פחות התערבות למשל בהקשר לזמן המוקדש לפרסומות, פחות התערבות בתכנים (למעט במישור הפקות המקור) ואי-חיוב בהפרדה בין הערוץ לבין חברת החדשות שלו. במובן זה החוק מיישר קו עם מה שמקובל ברגולציה בעולם בעניינים אלה".

בשיחה איתה דחתה ד"ר מינס את הטענות לפוליטיזציה של הגוף המפקח: "אני לא מתרגשת בכלל מהאמירות לגבי פוליטיזציה של הגוף המפקח. אין הבדל מהותי בין מה שקיים כיום - גם כיום שרי התקשורת ממנים את חברי המועצה - לבין מה שמוצע שם". בפועל, כיום השר מחויב להיוועץ על מינויים למועצה עם שורת ארגונים ציבוריים שנקבעו בחוק, והרשימה הנבחרת מחויבת לעבור את ועדת דותן למינוי בכירים בחברות הממשלתיות (בראשות שופט); במועצה החדשה, יו"ר ועדת האיתור הוא מנכ"ל משרד התקשורת - ומדובר במשרת אמון שהשר יכול למנות ולפטר כרצונו, ורוב נציגי המועצה ימונו באופן ישיר על ידם. כיום השר מחויב להיוועץ על מינויים למועצה עם שורת ארגונים ציבוריים שנקבעו בחוק; בחוק של קרעי אין מחויבות כזו ומנכ"ל המשרד עומד בראש הגוף הממליץ.

עם זאת, ד"ר מינס הזהירה מפני נקודת תורפה משמעותית בחוק: "עקב האכילס בחוק מצוי לטעמי בסמכות לקנוס גוף שידור בעיצום בגובה של 1% מההכנסה השנתית האחרונה שלו. ראשית, מדובר בקנס גבוה מדי כשהוא מוחל כברירת מחדל. שנית, יש בהצעה אופציה שהשר ישנה את גובה העיצומים שקבעה המועצה וזה בעיניי לא תקין, כי זה פתח להתערבות פוליטית".

מינס ממליצה לשנות את מנגנון הקנסות: "רצוי לקבוע רף נמוך יותר להפרה ראשונה ואולי רף גבוה יותר להפרה חוזרת למשל, כשהמטרה היא שמצד אחד הרגולציה לא תהפוך להיות חסרת רלוונטיות בגלל תת-אכיפה, ומצד שני שהאכיפה תתמקד בעניינים העקרוניים ביותר ולא תגלוש לעניינים שמצרים בצורה חריפה מדי את חופש הביטוי או נתונים בצורה יותר מדי חזקה לשיקול דעת ולפרשנות".

נקודה שניה שקיימת בהצעה הנוכחית שלדעתה אינה נדרשת היא התערבות חקיקתית במדידת הרייטינג של הערוצים - זה מנוגד למקובל בעולם, וגם לא נדרש שכן מדובר בכלי של השוק הפרטי עבור השוק הפרטי, ולכן אין סיבה שהמדינה תהיה מעורבת בכך.