שבועיים אחרי שמסרה לשר ישראל כ"ץ את המלצת הוועדה שבראשותה עמדה, לסגור את גלי צה"ל או להורות על הפסקת עיסוקה של התחנה באקטואליה, העניקה בסוף השבוע ד"ר דליה זליקוביץ', יו"ר הוועדה המייעצת שהקים שר הביטחון לבחינת פעילות התחנה ראיון. "למדתי המון מדיוני הוועדה", הסבירה זליקוביץ' למראיין קלמן ליבסקינד בעיתון "מקור ראשון". "לא הייתי חשופה כל כך להארד קור של החדשות ושל האקטואליה שם. ואז התחילו להגיע אלינו חומרים. שלחו לנו המון הקלטות של כל מיני דברים שנאמרו בתוכניות שונות. דברים מובהקים נגד הצבא, נגד חיילי צה"ל, קמפיין הרעבה ועוד", סיפרה.
הריאיון עסק בשלל נושאים. שידורי התחנה, ההיסטוריה שלה ואפילו האופן בו היא "גוזלת" ממתחרים את כספי הפרסומות בזמן שהיא ממומנת מתקציב הביטחון (שאלה על בעלי האינטרסים במרכז הליכוד שירוויחו מסגירתה, משום מה, לא נשאלה). על לב הביקורת נגד הוועדה - היותה מוטה פוליטית ועמוסת ניגודי עניינים - נשאלה זליקוביץ' שאלה אחת בלבד. "זה לא בסדר להטיל כך דופי בוועדה", אמרה, תוך התעלמות מוחלטת (גם של המראיין) מיו"ר הוועדה שאותו החליפה, האלוף במיל יפתח רון טל, שפרש בעקבות ניגוד עניינים בצל הופעותיו התדירות בערוץ 14. "אני נייטרלית. למה מכניסים אותי למשהו פוליטי? אי אפשר למצוא עליי כלום בהקשר הזה. עד שהגשתי את הדו"ח לישראל כ"ץ מעולם לא דברתי איתו ומעולם לא נפגשתי איתו. התגובה הזו מראה על חוסר שיקול דעת. אם מישהו בא ואומר 'אתם לא ראויים', הוא צריך לתת הסבר. אף אחד מלשכת היועמ"שית לא דיבר איתי מילה לפני ההודעה מלשכת היועמ"שית. אם יש לכם טענה, תציגו את הטענה ותקשיבו מה יש לי להגיד. זה לא קרה".
ניגוד העניינים של רון טל לא עומד לבד. בדיקת וואלה מעלה לא מעט סימני שאלה על אופי הוועדה שהקים השר, שלאורך עבודתה התעלמה מהתייחסויות המשנה ליועמ"שית, בראשן, שלפני קידום החלטת הממשלה יש לקיים דיון ולהתייחס לקשיים המשפטיים. למעשה, צלילה לעבודתה מחזקת את החשש כי השר תפר ועדה למידותיו שהמלצותיה נכתבו עוד טרם הוקמה, ומטרתה הייתה להלך אימים על גלי צה"ל ולפזר כותרות מבהילות כדי לבצע דה-לגיטימציה לתחנה.
זליקוביץ' טענה כי הוועדה "עשתה עבודה מעמיקה". בפועל, הוועדה הגישה את הדו"ח לאחר 19 ימי דיונים בלבד. פעילות הוועדה התקיימה על פני חודשים של החופש הגדול ושל חגים, והשאירה מעט מאוד זמן להתארגן, להשיב לקול הקורא, להציג בפנייה ועוד. מדו"ח הוועדה עולה בבירור כי פעלה בדוחק, זאת לאור ההסתמכות הרבה על ועדות עבר, מידע חלקי וחסר ועוד. גם תזמון המסקנות והקרבה לפריימריז מעלים סימני שאלה כמובן. כיצד ניתן לבצע עבודת עומק בפחות מחודש?
פרישתו של רון טל נעשתה לאחר פרסום בתקשורת שהוא עשוי לעמוד בניגוד עניינים. הפרישה נעשתה לאחר שהיה במספר דיונים (6 על פי המתואר בדו"ח), כולל סקירה של מפקד התחנה ולכן יש חשש שהיא זוהמה. בעמוד 7 לדו"ח הוועדה טוענת כי הפרישה נעשתה בשלב מוקדם ביותר. זוהי קביעה בעייתית ולא מדויקת. אלה היו הדיונים הראשונים של הוועדה, ניתן להניח כי הועבר בהם מידע רב, קווי פעולה, בחינה מעמיקה של הדברים טרם שלב הראיונות וכו'. לכן קשה לקבל את הטענה שרון טל, אשר ישנו חשש כבד שהיה מצוי בניגוד עניינים, לא השפיע על דרך פעילותה ומסקנותיה.
זרקו חץ, סימנו עיגול
פרט נוסף שמעיד על רוח הוועדה הוא הרכב חבריה, שצביונו אינו מוטל בספק. בוועדה כיהנו ארבעה מלבד זליקוביץ': אלעד מלכא - לשעבר משנה למנכ"ל משרד התקשורת תחת השר קרעי, שעסק אף בייעוץ לערוץ 14; יפתח רון-טל, שפרש מראשותה בשל ניגוד עניינים; שרה העצני-כהן - פעילת ימין ויו"ר תנועת "ישראל שלי" ופצוע צה"ל יונתן בן חמו. חרף הנוהג, בוועדה לא נמצא נציג ציבור, ושניים מחבריה בעלי זיקה פוליטית למפלגת הליכוד, אין בה נציג צבא, ולא היה בה עיתונאי.
שאלה נוספת עולה לגבי אחד מחברי הוועדה, "נציג הפצועים" בן חמו, קצין קרבי אשר נפצע קשה במהלך המלחמה ואיבד את רגלו. יחד עם זאת, הופעותיו התדירות בערוץ 14 ובערוץ i24news המזוהים עם עמדות הממשלה, זאת במקביל לעבודת הוועדה ונסיעתו עם ראש הממשלה לנאום בקונגרס, מעלים את התהייה מדוע דווקא הוא נבחר להיות בתפקיד. בדיונים שהתקיימו הציג בן חמו עמדה ששידורי האקטואליה פוגעים במורל החיילים.
בין המופיעים בפני הוועדה היה גם נציג שציין כי הוא מייצג 40 משפחות שכולות. לטענתו, שידורי התחנה מטילים מורך בלב העם ובהם כמשפחות שכולות, וכי "למעט בתוכנית אחת, קולם לא נשמע כלל בתחנה, בוודאי לעומת משפחות שכולות המייצגות קול אחר, אנטי ממשלתי". גם זו אמירה שספק אם יש לה בסיס. נציג אחד, גם אם מייצג עשרות משפחות שכולות, אינו מביא את דעתן של כלל המשפחות השכולות. מספיקה הצצה לאתר התחנה כדי להבין כי האמירה שקול המשפחות השכולות לא נשמע כלל בתחנה - היא אמירה פשוט לא נכונה. למעשה, ישנן מאות ואף אלפי דוגמאות הסותרות אותה. מדובר במניפולציה חוזרת לאורך כל הדו"ח - במסגרתה, בודדים מאנשי המילואים, הפצועים, המשפחות, מייצגים קול כולל לקבוצה כאילו מדובר בחברה שלמה. הדבר דומה לפעילות "פורום תקווה" ו"גבורה", אשר בהם עשתה הממשלה שימוש במהלך המלחמה כדי לייצר מצג שווא של סימטריה בין החלוקים, בזמן שהרוב המוחלט של משפחות החטופים סבר שיש לסיים את המלחמה ולהשיב את השורדים הביתה.
במסגרת הדוח התפארה הוועדה ב"קול הקורא" שפורסם לציבור ושקיבל למעלה מ-5000 תגובות. אך בהמשך היא מציינת כי כמעט כל הפניות (כ-4,700 מתוך 5000) נשלחו באמצעות "דוא"ל אוטומטי והופקו ע"י מערכות לשיחת מיילים" - כלומר האפשרות שמערך בוטים מאחוריה יותר מסבירה. גם בפילוח הפניות, לא ברור מה במסגרת אוטומטית ומה היה המענה הענייני שקיבלו. כל זאת ללא קשר לבעייתיות ולמשקל הראייתי שיש ל"קול קורא" שנכתב מלכתחילה בצורה מגמתית וניתן אליו זמן קצר ביותר לתגובה.
זו לא המשענת הראייתית הבעייתית היחידה. הסקר שמציגה הוועדה בדו"ח למעשה מביא נתונים מחמיאים לגל"צ והם מחזקים את השארת מעמדה כפי שהוא. ברוב הפרמטרים המדדים גבוהים, כולל בקרב החיילים ואנשי המילואים. למשל, על פי הסקר, יותר נשאלים השיבו שהשידורים מחזקים את חיילי צה"ל. נותרה רק שאלה אחת: כיצד תוצאות הסקר עומדות בהלימה עם המסקנות. הסקר גם נדחק מתחת לפניות הציבור למרות שהוא כלי לגיטימי יותר.
הנה כמה נתונים מתוך הסקר המופיעים בדו"ח. כפי שניתן לראות יותר מאזינים חושבים כי גל"צ מחזקת את הלוחמים ויותר חושבים שהיא מקצועית:
מייסד העמותה המייעצת: השר סמוטריץ'
בדו"ח הוועדה נכללה סקירה נרחבת וארוכה של שוק הרדיו בישראל ול"צדק החלוקתי של התדרים". נכתב כי יש "קשיים גדולים עבור התחנות המסחריות באופן המאיים על קיומן". כאן עולה שאלה מתודולוגית - האם המנדט של הוועדה היה דיון מהותי על תפקיד גל"צ או על האינטרסים הכלכליים של התחנות האזוריות שאינם שייכים לפעילות הוועדה? האם לוועדה שקמה ע"י שר הביטחון ואמורה לעסוק בפעילות גלי צה"ל יש בכלל מקום להכניס דיון על שוק הרדיו ובפגיעה ברדיו האזורי? על פי דו"ח הוועדה הופיעו בפניה בעלי תחנות רדיו אזורי כמו דוד בן בסט, ומנהל שפ"א. כיצד הם קשורים להתנהלות התחנה ומה מקום סקירתם בתוך המסקנות?
ציטוטים שונים של הנחות יסוד הוועדה או על ערבוב בין דעות לעובדות, מלכתחילה מעידים על כך שהמסקנות ברורות. כלומר, אם יוצאים מנקודת הנחה שחיבור בין הצבא לאקטואליה הוא פסול או שהתחנה פוגעת במורל או מפורשת ע"י האויב. כך לדוגמה, "עיסוק באקטואליה תחת הכתר של צבא ההגנה לישראל כמוהו כצלם בהיכל"; "חיבור בין צבא העם לבין המחלוקות הפוליטיות הוא בגדר סתירה שלא ניתן ליישב". בדו"ח הוועדה מזכירים שוב ושוב שבעצם חברי הוועדה יוצאים מנקודת הנחה שלא ניתן ליישב את הדברים ולכן ברור שהמסקנה תהיה סגירת גל"צ או סגירת האקטואליה ואין משמעות לעדויות והנתונים שנאספו.
חלק מהמופיעים בפני הוועדה טענו כי התחנה מוטה פוליטית ואינה מאוזנת דיה. גורם אלמוני מתוך התחנה העריך שכ- 65% מאנשי התחנה מזוהים עם עמדות שמאל ואילו 35% מזוהים עם עמדות ימין. לטענתו בעבר ההטיה הייתה "גדולה יותר". גם זו אמירה שלא ניתן להוכיח בשום צורה. סיווג עובד לפי דעתו הפוליטית מהווה אפליה אסורה בישראל. עובדתית: לתחנה אין מידע על הדעות הפוליטיות של אנשיה ואף אסור שתחזיק במידע כזה.
בהמשך, הוועדה התבססה על מחקר מטעם עמותת "רגבים" המנתח את שידורי, מגישי וכתבי התחנה וכן מרואיינים בתחום הביטחון לפי הטייה פוליטית. בדיקה זריזה תחת ערך העמותה בוויקפדיה מעלה כי: "רגבים היא תנועה ועמותת ימין ישראלית שהוקמה בשנת 2006 במטרה לקבוע "סדר יום יהודי וציוני למדינת ישראל בהיבטי קרקע וסביבה", לשם "שמירה על אדמות העם היהודי ועל אוצרות הטבע והנוף של ארץ ישראל. בין מייסדי העמותה ניתן למנות את חבר הכנסת והשר בצלאל סמוטריץ' ואת ראש מנהלת ההתיישבות יהודה אליהו". האם הוועדה עשתה שימוש במחקר העמותה הזה כדי לגבש את מסקנותיה? ואם כן - איזה תוקף יש לו?
בדו"ח הוועדה שבראשו עמדה זליקוביץ' ישנו פרק מיוחד העוסק ב"אנומליה באקטואליה וחדשות". נושא שעליו כמעט ואין מחלוקת ושאכן דורש בירור ציבורי, ואולי אף את סגירת התחנה. בין היתר נכתב בו: "מרואיינים רבים סבורים, כי העיסוק של גלי צה"ל באקטואליה ובחדשות, וכתוצאה מכך כריכתו של צה"ל במחלוקות הפוליטיות, יוצרים קשיים רבים ומהותיים. חיילים מוצאים עצמם לא פעם בתחושות קשות כאשר חלק מהתכנים המובאים בתחנה אינם מייצגים אותם, ובמקרים רבים אף מותחים ביקורת על פעילותם של צה"ל וחייליו. לא רק ציבור החיילים, גם רבים בציבור הכללי, לרבות משפחות שכולות ונכי צה"ל, מתקשים לעכל את האנומליה לפיה תחנה צבאית נותנת במה לאמירות שנויות במחלוקת".
אלא שפסקה זו אינה מתיישבת כלל עם נתוני הסקר שהוועדה עצמה הזמינה, הקובע באופן חד-משמעי כי ציבור החיילים, אנשי הקבע והמילואים מאזינים לגלי צה"ל במספרים גדולים, תופסים אותה כמקצועית ואמינה, וכן מרגישים כי היא מחזקת את רוח צה"ל. נראה כי הוועדה עשתה שימוש סלקטיבי בדעות מסוימות שהובעו בפניה. הגם שאין ספק שישנן דעות כאלה בקרב הציבור - ויש להן מקום, אין לייחס להן חשיבות מכרעת, בוודאי לא אם מדובר בדעות שהובעו על ידי גורמים בודדים שהוזמנו להופיע בפני הוועדה.
מיו"ר הוועדה, ד"ר דליה זליקוביץ', נמסר בתגובה: "הוועדה מונתה ע"י שר הביטחון - והוא מי שקבע את חבריה בהתאם להתייעצויות שונות. לא הייתה לי נגיעה לבחירת החברים. אך מהתרשמותי החברים פעלו בצורה מקצועית ועניינית. כל ניסיון לקשור את תנועת רגבים או כל תנועה אחרת לנושא הוא שגוי מייסודו".