פסטיבל סולידריות לקולנוע וזכויות אדם שמתקיים בסינמטק ת"א עד שבת הקרובה יתמקד בעדויות של עיתונאים שנאספו על ידי ארגון עדות 710 - ארגון תיעוד אזרחי לאיסוף עדויות דיגיטליות של אירועי ה-7/10.
באירוע שייערך היום (רביעי) יתקיים פאנל ומפגש חשיפה מיוחד, בהשתתפות אנשי תקשורת שהיו עדים למאורעות ה-7.10 במסגרת מילוי תפקידם. ייחשפו לראשונה עדויות אישיות של צלמים ועיתונאי שטח, שבמהלך הסיקור מצאו עצמם בעל כורחם בחלק מהסיפור. באמצעות קטעים מצולמים ושיח, יתנהל דיון בשינוי שחל בתפקיד העיתונאי - ממדווח לעד אישי. במסגרת זאת יועלו דילמות כיצד השינוי קשור לשאלת זכויות אדם בהקשרים של אחריות, חמלה וגבולות התיעוד, מה קורה כשהעיתונאים עצמם הופכים ממדווחים לשורדים ועוד.
הנה עיקרי העדויות של מבחר מהעיתונאים והצלמים שישתתפו, כפי שמסרו לעדות 710:
"אירוע גרפי מאוד" - בר פלג, עיתונאי הארץ
פלג התעורר בשבת מההתראות בטלפון, התארגן וירד מת"א לדרום לסקר. באזור אשקלון, חבר לקבוצת צלמים שנסעו לשדרות. העדויות בדרך הובילו להבנה שמדובר באירוע קשה וגרפי מאוד. בשעה 11:00 המראות בשדרות בלתי נתפסים: הרס והרוגים, פיצוצים ואין צבא. הקבוצה ברחה מנקודה לנקודה כדי לא להיפגע. הוא דיווח לעיתון מעט, כשחשש להדאיג את משפחות הנפגעים. בסביבות שעה 17:00 כשהיו באזור גבים, ירו עליהם אש חזקה כחצי שעה. יצאו מהמכוניות והקסדה שלו ספגה פגיעה, וכוח צבאי הציל אותם. שב הביתה ויצא כבר באותו לילה למילואים בדרום למספר חודשים, כשצו 8 קיבל במהלך הסיקור בשטח. רק בהמשך עיבד וקלט את חומרת האסון והסכנות שעברו עליו, וכעס על עצמו שלא צילם מספיק. כעיתונאי שתפקידו לבקר, פירש בדיעבד בחומרה רבה את התנהלות המדינה במהלך השנים שקדמו לכך.
"זה מה שחסר ביומיום, אלה שאינם" - רמי שני, בן ניר יצחק וכתב גל"צ בדרום
רמי שני, בן קיבוץ ניר יצחק וכתב הדרום הוותיק של גלי צה"ל עד לשבועות אלו, יצא באותה השבת כנהג מלווה לקבוצת רוכבי אופניים. עם תחילת המתקפה הם תפסו מחסה, ומשם הוא פגש בכבישים את הנפגעים - פצועים והרוגים ממכוניות ירויות, וצעירים שנמלטו מהנובה. הוא ביצע כשבעה סבבי חילוץ, בזמן שהעמיס על מכוניתו כמה שיותר אנשים - וכך הציל עשרות. דרכם הבין את המתקפה האכזרית שעברו, כשלא את כל פרטיה יכל לשדר. במהלך יממה ההתקשרו מכריו מקיבוצי העוטף, שגם תיארו את המתקפה על הבית והקהילה תוך תחושה שאין מי שיסייע. רמי המשיך בעבודתו העיתונאית של סיקור המלחמה, תוך שמתוודע לעוד ועוד חברים לדרך ולמקצוע שנרצחו וחסרונם קשה לו מאוד.
לעדת המלאה
"ריח בלתי ניתן להסבר של מוות"- ליאור נידם צלם חדשות 12
נידם הוקפץ בבוקר על ידי חבריו הצלמים בערוץ 12, אסף את הכתב יואב אבן ונסעו לסורוקה. למיון הגיעו עשרות אמבולנסים ומכוניות פרטיות עם כמויות מטורפות של פצועים ומשפחות שחיפשו קרובים. הוא צילם ותיעד את הכאוס בכניסה והוחלף לקראת הצהריים, ובערב הגיע לפטיש. קצין שהגיע לשם סיפר לו על כמויות ההרוגים בנובה והגופות הפזורות בכביש 232. בראשון בבוקר חבר לכתב עמרי מניב ונסעו לרעים, כשבדרך מפוזרות גופות ומכוניות מחוררות. הוא צילם באזור וסביב מיגוניות המוות, אך נמנע מצילום גופות. בערב נסעו לבית רחל אדרי וראיינו אותה ואת בעלה. בשני הגיע לאזור הנובה, אך החליט לא לצלם. במשך מספר חודשים נסע הלוך וחזור לצלם את ההרס והלוויות ברחבי העוטף. ריח המוות לא עזב אותו ימים רבים.