כאן, תאגיד השידור הישראלי, פרסם את עמדתו הרשמית בנוגע לתזכיר חוק התקשורת (שידורי רדיו), התשפ"ו-2025, שפרסם משרד התקשורת להערות הציבור. מטרת התזכיר, כך על פי שר התקשורת שלמה קרעי, "לפתוח את שוק הרדיו בישראל לתחרות, ולאפשר לתחנות רדיו אזוריות לשדר בפריסה ארצית". לדברי התאגיד, התזכיר במתכונתו הנוכחית אינו ישים מבחינה הנדסית ותפעולית, חורג מהמסגרת החוקית הקיימת, מסכן את בריאות הציבור, ופוגע פגיעה קשה בעצמאות השידור הציבורי.
לטענת התאגיד, התזכיר מבוסס על הנחות שגויות באשר למציאות הספקטרלית (ספקטרום תדרי הרדיו) בישראל ומתעלם מהעובדה שמערך התדרים הוא משאב ציבורי מוגבל, צפוף ורגיש במיוחד. "ישראל היא אחת המדינות הצפופות בעולם מבחינת שימוש בתדרים, בשל שטחה הקטן, ריכוז האוכלוסייה במרכז הארץ, צרכים ביטחוניים נרחבים והתחייבויות בינלאומיות - ובהן הקצאת תדרים גם לשימוש הרשות הפלסטינית" - נכתב בעמדה הרשמית.
בתאגיד מדגישים כי הסמכות לייעוד, הקצאה וניהול של תדרי רדיו נתונה באופן בלעדי לוועדת התדרים - גוף מקצועי בין-משרדי, המעוגן בפקודת הטלגרף האלחוטי. הרכב הוועדה, שכולל נציגים ממשרדי הממשלה, מערכת הביטחון והאוצר, נועד להבטיח איזון בין צרכים אזרחיים, ביטחוניים ובריאותיים, וניהול אחראי של הספקטרום האלקטרומגנטי. לדברי התאגיד, התזכיר מבקש לעקוף בפועל את ועדת התדרים ולהקנות לשר התקשורת סמכויות שאין לו על פי דין. מהלך זה, כך נטען, מרוקן מתוכן את סמכויות וועדת התדרים, פוגע במודל האסדרה הקיים, ועלול להביא להפקעת תדרים שמשמשים כיום את השידור הציבורי.
עוד מזהיר התאגיד כי ההנחה שלפיה ניתן להפעיל תחנת רדיו בפריסה ארצית בכיסוי של כ־95% משטח המדינה באמצעות שלושה תדרים בלבד - אינה עומדת במבחן המציאות ההנדסית. גם כיום, בשימוש במספר גבוה יותר של תדרים, אין כיסוי רציף ואיכותי של 100%, במיוחד בכבישים בין-עירוניים, אזורים הרריים וצירי תנועה מסוימים. צמצום מספר התדרים צפוי להחריף תקלות קליטה, לפגוע בהמשכיות ההאזנה, ואף לשבש העברת מידע חיוני לציבור בעת חירום.
בנוסף, התאגיד מתריע מפני השלכות בריאותיות חמורות: מרבית אתרי השידור בישראל פועלים כבר כיום בסף העליון של היתרי הקרינה המותרים. צמצום מספר התדרים יחייב, בפועל, ריבוי משדרים נקודתיים והגברת עוצמות שידור - מהלך שעלול להוביל לעלייה ברמות הקרינה, בניגוד למדיניות הזהירות שנקבעה בדין ולהנחיות המשרד להגנת הסביבה.
בהיבט החוקתי והדמוקרטי, מדגיש התאגיד כי התזכיר פוגע בליבת עקרון העצמאות של השידור הציבורי. חוק תאגיד השידור הישראלי נחקק מתוך מטרה ברורה לבצר את אי-תלותו של התאגיד בדרג הפוליטי, ולהבטיח שמדיניות השידורים ותכניהם ייקבעו על ידי גופים מקצועיים ועצמאיים בלבד. מתן אפשרות לשר התקשורת להשפיע, ולו בעקיפין, על מערך התדרים של התאגיד, עלול ליצור "אפקט מצנן" על תכני השידור ולפגוע בחופש הביטוי ובחופש העיתונות. עוד מציין התאגיד כי צמצום היקף שידורי הרדיו הציבוריים לא יגביר את הגיוון, אלא דווקא יפגע בו - במיוחד בתחנות ייעודיות וייחודיות (כמו "קול המוזיקה" ו"כאן תרבות") שאינן יכולות להתקיים במודל מסחרי, ואשר מהוות חלק מרכזי מהשירות של כאן לציבור הרחב.
הניסיונות של קרעי לקדם את סגירת תחנות הרדיו של התאגיד, שתשחרר תדרים ארציים ותקציבי פרסום גדולים לתחנות רדיו פרטיות, הנה רק חלק מניסיונות רחבים יותר לפגוע בתאגיד כאן, גם באמצעות חקיקה פרטית עוקפת ייעוץ משפטי.
בחסות המלחמה דרש לאחרונה קרעי מהרשות השנייה לסייע לתחנות רדיו אזוריות חרדיות המקורבות לשלטון ולהפוך אותן ארציות. בהקשר זה, תחקיר כלכליסט שפורסם בעבר מצא שעם התורמים לישיבתו של הרב מאיר מאזוז, הפטרון הפוליטי של שר התקשורת שלמה קרעי, נמנו בעלי תחנות רדיו אזוריות דוגמת צבי עמאר, צבי שלום ויוסי סבן.