"פושקו" ממשגב עם מת פעמיים: איך הפך הנרצח להרוג בתקשורת?

לפעמים נדמה שהמקום היחיד שבו יש חיים אחרי המוות הוא בתקשורת. כי הדרך שבה מוגדר מוות של אדם, קובעת במידה רבה גם איך יזכרו אותו.

חבר שהגיע מהדרום לתל אביב, סיפר לי שבדרך היה עד לתאונת דרכים מחרידה. לפי עדותו נהגת ששמעה צליל התרעה, איבדה את השליטה על הרכב וגרמה לתאונה קטלנית. במקרה הזה יצטרכו קרובי הנספים להוכיח קשר ישיר להתרעה, שתהפוך אותם מקורבנות תאונת דרכים (אירוע ביטוחי) למי שנרצחו בפעולות איבה (גם כבוד לאומי כחלק מיום הזיכרון וגם קצבאות וזכויות סוציאליות אחרות).

לרוב לא מדובר בכסף, ההגדרה התקשורתית מבחינה בין מי ש"מוצאים את מותם" - בדרך כלל פלסטינים שהתעמתו עם צה"ל או מתנחלים, להרוגים (למשל בתאונות דרכים), נספים (בדרך כלל באסונות טבע כמו נחל צפית או אסון מרון, אבל באופן מפתיע גם מי שנרצחו בשואה) וכמובן - נרצחים.

הקטגוריה האחרונה מתייחסת לרוב למי שמותו נגרם בכוונת מכוון, בין אם באירוע פלילי (למשל הנרצחים בחברה הערבית) ובין אם באירוע ביטחוני (למשל פיגוע, או מגה-פיגוע, דוגמת טבח 7 באוקטובר).

ירי הטילים מאיראן יצר בעיה בהגדרה: מצד אחד מדובר בישראלים שנהרגו בפעולת איבה, משמע - נרצחים. מצד שני, האם מטרת הירי הייתה בהכרח רצח?

לפני שתמהרו להשיב ב"כן" מוחלט לשאלה האחרונה (אני לא מתווכח, רק רוצה לוודא שאתם נחרצים) הבה ונפנה את המבט החוצה, ללבנון, עזה וטהרן. האם קורבנות תקיפות צה"ל למשל, יכולים להיקרא "נרצחים"? רבים יזדעזעו בכלל מעצם הצגת השאלה, לא רק מי שממהרים לשלוף את המנטרה לפיה צה"ל הוא "הצבא המוסרי בעולם" (לא ידעתי שיש תחרות כזאת), אלא מי שיטענו - ולרוב גם יצדקו - שצה"ל אינו מעלה אזרחים על הכוונת.

כך למשל, אם נפגעו ילדי בית ספר בעזה, הרי זה רק מפני שחמאס מיקם משגרי רקטות בשטח בית הספר (וכך הלאה: מסגד, בית חולים ועוד). העניין הוא שגם ההפצצות המכונות "כירורגיות" וגם ירי סלקטיבי ככל שיהיה, דרכם לזלוג ולפגוע בבלתי מעורבים.

אם הדוגמה של עזה היא קרובה מדי בכדי שאפשר יהיה לעסוק בה ללא אמוציות משבשות חשיבה, הרי שאפשר להרחיק אם לא עד כפר קאסם (האם הטבח שבעקבותיו בא לעולם המושג "פקודה בלתי חוקית בעליל" היה נחקר היום, או שהיה מקוטלג כ"עלילת דם" על חיילי צה"ל ה"קדושים"?) ב-1956, אזי לפחות לכפר קנא (או כנא או קאנא) בדרום לבנון, באפריל 1996.

במסגרת מבצע "ענבי זעם", שלדעת רבים ממבקריו נועד בעיקר כדי לשוות הילה ביטחוניסטית-רביניסטית לראש הממשלה הזמני שמעון פרס, ערב הבחירות. פגע פגז של צה"ל במוצב או"ם שבו מצאו מקלט תושבים לבנוניים והרג כמאה אזרחים.

רבים סבורים עד היום כי התקרית ההיא גרמה להפסד של פרס לנתניהו בבחירות שהתקיימו בחודש מאי, שכן רבים מתומכי השמאל נשארו בבית כמחאה נגד פרס (שהוביל בסקרים). לא נתיימר להשיב בדיעבד על השאלה ההיא, אבל דבר אחד ברור: אפילו אזרחים בלתי מעורבים וחפים מפשע, ביניהם משפחות שלמות שקיפחו את חייהן, לא יכולים להיחשב כ"נרצחים" בתקשורת הישראלית, שהרי אין צה"ל הורג אזרחים אלא בשוגג...

במבצע "עם כלביא" הוגדרו מי שנהרגו מירי טילים לרוב כ"הרוגים". במבצע "שאגת הארי" הם נקראו כבר מהרגע הראשון "נרצחים". בעצם, לא מהרגע הראשון - ההרוגה-נרצחת הראשונה, מטפלת סיעודית מהפיליפינים, נקראה בשעות הראשונות "הרוגה". היא הפכה ל"נרצחת" רק אחרי הפגיעה במקלט ובבית הכנסת בבית שמש, האירוע הראשון שבו נקראו כל ההרוגים "נרצחים" עוד לפני שנודע מספרם הסופי.

ירי מכוון של האיראנים לעבר מטרות אזרחיות הוא שמכשיר את ההגדרה הזאת ומבדיל בין קורבנות המוגדרים "בלתי מעורבים" כשאנחנו יורים לעבר מטרות שיש בקרבתם גם אזרחים, לבין נרצחים בצד שלנו כתוצאה מירי מכוון על אוכלוסייה אזרחית.

הבעיה היא שגם כאן אפשר לטעון אחרת: האיראנים למשל טוענים שהם מכוונים למטרות צבאיות. כך למשל הפגיעות בתל אביב או רמת גן מירי שכוון לכאורה לעבר בסיס הקריה, מרכז קבלת החלטות צבאי ומדיני כאחד. הירי לרמת אביב כוון לעבר - טוב, נו, כולם יודעים לעבר מה... כך גם הירי לנס ציונה, דימונה ועוד.

האם תושבי דימונה שגרים בקרבת הקריה למחקר גרעיני (שלפי פרסומים זרים אינה משמשת רק למטרות אזרחיות) שונים ממי שגרים למשל בדירת מגורים הסמוכה לדירת מסתור של בכיר במשמרות המהפכה ונפגעו מפצצה שסיכלה אותו? תלוי את מי שואלים כמובן, ובסופה של כל ההתפלפלות הזאת עומדת הנחת הבסיס לפיה אנו צודקים ורודפי שלום, אויבינו הם שהכריזו על רצונם להשמיד אותנו - ומשום כך הרג של אזרחים בצד שלהם הוא תמיד בשוגג, קורבנות מצערים של ירי שכוון לעבר מרצחים, בעוד אזרחים בצד שלנו, הם-הם המטרה, על כן אפשר לכנותם "נרצחים".

המקרה של עופר מוסקוביץ' ("מושקו") ז"ל, חבר משגב עם, לימד משהו על האיוולת שבהגדרות האלה: תחילה הוא נקרא בתקשורת "נרצח", כמו כל יתר הקורבנות בנפש כתוצאה מירי אויב. אחר כך התחילו להתעורר ספקות בנוגע לנסיבות מותו. או אז "הורד בדרגה" להגדרת "הרוג", שהרי לא יתכן שאדם יירצח מאש כוחותינו.

זה אידיוטי וזה בעיקר עצוב. ל"מושקו" והאבלים הרבים על לכתו, זה כבר לא יעזור, אבל אולי זה יגרום לתקשורת בישראל לעשות קצת סדר בהגדרות בין מי שמצא את מותו, נפל, נספה, נהרג או נרצח.