וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

חופש ביטוי ברשת X לגיטימי עד שהוא יוצא נגד החלטות ממשלה

30.3.2026 / 10:00

החלטת הממשלה לסגור את גלי צה"ל עוררה מאבק ציבורי רחב, אך כעת מגלים בוגרי התחנה כי הם צריכים להיאבק לא רק בשרים - אלא גם במדיניות הפרסום של אילון מאסק בישראל

גלצ. אבשלום ששוני, פלאש 90
גלצ/פלאש 90, אבשלום ששוני

כשאילון מאסק רכש את טוויטר הוא הצהיר כי הפלטפורמה תהיה מעוז של חופש ביטוי החיוני לדמוקרטיה מתפקדת. אך מתברר שכאשר מדובר במאבק למען חופש העיתונות בישראל, נראה שיש מרחק בין החזון שהציג מאסק לבין המציאות.

בחודש דצמבר האחרון אישרה הממשלה את הצעתו של שר הביטחון ישראל כ"ץ לסגור את תחנת הרדיו הצבאית גלי צה"ל עד ה-1 במרץ 2026, בתגובה לכך פתחו בוגרי ותומכי התחנה במאבק ציבורי במטרה למנוע את הסגירה. בתחילת פברואר המאבק קיבל רוח גבית מבג"ץ שהוציא צו על-תנאי שהקפיא את המהלך ודרש מהמדינה לנמק את ההחלטה. חלק מפעילות הבוגרים כלל פתיחת חשבון ברשת X והשקת קמפיין דיגיטל שנועד לחשוף את הציבור לפעולות ההתנגדות, לחזק את הסנטימנט לתחנת השידור ולקרוא להתנגדות אזרחית למהלך.

מפעילי החשבון פעלו בשקיפות ובדרך המלך. הם נכנסו למערכת המודעות הרשמית של X, הקימו והריצו קמפיין ממומן הכולל טרגוט קהלי יעד וקבוצות מודעות שונות. הקמפיין לא עלה לאוויר ובפנייה לצוות התמיכה של X התקבלה התשובה המקוממת הבאה: הקמפיין נפסל מכיוון שהוא מוגדר כ"תוכן פוליטי" שנועד לערער על החלטת ממשל. בהסבר המלא שסיפקה הרשת, נכתב כי הפוסטים מהווים "מאמץ סינגור מאורגן נגד תקנה או הוראה של הממשלה לסגור את גלי צה"ל" שנועד להפוך מדיניות (Policy reversal), ולכן הם מסווגים כ"מודעות קמפיין פוליטי" (Political Campaigning).

על פי מדיניות הפרסום של X, קידום של קמפיינים פוליטיים מותר רק ברשימה סגורה של מדינות. מכיוון שישראל אינה נכללת ברשימה זו, מנועים אזרחים ישראלים מלקדם כל תוכן שיוצא נגד חקיקה או החלטות ממשלה, וצוות הפלטפורמה הבהיר כי "ידיו כבולות" בנושא.

הצהרת שר הביטחון ישראל כץ לאחר היום הראשון של מבצע שאגת הארי/לשכת העיתונות הממשלתית

"חמ"ל" אסטרטגי ומרכזי

על פי נתונים של Similarweb ו-DataReportal זוכה הרשת החברתית X להצלחה בישראל. אירועי הקיצון הגלובאליים, הפוליטיים והביטחוניים בישראל הזניקו את X והפכו אותה מרשת מצומצמת לזירה מרכזית לעדכוני חדשות. בשנת 2020 מנתה הרשת כחצי מיליון משתמשים פעילים. הקפיצה המשמעותית הראשונה נרשמה ב-2021 במהלך מבצע "שומר החומות", שהוביל לזינוק בשימוש בפלטפורמה כמקור מיידי לחדשות. מגמת הצמיחה הואצה והגיעה לשיאה בשנים 2022-2023 על רקע רכישת הרשת על ידי אילון מאסק, והסערה הציבורית סביב המחאה נגד הרפורמה המשפטית/ההפיכה המשטרית, שהביאו את הרשת לחצות את רף המיליון משתמשים. אירועי ה-7 באוקטובר ומלחמת "חרבות ברזל" בשנת 2024 קיבעו את מעמדה של הפלטפורמה כ"חמ"ל" אסטרטגי ומרכזי בישראל, עם שיא של כ-1.15 מיליון משתמשים פעילים.

ההצלחה של X נישאת על כנפיי האקטיביזם החברתי, המחלוקות והקיטוב בחברה הישראלית ולמרות כל זאת, כשזה נוגע לקמפיין ממומן המנוהל בצורה מקצועית ושקופה, הרשת לא מאפשרת למפעיליו לפנות אל הציבור.

עוד בוואלה

בדיקה: הקואליציה זוכה לכמעט 70% מזמן השידורים בטלוויזיה וברדיו

לכתבה המלאה

פייק ריפורטר על טויטר/צילום מסך, צילום מסך

עורכת הדין ליאת ברגמן-רביד עוסקת בדיני תקשורת טוענת: "מדובר במדיניות תמוהה. החלטות ממשלה מתוות את חיי היומיום של האזרח, והן באות לידי ביטוי בכל תחומי החיים כמו דיור, אנרגיה, תחבורה, בריאות, מחירי המזון - והרשימה ארוכה. אי אפשר לסווג כל הבעת דעה שנוגעת להחלטת ממשלה כפוליטית, כי אז לא תיוותרנה הבעות דעה שאינן פוליטיות. רשת X, היא פלטפורמה משמעותית בנוף התקשורתי, ועיקר הטראפיק שלה (ובשל כך גם הכנסותיה) מבוסס על ריבוי דעות, גם כאלה שאינן נעימות לשמיעה. ההגדרה של מאבק אזרחי כנושא פוליטי, ועקב כך מניעת האפשרות להפיץ מסרים שמותחים ביקורת לגיטימית על פעולת הממשלה, אולם אינם פוליטיים במהותם, פוגעת בחופש הביטוי וחוסמת כמעט לחלוטין את האפשרות להביע עמדה ביקורתית באמצעות הפרסום הממומן.

"בדיוק כמו שמאבק תושבים נגד החלטה להקים תחנת כוח מזהמת מול ביתם או מחאה נגד הפרדה מגדרית באקדמיה הם מאבקים אזרחיים - כך גם ההגנה על גוף שידור ציבורי וחופש העיתונות בישראל. אי אפשר לצבוע התנגדות אזרחים לצעדי ממשלה כאקט פוליטי".

טויטר/צילום מסך, צילום מסך

ברקס סלקטיבי

בשנת 2024 הקלה X מאוד על האפשרות לקדם תוכן פוליטי או "מבוסס סוגיות" (Issue-based ads), בעלי חשבונות מאומתים קיבלו אפשרות לקדם ציוצים (Promote) באפיק ממומן ושלא דרך מערכת המודעות הממומנות. בעלי חשבונות רבים נעזרו באפשרות הזו כדי להדהד את מסריהם, אך בעוד אלה שהלכו בדרך המלך נעצרו עוד לפני שעלו, אלו שבחרו באפשרות ה Promote העלו קידומים רבים ללא כל סינון או לכל הפחות עם סינון מינימלי מצד הפלטפורמה. דוגמה לכך אפשר למצוא בציוצים של הפעילה הביביסטית מירי ברבי ז"ל שהעלתה קידומים מסיתים נגד יאיר גולן (כינתה אותו "תת אדם"), נגד מפגיני שמאל ונגד פלסטינאים (אותם כינתה פלסטינאצים). ברבי ואחרים גם קידמו ציוצים מסיתים נגד ראש השב"כ דאז רונן בר ונגד היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, למרות היותם שומרי סף חשובים ועובדי מדינה בכירים הקידומים האלה לא קיבלו ברקס מהדהד מהפלטפורמה אלא זכו לחשיפה מצטברת של עשרות או אפילו מאות אלפי ישראלים וכך אילון מאסק שהתהדר ב"יצירת מעוז חופש ביטוי" הפך לסותם פיות של מאבקים אזרחיים ולמעודד של פייקים ודיבה.

מרשת X לא התקבלה תגובה.

טרם התפרסמו תגובות

top-form-right-icon

בשליחת התגובה אני מסכים לתנאי השימוש

    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully