וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

דבר הבוחר

5.10.2012 / 1:30

מהוויראליות של לירן דן ועד הבושות של ניר חפץ - דרור פויר החליט לחלק את אלו שנכנסו השנה לתפקידם לשני חלקים פשוטים: הנכונים, ואלו שפחות

אין תמונה. צילום מסך, מערכת וואלה
אין תמונה/מערכת וואלה, צילום מסך

משה נסטלבאום למנהל חטיבת החדשות של ערוץ 1

מלחמת הבוץ שמנהל בימים אלה מנהל חטיבת החדשות של הערוץ הראשון משה נסטלבאום עם מנהלו, מנהל הטלוויזיה מושון מצליח, היא רק דף נוסף במחברת הקרבות המרצפים את דרכו ארוכת השנים ברשות השידור. מאז מינויו לתפקיד מנהל חטיבת החדשות לאחר שנים כעורך יומן צבר לו נסטלבאום עוד ועוד אויבים באגף הטלוויזיה – החלטתו להדיח מתפקדיהם שורה של טאלנטים ולמנות בעלי תפקידים אחרים, כמו גם עבודות פרטיות שהוא נוהג לבצע, מעוררים ביקורת קשה בתוך הרשות ומחוצה לה. אולם כישלונו העיקרי של נסטלבאום אינו דווקא ביחסי האנוש שלו, הידועים ברשות כבעייתיים, אלא דווקא על המסך עצמו. עם מינויו הביעו מנהליו תקווה כי יהפוך את מהדורת מבט לעדכנית ומשפיעה ותהווה תחרות משמעותית למהדורות המסחריות – אולם למעט תקופת שידורי האולימפיאדה ולמרות הקדמתה למשבצת של שמונה בערב, טבלאות הרייטינג מראות שהקהל הישראלי מוצא בה פחות ופחות עניין.

ניר חפץ לעורך מעריב

שנה (וחודש) מאז נכנס ניר חפץ לתפקידו כעורך מעריב, והביקורת מבחוץ על הטיפול העיתונאי שהעניק העיתון לסוגיות שנוגעות לעסקיו ומקורביו של בעל השליטה נוחי דנקנר החלו להישמע גם מבפנים, על רקע כרעי התרנגולת עליהן עומדות בימים אלה מערכות העיתון. תחת עריכתו של ניר חפץ, אין חולק, מעריב לא היה גוף עיתונאי חופשי. כמות המידע העצומה שנחסכה מקוראיו של מעריב רק כי עלול היה לפגוע במניות או במצב הרוח של בעל הבית העלו לאחרונה לדיון מחודש שתי שאלות עקרוניות: האם לגוף תקשורת שלא הקפיד בפני קוראיו על הצגת עיתונות אובייקטיבית, לכל הפחות כלכלית, קיימת הזכות לקורא להם לתמוך בו בעת שקיעתו בצרה כלכלית משלו, ועד כמה מוטלת לכך האחריות על ראשו של העורך הראשי – שנמצא בנקודה שבין העיתונאים לבין בעלי העניין.

לפי הקולות הבוקעים בימים אלה מבית מעריב, מדובר באחריות מלאה.

מנחם בן (ואחרים) להגשת "סדר יום"

מינויו של מנחם בן למגיש אורח בתכנית "סדר יום" על ידי הנהלת רשות השידור לא החזיק זמן רב, וכך כל קונספט המגישים המאזנים – קונספט שזכה לשם "מאזן אימה". קבוצת עיתונאים ופעילים חברתיים, קטנה אך נחושה, השקיעה מאמצים בהשארה על סדר היום של הפרשה הזו שבה גדול השלם מסך חלקיו. לא מנחם בן או כל מינוי אחר שנעשה בתכנית הוא פסול, מה שפסול היה במינוי הזה היא שיטת העבודה של הנהלת רשות השידור ויותר מכך – מה שמניע אותה, מניע שגם משרד דוברות רשות השידור המורגל במתן הסברים התקשה במקרה זה להסביר. רשות השידור, עליה ממונה ראש הממשלה, תמיד הייתה כר פורה למינויים הזויים של מקורבים, לחריגות שכר מבחילות, להטיה פוליטית של תכנים ומכרזים והרשימה עוד מתארכת וכרוכה יפה בדו"חות מבקר המדינה. כפי שזה נראה היה השנה, יש כבר דרך סלולה לדו"ח הבא. או לכפר איזון.

sheen-shitof

עוד בוואלה

התהליך המסקרן של מיחזור אריזות מתכת

בשיתוף תאגיד המיחזור תמיר

שי באב"ד למנכ"ל הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו

לאחר שהודיע שר התקשורת משה כחלון על מינויו של הבכיר בחברת הספנות "צים" שי באב"ד לתפקיד מנכ"ל הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו, אמר יו"ר המועצה כי הוא "בטוח שמדובר במינוי מושכל", אולם גם הוא בעצמו מתקשה היום להסביר, באופן שכלתני, את מהותו של המינוי. למרות שהמכרז לתפקיד קבע כי רצוי שלמועמד שעתיד לפקח על שידורי הטלוויזיה בישראל יהיה רקע כלשהו בשידורי טלוויזיה – יש רצוי ויש מצוי. המינוי לא אושר סופית, עדיין, אבל הביקורת כבר נמתחה: קשרים הדוקים של באב"ד עם בעל השליטה בזכיינית רשת אודי אנג'ל שהיה גם בכיר ב"צים". אלה יועמדו למבחן ועדת מינויי הבכירים, אולם לא חשוב מה היא תחליט, הבדיחה כבר נכתבה: הקשר בין מינוי בכיר בחברת ספנות לתפקיד המפקח על הטלוויזיה – הוא השקיעה המתמשכת של הענף למעמקי המצולות.

יואב צור לפאר&לוין תקשורת

עיתונאים לשעבר הם הון אנושי מבוקש בענף יחסי הציבור והדוברות, שם הגבולות ברורים יותר – יש לקוח, ואם הוא מרוצה אז כולם מרוצים. בזמן שמספר העיתונאים בישראל הולך ומצטמצם רבים וטובים מהם מוצאים עצמם נבעטים החוצה ובוחרים להצטרף לתחום שבו ישרתו לקוחות. יואב צור הוא דוגמא טובה לכך: הוא ערך במשך שנים מקומונים בשלושת קבוצות התקשורת, מעריב, ידיעות אחרונות והארץ, ערך מוספים ומגזינים ובשיאו אף היה העורך הראשי של מעריב.

בתקופה הנוכחית אין לשוק התקשורת מה להציע לו מבחינת מוניטין או שכר. וגם אם היה – במשרד פאר&לוין לבטח שמחו להציע יותר. כמו משרדים אחרים, גם הם מרחיבים את פעילותם בימים אלה ושמחים לגייס לשם כך יותר מעיתונאי אחד. אבל את השמחה הזו צריך לצנן: תחום יחסי הציבור חי בסימביוזה מלאה עם תחום העיתונות, לטוב ולרע. אינפלציית כוח האדם תורגש, בבוא הזמן, גם בתלושי המשכורת של האנשים שמאחורי הקומוניקטים.

אין תמונה. צילום מסך, מערכת וואלה
אין תמונה/מערכת וואלה, צילום מסך

אלדד קובלנץ למנהל הטלוויזיה החינוכית

מינויו של איש ערוץ 10 וקשת לשעבר אלדד קובלנץ לתפקיד מנכ"ל הטלוויזיה החינוכית לא עבר חלק, והרוחות סערו בגובה רב מעליו. אנשי לשכת ראש הממשלה לטשו עיניים אל מערך השידורים וניסו לקדם את הכפפתה של החינוכית לרשות השידור ולשר הממונה עליה – בנימין נתניהו, תוך שהממשלה מעכבת את אישור המינוי של קובלנץ למורת רוחו של שר החינוך שנעמד עבורו על הרגליים האחוריות. קובלנץ נכנס לתפקיד בתקופה בה ידעה הטלוויזיה החינוכית פריחה: נתוני הרייטינג שלה זינקו בעשרות אחוזים תוך מספר חודשים והיא רשמה תוך תקופה קצרה שיאי צפייה שלא זכתה להם מאז החלה מדידת הרייטינג בישראל. לוח השידורים שלה פוצל לילדים ומבוגרים תוך שינויים בתמהיל התכניות, וקובלנץ מצליח לעת עתה לשמר את המגמה החיובית למרות צל כבד של קיצוץ מאסיבי בתקציב.

לירן דן למנהל מערך התקשורת והדוברות של נתניהו

מאחורי שיתוף הפעולה של ראש הממשלה עם "טום החתול" בברכת יום העצמאות ותמונת ה"ביבי גאמפ" הרשמית מטעמו – עומד לירן דן, בתחילה כמנהל מערך התקשרות והדוברות של ראש הממשלה, וכיום ראש מערך ההסברה הלאומי. לא מעט ציניות מלווה ברשתות החברתיות את הניסיונות של דן למקסם את פוטנציאל הוויראליות כדי להעביר את מסריו של ראש הממשלה, אבל למרות זאת, זה עובד.

דן, בן 35, נשלף מחברת החדשות של ערוץ 2 שם הקים את המערך האינטראקטיבי וניהל את פעילות הסלולר והרשת של החברה, והובא ללשכה על מנת לתפור את הקרע המהיר בין עידני ההסברה – בעוד הודעות לעיתונות כוחן יפה לקהל קוראי העיתונים המתמעט, לראש הממשלה היה דרוש מנצח על מקהלת מורידי האפליקציות ומקליקי הלייקים. הגימיקים של דן מעלים פעם אחר פעם את פניו של נתניהו בפיד הפייסבוק של כולנו, ולמרות שעדיין מדובר בצעדי ניו-מדיה ראשונים, דן היה זה שעשה אותם.

אלון שטרוזמן למנהל "קשת פורמטס"

ארץ ישראל קטנה על זכיינית ערוץ 2 קשת שפעילותה בזירה הבינלאומית רק הולכת ומתרחבת בין אם לטובת המוניטין או לטובת הכנסות אלטרנטיביות למה שמייצר לזכיינים השוק המקומי. כישלונות צורמים כמו "שלוש" נשמעים צורמים הרבה פחות לצד כל הצלחה נוספת של "חטופים" או כל פורמט אחר מתוך העשרות אותן משווקת הזכיינית לחו"ל, ובקשת רוצים עוד הצלחות כאלה, ובעוד הרבה מדינות. הרהור דווקא בתקופת החגים על מינויו של אלון שטרוזמן למנהל הפעילות הבינלאומית של קשת מעלה אי נוחות על רקע הקצאת עוד ועוד משאבים בניכר בזמן שבזירה הביתית מוגשת לצופים העלאת גירה טלוויזיונית. אך בכל זאת, שטרוזמן, שהיה סמנכ"ל התוכן של HOT וסגן נשיא בפוקס, מכיר מקרוב ומבפנים את התעשייה אליה שולחת קשת זרועות והיכולת שלו לתרגם את שפת המסך המקומית לזו העולמית תעלה את סיכוייה של הזכיינית לשלוח נציגים, שוב, לאור הזרקורים של לוס אנג'לס.

עוד בעורך-אורח:
פויר ראיין את עיתונאי מעריב קלמן ליבסקינד
פויר יצא לסיבוב טעימות בעיר וחזר עם מסקנות
פויר מסביר: למה בחרתי לערוך את וואלה! ברנז'ה?

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully