אהוד עין גיל, עד לאחרונה סגן עורך מוסף הארץ וכיום עורך בכיר בעיתון, הוא חבר ועד העובדים ואחד האישים הבולטים בו ובפעילותו במסגרת המערכה הנוכחית. "שביתה זה דבר קיצוני, אבל היא מבטאת מצב קיצוני", הוא אומר לוואלה! ברנז'ה. "אנחנו נאבקים נגד הפיטורים והיקפם, אבל מעולם לא אמרנו שאנחנו לא מסכימים לפיטורים כלל וזאת משום שאנחנו מבינים את מצבו הכלכלי של העיתון. אמרנו, כבר בתחילת המאבק, שלא נראה לנו שהיציאה מהמשבר שבו נמצא הארץ צריכה להיות מבוססת אך ורק על קיצוצים. לכן דרשנו מההנהלה להציג תכנית שעומדת על שתי רגליים; לא רק קיצוצים ופיטורים, אלא גם צמיחה והגדלת ההכנסות".
במה שונה המאבק שלכם ממאבקים אחרים בעולם התקשורת?
"עיתון הארץ נמצא במצב שונה, שכן במצב הנוכחי בישראל אין להארץ תחליף ולכן מעמדו חזק יותר. יש לקבוצת הארץ שני מותגים, כל אחד מהם צבר מוניטין כעיתון עצמאי ברמה גבוהה שלא חושש מלהתמודד עם בעלי אינטרסים, וזה ייאמר לזכותה של ההנהלה. העיתונים הללו פעלו בחופשיות גם בידיעה שזה עלול לפגוע בהכנסות, או להרגיז את המנויים והמשיכו להביע קול עצמאי".
"לדעתנו, לתופעה הזו יש שוק פוטנציאלי גדול. בשנה שעברה מאות אלפי אנשים יצאו אנשים לרחובות לא יכולים להיות עוד חמשת-אלפים מנויים מהם לעיתון? אנחנו חושבים שלא מיצינו את השוק וההחלטה על השביתה הייתה בדיוק על זה - הרגשנו שצריך לזעזע את ההנהלה כי הם לא מוכנים ללכת לקראתנו ולקראת העמדה הזו. אנחנו רוצים לראות שההנהלה מביעה אמון בכוחו של העיתון. היו שיחות איתנו, והדברים התקדמו לאט, ומנגד נותר מצד ההנהלה תאריך הגיליוטינה שבו צריכים להיות אחרי הקיצוץ, ב-31 בדצמבר צריכים להיות אחרי הקיצוץ. השביתה הייתה צעד שמטרתו לעורר את חברי הדירקטוריון וההנהלה כדי לגבש תוכנית אמיתית של הגדלת הכנסות ולהציג אסטרטגיה של צמיחה".
"באותו זמן שמתקיים מאבק גם במעריב ויש תחושה בציבור שהדברים מצטרפים, אבל אלה שני מאבקים שונים לגמרי. מצטייר כלפי חוץ בציבור שיש שני עיתונים קורסים, אבל מעמדו של הארץ הוא שונה. הרי אי אפשר למקד את ציבור קוראי מעריב, או לומר מהו תפקידו המיוחד בחברה הישראלית, מלבד היותו קול פלורליסטי נוסף. להארץ יש תפקיד כזה. הציבור שאליו פונה העיתון, ניתן להגדיר אותו ולמספר אותו והמספרים שלו גדולים יותר ממספר מנויי העיתון כעת".
בניגוד לפעמים קודמות בהן הושבת העיתון, עושה רושם כי הפעם ההנהלה לא עשתה מאמצים להמשיך ולהוציא אותו לאור. מה הסיבה לכך? אתה חושב שמניעי המאבק הזה מגיעים רק אל ההנהלה או גם אל הציבור?
"יכול להיות שהם חשבו שאם לא ייצא עיתון זה יהיה טיפול בהלם, גם בשבילנו. השביתה הזו היא באמת צעד קשה לכולנו. אולי ההנהלה משדרת שלא אכפת לה אבל אנחנו בטוחים שזה לא המצב. עיתון הארץ הוא שלהם לפחות כמו שהוא שלנו, והדברים שאנחנו אומרים על תפקידו החשוב בחברה הישראלית אלה דברים שאנחנו שומעים גם מהם".
"יש לנו כוונה לפנות אל הציבור, וזה לא מגיע ממקום של חולשה. אנחנו רוצים להגיד לציבור - אל תתנו לנו תרומות, הרי אנחנו מוכרים מוצר עיתונאי טוב. והוא גם חשוב, ואם זה חשוב גם לכם אז צריך להבין שיש לו מחיר וצריך לעזור לו להתקיים. אם יש בחברה כעסים על העיתון על עמדותיו, הציבור שלמענו זה נעשה צריך להבין שיש גם מחיר לחיזוק הקול הזה".
יכול להיות שבעידן הנוכחי בשביל להוציא לאור עיתון, גם דיגיטלי, אין צורך ב-500 עובדים או אין אפשרות לרווחים שיאפשרו תעסוקה שלהם.
"אנחנו ראינו את הנתונים, וראינו שחלק משמעותי מהכנסות העיתון הוא ממנויים. יש בחוץ מספיק אנשים שמשלמים מספיק כסף כדי שזה יהיה חלק משמעותי מהחיים שלהם. השאלה היא האם מלבד אותם עשרות אלפי אנשים יש עוד שיעשו מנוי האם זה שיגעון לצפות לזה שעוד עשרת אלפים איש בישראל יהיו מנויים על הארץ? הרי רבים מהם כבר היו פעם מנויים. דבר שני זה לא שהארץ לא מנסה את כוחו גם בדיגיטל. באתר האינטרנט ובזירה הזו נעשים הרבה מאמצים, והניסיון לגבות כסף באתר באנגלית, למשל, הוא מוצלח יותר מהצפי הראשוני וזה מראה שיש לתוכן של הארץ קונים. חושבים על האפשרות לגבות תשלום גם באתר בעברית, אבל השאלה מתי האם לפני או אחרי שמפטרים את העובדים. אנחנו חושבים שהזמן לעשות זאת הוא לפני שמפטרים עוד עשרות עיתונאים".
עוד בנושא:
הארץ לא יצא הבוקר; גדעון לוי: "שביתה צריכה להיות המהלך האחרון"
עובדי הארץ הכריעו: מחר לא ייצא העיתון; אתרי הקבוצה יושבתו עד חצות
מאות עובדי הארץ הפגינו: "רמי גז תתפטר, העובדים שווים יותר"
אהוד עין גיל: "צריך לזעזע את ההנהלה"
4.10.2012 / 10:40