"אנשים מתחילים להיות עייפים מהריאליטי"

שנת 2014 לא הייתה שנה מדהימה, בלשון המעטה, עבור תעשיית הטלוויזיה והאנשים שעובדים בה. ערוץ 2 שנהנה בשנים האחרונות מעלייה עקבית בהיקף הצפייה נאלץ להתמודד עם תום המגמה הזו, ואף הציג ירידה בנתוני הרייטינג הממוצעים. קשת ורשת ספגו שתיהן פגיעה כלכלית בגלל תקופת "צוק איתן", וגם סיכומי השנה שלהן בהיקפי הצפייה לא משמחים במיוחד, או נושאים עמן איזו בשורה אופטימית. בערוץ 10 אמנם חל שיפור במספר הצופים אבל גם שבוע לפני תום השנה והוא עדיין לא הצליח להשיג ערובה שתאפשר לו להמשיך ולשדר בשנה הבאה.

אם יש דבר אחד שזכייני הטלוויזיה בישראל מתגאים בו אלה המותגים המוצלחים שלהם: התכנית הנצפית ביותר בישראל השנה היא שוב, "מאסטר שף" עם ממוצע רייטינג מרשים של 37.3%, ובערוץ 10 הייתה זו "בייבי בום" עם ממוצע של 18.6%. את שתי התכניות האלה מפיקה "גיל הפקות" בראשות אסף גיל, שהצליח השנה לבסס אף יותר את מעמדו כמפיק הטלוויזיה המצליח בישראל. הוא, בניגוד למנכ"לי זכייניות הטלוויזיה – יכול להרשות בסיכום שנת 2014 לעצמו לחייך כעת חיוך רחב.

"אני חושב שלפני עשור, שנת 2004, הייתה נקודת המפנה האמתית של 'גיל הפקות', אז עלו לשידור 'דייט לסטרייט' ו'קצרים' ו'רוקדים עם כוכבים' ונכנסנו לפריים-טיים", הוא עונה לשאלה מתי החל הזינוק שלו למעמד של מפיק-על במונחים של התעשייה המקומית. "אם תסתכל לאורך השנים תמצא שכל ההפקות ש'גיל הפקות' עשתה היו פורצות דרך. כשאני עשיתי את 'רוקדים עם כוכבים' זו הייתה הפעם הראשונה שהיו ריקודים בפריים טיים, כשעשיתי את 'מאסטר שף' זו הייתה הפעם הראשונה שאנשים בישלו בפריים טיים. היום זה נראה מאוד ברור, אבל זה לא היה ברור בכלל. עם 'בייבי בום' הסתובבתי שנתיים בכל הזכייניות ואמרו לי 'איך יתכן שאנשים ירצו לראות בפריים טיים נשים יולדות?' זה לא מובן מאליו".

יגידו המבקרים שאלה פשוט פורמטים טובים. יכול להיות שהיה לך מזל?

"הפורמט הוא ממש לא חזות הכל. אני יכול לתת רשימה ארוכה של פורמטים מעולים שנעשו בארץ וחיסלו אותם כי עשו אותם לא טוב והם ירדו מהמסך כלא היו. הפורמט הוא חשוב, אבל איך אתה עושה אותו יותר חשוב. אז קניתי את התכניות הללו - יכולתי לחרב אותם חירוב טוטאלי. אז מה אם יש לי את הפורמט? לעשות את התכנית זה האתגר האמיתי. אנחנו תמיד עשינו דברי פורצים דרך כי זה אחד הדברים שמדליקים אותי, ולכן גם הדברים שאני עובד עליהם לשנה הקרובה יש בהם הרבה תעוזה".

תן טיזר, מה צפוי לנו על המסך?

"אני לא יכול להגיד. אבל אני כן יכול לומר ש'מאסטר שף VIP' עולה ממש אוטוטו".

הרי "הצילו אני לא יודע לבשל" לא הייתה לא ההצלחה שציפו לה. אתם לא חוששים שהיא אפילו יצרה קצת שחיקה, והגבירה את האובר-דוז מתכניות הבישול?

"אני לא חושב שזה נכון. 'מאסטר שף VIP' זה 'מאסטר שף' לכל דבר. זה חיים כהן, זה אייל שני, זו מיכל אנסקי. זו התכנית המוכרת עם סלבס שיודעים לבשל ומודחים - הם בתחרות, מה ש'הצילו' אף פעם לא הייתה. האם יש יותר מדי? הצופים יכריעו. 'הצילו' אמנם עוסקת באוכל אבל הפוקוס הוא לא הקולינריה ולא האוכל, שזה ה-סיפור של 'מאסטר שף'. זו הייתה עונת פיילוט ל'הצילו', וכשאתה עושה פורמט מקורי ההימור הוא גדול. אתה הולך אל הלא נודע וזה מה שעשינו, ואני מרוצה מהמוצר והתוצאות שהוא הביא. היה כיף לעשות את התכנית הזו ואני חושב שהכיף הזה התבטא החוצה אל המסך".

שני דברים משמעותיים עברו על "גיל הפקות" השנה: החברה עשתה זינוק בתחום העסקים שלה בחו"ל כאשר השיקה לראשונה דוכן עצמאי בפסטיבל הטלוויזיה הבינלאומי MIP והחלה לשווק בעצמה את הפורמטים המקוריים שלה לעולם. דבר נוסף, דרמטי יותר, היא ההחלטה של גיל לפרוש השנה מתפקיד מנכ"ל החברה שבבעלותו, למנות במקומו לתפקיד את אסא רם ולעבור לשבת על כסא היו"ר. "אומרים שאני לא יודע לשחרר ושאני חייב להיות מעורב בכל דבר, שזה נכון, אבל הנה - הרגשתי בנוח כן לשחרר", הוא אומר בהקשר הזה.

אז יש לך עכשיו יותר זמן פנוי? לאן הוא הולך?

"אני עובד עכשיו על כמה דברים מקוריים שאני לא שאני רץ איתם ישר לחו"ל - אני מייעד אותם למסך הישראלי. אני מתעסק עכשיו המון בתוכן ובפיתוח וזו האהבה הגדולה שלי ומה שאני טוב בו. אם יש משהו שאני מבין בו זה תוכן, ואם יש משהו שאני פחות מוצלח בו זה ניהול".

יש באמת עניין בשוק הישראלי בחו"ל או שאנחנו מחמיאים לעצמנו? כי מחד אנחנו שומעים של עסקאות ומחמאות, ומצד שני אנחנו רואים הפקות כמו "הכוכב הבא" שההצלחה שלהן בעולם היא לא בדיוק מה שהקומוניקטים מספרים.

"בנושא חו"ל האסטרטגיה צריכה להיות מאוד ברורה - אם אתה לא מהמר, אתה לא תצליח. ללכת על הצד הבטוח ולחשוב שככה אתה תתפתח, אני לא מאמין בזה. מה שקשת עשו הייתה תעוזה, והרבה תעוזה. האינטרס של כל השוק הישראלי הוא שיהיו פורמטים מצליחים בחו"ל ובשביל שיצליחו צריך להעז. זה שהשקעתי השנה בדוכן ב-MIP זה מאות אלפי שקלים וזה עניין של תעוזה. זה המון כסף שאני מסכן כי אני רוצה להרחיב את הגבולות שלי ולכן אני משקיע יותר בתוכן מקורי".

איך חוסר היציבות התמידי הזה בשוק הטלוויזיה משפיע עליך? "צוק איתן", הניסיונות לפיצול ערוץ 2, אי הוודאות לגבי ערוץ 10 – איך זה מורגש אצלכם?

"התמזל מזלי, ובגלל שמוטת הכנפיים שלי יותר רחבה ואני עושה יותר אז אני פחות ניזוק. שלא יהיו אי הבנות - כשהייתה תקופת צוק איתן למשל ועצרו הפקות בכל מקום אני הרגשתי את זה מאוד, קיצצתי מהמשכורת שלי קיצצתי לאנשים וזה היה מאוד מוחשי. אבל, גם כשיש תקופות יותר קשות אני פחות ניזוק ממפיקים אחרים".

למה?

בגלל שהאסטרטגיה שלי היא שחשוב לי לעשות טלוויזיה טובה. זה נשמע ברור מאליו, הרי איזה מפיק יגיד לך אחרת, אבל זה לא. כשאני מקבל הפקה חדשה לעשות אני אף פעם לא חושב על העונה הזאת אלא השנייה והשלישית והרביעית. לפעמים אני מרוויח פחות על העונה הראשונה, אבל אני אשקיע יותר ואלחם עליה וזה מוכיח את עצמו כי רוב ההפקות באמת חוזרות, אז אני יציב יותר".

אבל איך אפשר לתכנן עונות שלישית ורביעית, למשל, ל"בייבי-בום" כשאין עדיין שום ערובה רשמית שערוץ 10 ממשיך לשדר שנה הבאה?

"אז בוא אני אתן לך סקופ על 'בייבי בום'".

תן לי לנחש - הם כבר הזמינו עונה נוספת.

"כן. הם הזמינו עונה נוספת למרות שהם לא יודעים אם הם יהיו קיימים. אז אם תראה את לוח ההפקות שלי הם רובן חזרו. השנה עולות עונות נוספות ל'בוס בהסוואה', ל'מאסטר שף', 'בייבי בום', 'בואו לאכול איתי' עשתה כבר שני עונות ואני מקווה שהם יזמינו עוד אחת. היעד שלי תמיד לעשות עוד ועוד וכיון שיש לי הפקות חוזרות הבסיס הכלכלי שלי יותר איתן, כי אני לא צריך להמציא את הגלגל מחדש".

העיתונות הבינלאומית כבר מספידה הפקות כמו "אקס פקטור" שאכזבה השנה בחו"ל, ולא רק היא - כל ז'אנר הריאליטי המוזיקלי. גם בישראל העונות האחרונות של "הכוכב הבא" ושל "The Voice" נהנו מפחות עניין ורשמו נתוני רייטינג נמוכים יותר. נמאס לאנשים מהתחרויות האלה? מה הלאה?

"בתור מפיק ריאליטי, ואתה לא יכול להגיד שאין לי אינטרס, אני אומר לך שאנשים מתחילים להיות עייפים מהריאליטי. למה 'בייבי בום' הצליח, בגלל הלידות? לא, כי אנשים רואים טלוויזיה שהם מאמינים לה. כי זה זבוב על הקיר. ודאי שזה ערוך, אבל זה אמין. אתה מבין שלא מוכרים לך לוקשים וזה עובד. אני חושב שהדוקו ריאליטי והדוקו הולכים לתפוס הרבה יותר נוכחות בטלוויזיה על חשבון הריאליטי".

עלייתו של ז'אנר הדוקו-ריאליטי גם גורמת לרעשי משנה. לאחרונה התגלע סכסוך בין "גיל הפקות" לבין האקדמיה הישראלית לקולנוע ולטלוויזיה, כאשר זו סירבה להכיר בתכנית "בייבי בום" כתכנית דוקו והתעקשה שהיא תסווג כתכנית דוקו-ריאליטי. בתגובה, משך גיל בזעם את התכנית מהתחרות. אחריו עשו את אותו הדבר ומאותן סיבות אנשי קשת עם "ברוורס", אנשי רשת עם "שש אימהות ואף ואנשי הטלוויזיה החינוכית עם "אומרים שהיה פה". "אמרתי לאילנה שרון (מנכ"לית האקדמיה, .ד.א) שמדובר בדוקו כי בדוקו ריאליטי ההפקה יוצרת מצבים שאם היא לא הייתה מתערבת לא הייתה תכנית. 'בוס בהסוואה', 'בואו לאכול איתי', 'סופר-נני', אלה הפקות שלי שהן דוקו-ריאליטי. 'בייבי בום' היא לא דוקו ריאליטי - כי אני לא מתערב בתהליך. גם הרשות השנייה הכירה בזה כדוקו.

ואיך הם הגיבו?

"הם הוציאו לנו חוות דעת של פורום היוצרים הדוקומנטריים שמסבירה לי למה זה לא דוקו אלא דוקו ריאליטי. הם כותבים שאמנם אין התערבות, אבל אין 'אמירה של יוצר' וכל מיני פרמטרים שהם יצרו לעצמם. פורום היוצרים הדוקומנטריים זה גוף אנכרוניסטי שמתעסק בדוקו של פעם, הם לא פתוחים בכלל לחוויות דוקומנטריות חדשות. ומה זה 'אין אמירה של יוצר'? שיסתכלו איך עושים את התכנית הזו בצרפת ובבריטניה ואז יראו את הגרסה שלנו".

"בעיני, הפורום הזה, זה כמו משטר בצפון קוריאה - יש מה שנכון ומה שלא, וזה הבל הבלים. גרוע מזה, הם גם פשיסטים כי הם קובעים לי מה זה דוקו? לכן פרשנו מהתחרות. אני לא מוכן להתקרנף ולהגיד להם שזה דוקו-ריאליטי, כי זה לא. כואב להם שמשתמשים בכלים שהם מנכסים לעצמם. הם יכולים לצווח עד מחר אבל זו תכנית דוקומנטרית. אבל בגלל שהם פנו במפורש לאקדמיה וביקשו שלא יכירו בנו אני ביקשתי למשוך את זה".

ועדת איל, שחלק מהמסקנות שלה מבוססות על הופעות של היוצרים בפניה, טוענת שהזכייניות מפיקות יותר מדי בעצמן ולוקחות מכם תמלוגים.

"הייתי שמח אם מצב שוק ההפקה היה כמו כשהתחלתי את דרכי לפני 25 שנה. היה אז יותר כסף בשוק, היו יותר זכויות למפיקים. אבל השוק עצמו הוא במצוקה כלכלית בלי רגילה, הזכיינות מפסידות כסף והכל הצטמצם. האם אני רואה שיהיו לי יותר זכויות? בוודאי שאני רוצה. לגבי ועדת איל, אני מאמין שזה לא חשוב מה יהיו המסקנות של הוועדה אלא האם יהיה מי שיאמץ את המסקנות. אני לא מתעסק בפוליטיקה, ובעולם הזה שבו אנחנו נמצאים אני משתדל לעשות את המקסימום".

אתה אומר שאתה לא אוהב להתעסק בפוליטיקה, אבל אתה עובד עם כולם – זה מצריך מיומנויות פוליטיות.

"אני לא שורד בשוק הזה כי אני חבר של מישהו. לא חבר אישי של אבי ניר, לא של אבי צבי ולא של יוסי ורשבסקי. מעולם לא נפגשתי איתם באירועים חברתיים, אלא רק בישיבות במשרד. אני איש מקצוע ואני נלחם על כל הפקה כאילו חיי היו תלויים בה וזה מה שמאפשר לי לעבוד עם כולם. אם בנאדם נותן לי הפקה והוא יודע שאני אלחם עליה , והוא יודע שכמו שאני לא חבר שלו אני לא חבר של המתחרה. אני לא סחבק, ואני לא בקליקות".

בשורה משמחת נוספת של גיל, השנה, היא ההודעה כי יוענק לו בקרוב פרס המדיה של "TLVfest", הפסטיבל הבין-לאומי לקולנוע גאה שמתקיים מדי שנה בתל אביב. הפרס מגיע לאחר שגיל דורג, כאן בוואלה! ברנז'ה, במקום השלישי ברשימת ההומואים והלסביות המשפיעים על התקשורת בישראל. "זה נורא מחמיא", הוא עונה לשאלה האם הוא מתגאה בהכרה, או שמא הוא חושב שזה מיותר. "באמת עשיתי המון דברים, עוד בשנות ה-90 הפקתי את אירועי הגאווה, הפקתי את המגזין ההומו-לסבי הראשון בישראל "גאים להציג", הייתי המפיק הראשון בעולם שהיה לו זוג חד מיני ב'רוקדים עם כוכבים', הפקתי את 'דייט לסטרייט' וכשקיבלתי את הטלפון הזה שאני הולך לקבל אות ההוקרה של הפסטיבל זה היה הדבר המחמיא ביותר שאפשר לקבל, וכך גם האייטם אצלכם. אם יש משהו שבאמת מרגש אותי זה דברים כאלה, הרבה יותר מפרס של אקדמיה".

אתה בזוגיות?

"לא, אני רווק כבר שנה וחצי".

ואיך זה מסתדר עם העבודה?

"אם לשים את הדברים של השולחן, העבודה באה על חשבון חיי הפרטיים, אבל אני כן מנסה להקצות לזה זמן. זה בא אצלי בתקופות, כמו לכל אחד, לפעמים זה פחות בראש מענייני ויש שיותר".

בוא נדבר על נראות להט"בית. יש עוד לאן להתקדם?

"אנשים לפעמים לא מעריכים נכון את השינוי הגדול שעברה הקהילה. אגב, גל אוחובסקי? אני מאוד לא מסכים עם המהלך האחרון שלו. אני לא אומר שצריך לנטוש את הפוליטיקה ההומואית. אבל מה שהוא עשה – בזה לדעתי אין צורך. אנחנו נמצאים היום במקום כל כך מבוסס ומקובל שהוא חלק מהמיינסטרים של התקשורת, ולכן מה שהוא עשה נתפס כרשעות".

אז אין בזה צורך בגלל שיש נראות תקשורתית מגוונת?

"בשלב מסוים הפסקתי להתעסק באג'נדות הומוסקסואליות בדברים שאני עושה בטלוויזיה בגלל שאני לא מרגיש שיש בזה צורך אמיתי. אני כמובן לא אסתיר הומואים, אבל אני לא מקדם את זה על חשבון עניינים אחרים כי אני לא מרגיש שאנחנו שם. אני חושב שעשינו כברת דרך ארוכה. היום אתה רואה זוג גברים הולכים יד ביד בתל אביב ומתנשקים וזה לא מעניין אף אחד – זה מבחינתי הניצחון הגדול. זה, ולא אם חבר כנסת מסוים הוא בארון או לא".

יו"ר פורום היוצרים הדוקומנטריים אסנתטרבלסי מסרה בתגובה לדברי אסף גיל בראיון: "הגדרתו של מר גיל את הז'אנר הדוקומנטרי לוקה בחסר ומעידה בעיקר על בורות וחוסר הבנה של התחום והיצירה הדוקומנטרית. אי התערבות במתרחש אינה האלמנט היחיד שמבדיל בין יצירה דוקומנטרית לריאליטי. יצירה דוקומנטרית כמו יצירת אמנות בעלת אמירה משמעותית של יוצר-ת שמספרים סיפור בעל עומק ומשקל וחיים ארוכים, מה שבוודאי לא מאפיין את בייבי בום".

"מעבר לכך, גיל מעולם לא לקח חלק במאבקי היוצרים לקיומו של הסרט התיעודי ובמלחמת ההשרדות שלהם מול גופים כלכליים כבדי משקל. כך שיש ציניות גדולה בהתקפתו חסרת התקדים את הפורום והנהלתו שעושים עבודתם בהתנדבות כדי להגן ולשמור על הז'אנר הדוקומנטרי בסוגה העילית. היצירה הדוקומנטרית הישראלית זוכה כל הזמן בפרסים בעולם שמשבחים את מקוריותה ורעננותה. אני מאמינה שגם בריטניה וצרפת מהם רכש מר גיל את הפורמט לא יגדירו אותו כדוקומנטרי", לשון התגובה.