פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      "המדיניות שלנו הפוכה מסתימת פיות, אני רוצה עוד כלי תקשורת בישראל"

      כמה מעובדי הרשות יקוצצו? מדוע הוחלט להשאיר את הבכירים? האם המנכ"ל הזמני יוכל לגייס עיתונאים? ולמה שמות חברי המועצה המפקחת עדיין על שולחנו של רה"מ? דקה לפני ההצבעה בכנסת ובתום אחד השבועות הסוערים שידע, השר אופיר אקוניס מתיישב לראיון עם וואלה ברנז'ה

      ח"כ אופיר אקוניס (ניב אהרונסון)
      "יותר ויותר עובדים רוצים לפרוש". אופיר אקוניס (צילום: ניב אהרונסון)

      בשבוע החולף רוכזו לא מעט מאמצים מצד משרד התקשורת ומשרד האוצר, כדי שחוק השידור הציבורי יאושר ביום ראשון בוועדה המיוחדת בראשות ח"כ צחי הנגבי ומשם תועבר לאישור הכנסת כבר ב-2 בספטמבר. אלא שהשינויים האחרונים שהוכנסו הגבירו את הבלבול, התסכול והחשש בקרב העובדים. גם הם ריכזו את המאמצים בשבוע שקדם לדיון בוועדה: פגישות בין נציגי העיתונאים והעובדים לבין נציגי משרדי התקשורת והאוצר, כנס חירום בהשתתפות עיתונאים בכירים, ההכרזה אתמול (חמישי) על התבצרות בבנייני הטלוויזיה במהלך סוף השבוע וישנו גם סכסוך העבודה שהכריזה ההסתדרות בעקבות החוק, הכולל פיטורים מידיים של כ-500 עובדים.

      גם השר הממונה על רשות השידור והרשות השנייה, אופיר אקוניס, הפעיל מאמצים בשבוע האחרון כדי שהצעת החוק שיזם תאושר ביום ראשון. אקוניס, שמונה ביום חמישי לשר המדע בנוסף לתפקידו במשרד התקשורת, אומר בראיון לוואלה ברנז'ה, זמן קצר לפני שהעובדים הודיעו על החרפת המאבק: "אני נחוש להביא את חוק תאגיד השידור הישראלי לגמר החקיקה ולקו הסיום עוד השבוע. הגענו למצב שבו ברור לכולם, בראש ובראשונה לציבור שאני מחויב להמשיך ולתת את השירות של השידור הציבורי, שחייבים לייעל את הגוף בצורה ניכרת. זה ידוע וברור גם למרבית עובדי ועובדות רשות השידור".

      העובדים מבולבלים. הם ניזונים משברי מידע, פעם מבשרים להם שמפרק יפטר את כל 1,500 עובדי רשות השידור, אחר כך ש-500 עובדים יקוצצו באופן מידי. כמה עובדים ילכו הביתה ב-1 באוקטובר?

      "קשה לנקוב במספר. בשיחות שאני מקיים בעיקר בשבוע האחרון, אני מגיע למסקנה שיש יותר ויותר עובדים שרוצים לפרוש מרצון, מספרים שהולכים וגדלים מיום ליום. הרבה עובדים מעוניינים לפרוש ומכל מיני סיבות. אני מכבד את שיקוליהם של כל עובד ועובדת, בסופו של דבר אדם לוקח לעצמו את ההחלטות לאחר התייעצות ובדיקה כלכלית, ולכן להערכתי וגם במשרד התקשורת ובאוצר יודעים שמספר הפורשים הוא הרבה יותר גדול ממה שנדמה. אני מבין את כאבם של העובדים, מבין ללבם ומכיר במצב הלא פשוט שבו הם נמצאים, מבחינה אנושית. אבל נדרשות לעיתים החלטות קשות ותמיד כאשר היו במדינה גופים ממשלתיים גדולים, ובמידה רבה מסורבלים, נדרש בהן הליך של ייעול ושל רפורמה שכללה גם צעדים לא פשוטים".

      תזכיר החוק כולל קיצוץ של 10 מיליון שקלים, שמשמעותו פיטורים מידיים של כ-500 עובדים.

      "ההיקף הכספי של 10 מיליון שקלים זוהי הערכה של גורמים מקצועיים שמדברים על הסכום שצריך להגיע אליו, אבל המספר הזה לא ננקב".

      מי מהעובדים יכול להיות שקט?

      "זה פרסונלי אני לא חושב וגם אסור לי לעסוק בעניינים פרסונליים. אני מתווה מדיניות והמדיניות שאני התוויתי היא כזאת: הקמת התאגיד החדש במרץ, כשבוודאות יקלטו בו עובדים מתוך ארסנל העובדים של רשות השידור. בוודאות. התאגיד שיחל לפעול בסוף מרץ לא יוכל לפעול בלי עובדים של שיבואו מקרב העובדים של רשות השידור".

      לכן התזכיר כולל סעיף חדש שלפיו רוב מנהלי החטיבות והסמנכ"לים שעוסקים בתוכן יישארו בתפקידם עם הקמת התאגיד החדש, לפחות שנה?

      "אני חושב שההצעה הזאת, שאותה יזם חבר הכנסת יואב קיש היא נכונה ונבונה. כפי שהמנכ"ל הזמני של התאגיד אלדד קובלנץ ינהל בשנה הראשונה את התאגיד החדש, נכון יהיה שלפחות חלק, לא כל העוסקים בתוכן ימשיכו בתאגיד, ימשיכו בתפקידם".

      ההצעה הזו נתקלה בביקורת מצד העובדים ששואלים למה להשאיר את הדרג המנהל שהביא את רשות השידור למצבה.

      "אפשר להעביר ביקורת על כל דבר וזה בסדר גמור. אני ראיתי ואני יכול להבין את אלו שמוחים, אבל בסופו של דבר צריך לקבל החלטות. אני חושב שהרעיון הזה הוא טוב ואני לא מתכוון להתווכח עם כל עובד ועובדת, אלא להמשיך ולהתוות מדיניות ואני מוכן לשמוע רעיונות נוספים".

      אלדד קובלנץ מנכ"ל החינוכית (יח"צ)
      יוכל לגייס עיתונאים. המנכ"ל הזמני אלדד קובלנץ (צילום: יח"צ)

      "גורמים פוליטיים הפכו את עניין המועצה למהות השידור הציבורי"

      חלק גדול מהביקורת שמופנית נגד השינויים שהכניס אקוניס לחוק, נוגעת לסמכויות הרחבות שיקבל קובלנץ כמנכ"ל זמני, ללא המועצה המפקחת, ששמות חבריה עדיין נמצאים על שולחנו של ראש הממשלה ושר התקשורת, בנימין נתניהו וטרם הועברו לאישור. בשינויים האחרונים שנערכו בתזכיר יוכל קובלנץ לגייס עיתונאים כל עוד לא ממונה מנהל חטיבת החדשות, עד שתקום המועצה ותקבל את הסמכויות לידיה.

      "מאז שאני קיבלתי את האחריות לטיפול ברשות השידור, ב-9 ביוני, אמרתי שאין לנו שום כוונה, וזה על דעתו של ראש הממשלה, לגעת בסעיפים הנוגעים לוועדת האיתור או למועצת התאגיד", אומר אקוניס, "אנחנו רק אומרים שהמועצה הזו תעבור לאישורה של ועדת המינויים הבכירים בשירות הציבורי, לוועדת ברנר, כאשר נתקדם לקראת הקמת התאגיד. נכון לרגע זה, וזה נאמר גם בישיבות של הוועדה וזה ייאמר גם בישיבה ביום ראשון, כאשר נתקדם לקראת תחילת פעילותו של התאגיד יהיה היגיון וטעם למנות את המועצה ואז תחליט ועדת ברנר את מי מבין ה-12 היא מאשרת. כאשר יתקדם התהליך של הקמת התאגיד אז ראש הממשלה ושר התקשורת יעביר לוועדת ברנר את רשימת חברי המועצה לאישורה. ברגע זה אין החלטה כזאת או אחרת".

      "בעניין המועצה", מוסיף אקוניס, "ישנם גורמים פוליטיים שהפכו את עניין המועצה למהות השידור הציבורי. זה דבר חשוב ומדובר בגוף מפקח ראוי, רק שהמהות של השידור הציבורי הישראלי איננה חברי המועצה, אלא מה הציבור יראה על המסך ומה ישמע בשידורי קול ישראל. המהות היא השידור עצמו, הגיוון בתרבויות, בדעות ובעמדות, שיבואו לידי ביטוי בשידור. אנחנו עובדים על שידור ציבורי מגוון, מאוזן ובלי אג'נדות פוליטיות, כזה שבו כל אזרח ואזרחית בישראל ירגישו שהוא הבית שלהם ושאוכלוסיות שלמות לא ירגישו שהם ירגישו מודרים".

      "למעלה משנה לא נעשה שום דבר ממשי כדי לקדם את הקמת התאגיד"

      עם הקמת התאגיד, אפשר לקבל אחת ולתמיד תשובה חד משמעית באשר לעתיד "קול ישראל"?

      "הטלתי על אלדד קובלנץ להציג לי כבר בשבועות הקרובים את החזון שלו, כיצד הוא רואה את שידורי הרדיו והטלוויזיה בתאגיד הישראלי החל מחודש מרץ 2016. מר קובלנץ בנה בעבר גופי שידור ותקשורת אחרים, ולפי כל העדויות של כל אנשי המקצוע עשה זאת בצורה מקצועית, בלי אג'נדות פוליטיות ואישיות, אלא מה טוב למאזין או לצופה. אני סומך עליו שיגיש לנו הצעה לוחות משדרים ותוכניות עדכניים שימשכו קהל רב. אני שמעתי את הטענות שקול ישראל יסיים את שידוריו. קול ישראל זה דבר היסטורי וזה דבר מצליח, ואני קודם כל מסכים עם זה ואני אפילו מקבע בחוק את השם ההיסטורי קול ישראל. אני מאוד מעריך את העבודה של רבים ורבות מעובדי קול ישראל, אבל זה לא נוגד את העובדה שלוח המשדרים העיקרי, כפי שאנחנו מכירים אותו היום ברשת ב', נקבע בשנת 1995, לפני 20 שנה. האם מי שיש לו תפיסה מסוימת בנושא תקשורת, שלא חייב להזדהות איתי ועם פועלי, לא חושב שיש מקום לרענן את לוח שידודים ואת המסגרת שנקבעו לפני 20 שנה? כל איש מקצוע ישיב לך בחיוב".

      בכנס החירום שהתקיים ביום רביעי עיתונאים רבים, בהם אילנה דיין, רינה מצליח, דן מרגלית, הזהירו מפני הרצון לשלוט בשידור הציבורי והפנו ביקורת קשה לממשלה ולעומד בראשה, היה גם מי שהזכיר את ההתבטאות של אקוניס, לפיה על התחנה הצבאית גלי צה"ל להימנע מלמתוח ביקורת על הצבא. "אני מודיע בצורה הכי ברורה שכפי שעד היום לא הייתה שום התערבות פוליטית בתכנים של שידורי רשות השידור הדבר הזה נשמר ויישמר, אין לי ואין לשרים אחרים בממשלה רצון כלשהו להתערב בתכנים של השידורים, לא בערוצים המסחריים וגם לא בערוץ הציבורי", אומר אקוניס בתגובה, "גוף ציבורי צריך להיות עצמאי וצריך להיות בלתי תלוי וזה בדיוק מה שאנחנו בונים. לא רוצים לסתום פיות, כל מטרתנו בתאגיד הוא לפתוח פיות ולתת הזדמנות לציבורים נוספים שאני פוגש, מקרית שמונה ועד אילת, ומרגישים מודרים מהשיח הציבורי. האם כאשר אנחנו באים ומבקשים לתת ביטוי לעוד עמדות ותרבויות אחרות זו פגיעה בדמוקרטיה? אפשר להשתמש בביטויים כאלה ואחרים ואני מציע גם לרענן אותם, לא תמיד כאשר מישהו מוביל רפורמה שלא נראית לאלו שמתנגדים לה, חייבים להשתמש בביטוים 'סכנה לדמוקרטיה' ו'סתימת פיות'. המדיניות שלנו והפעילות שאני עושה היא בדיוק הפוכה מסתימת פיות, אני רוצה עוד כלי תקשורת בישראל, אני רוצה עוד עיתונים, אני רוצה ריבוי דעות, זה פלורליזם אמיתי. אני מוביל את השינוי הזה בשם ממשלה".

      האוצר לא גיבה את השינוי במקרה של רשות השידור, ולמרות ההצהרות על מימון בתקופת הביניים, לא הוזרמו כספים.

      "את המצב ברשות השידור אני ירשתי. למעלה משנה לא נעשה שום דבר ממשי מאז שחוק תאגיד השידור הציבורי נחקק, כדי לקדם את הקמת התאגיד. מרגע שאני נכנסתי לתפקיד, אני עושה הכל כדי לקדם את הקמת התאגיד. תפקידו של משרד האוצר הוא לשמור ולטפל בתקציב המדינה ולשמור על הקופה הציבורית, תפקידו איננו לעצב את דמותה של התקשורת בישראל או לעסוק בתכנים של בתקשורת בישראל. אני חושב שכל אחד צריך לעשות את תפקידו, אני עושה את תפקידי ומשרד האוצר הוא שצריך לתת את הכסף ולבדוק את ההוצאות, ואני מבין את הרצון שלהם. אם כל אחד יעשה את תפקידו נצליח".

      גלעד ארדן בהשבעת הממשלה ה-34, מאי 2015 (נועם מושקוביץ)
      בגלל לוחות הזמנים. השר גלעד ארדן (צילום: נועם מושקוביץ)

      "מה זה ציבורי? איזה ציבורי? של אוזבקיסטן?"

      אקוניס נמנע בהצבעה על חוק תאגיד השידור הציבורי שיזם שר התקשורת לשעבר גלעד ארדן, בטענה שבלוחות הזמנים שהוגדרו בחוק המקורי לא ניתן היה להקים תאגיד. יחד עם זאת, הוא בטוח שהוא יצליח עד סוף מרץ 2016 להקים את תאגיד השידור הציבורי, או הישראלי, החדש.

      "ביולי 2014 התראתי בפני ראש הממשלה וארדן ואמרתי להם שאי אפשר בלוח הזמנים הצפוף להקים תאגיד, ואשר יגורנו בא לנו. הגלגל הפוליטי הביא אותי ביוני 2015 להיות זה שמקבל את המקל מהשר ארדן ולדאוג לזה שזה כן יקרה. גאוותי היא על כך שהחלטתי להביא לידי ביטוי בחוק ששמו של התאגיד יהיה תאגיד השידור הישראלי. הבריטי קורא לשלו בריטי, הנורבגים – נורבגי וזה מקובל בעוד מדינות בעולם. אני מאוד גאה על כך, מה זה ציבורי? איזה ציבורי? של אוזבקיסטן? לא, ישראלי".

      "עכשיו קיבלתי את משרד המדע וטכנולוגיה ואני מאוד שמח על כך ואני מתכוון גם שם להקדיש זמן רב, סדר יומי מוקדש כל כולו להקמת התאגיד, ואמשיך להקדיש שעות רבות כדי שיהיה לכולנו שידור ציבורי טוב, מגוון וחדשני כבר באביב הקרוב".