האם "סעיף ההשתקה" הוכנס לחוק בידיעתם של ראש הממשלה ושר התקשורת בנימין נתניהו ומנכ"ל משרד התקשורת שלמה פילבר? אם לשפוט על פי משרד המשפטים, השניים הכירו את החוק כולו ואילו תרומתו של השר אופיר אקוניס שהתפטר ממשרד התקשורת בעקבות הסעיף, הייתה אחת בלבד - השם שהוענק לחוק.
לפני כחודשיים אישרה הכנסת את חוק תאגיד השידור הישראלי, שכלל גם את סעיף "סתימת הפיות" לפיו נאסר על עיתונאי רשות השידור להביע דעה. בעקבות הסערה סביב הסעיף, מיהרו נתניהו ופילבר להתנער מהסעיף הבעייתי. בתגובה לחוסר הגיבוי הגיש השר אקוניס את התפטרותו ממשרד התקשורת ובמכתב ששלח לרה"מ הודיע שהוא מחזיר את הסמכויות שהוענקו לו בנושא רשות השידור והרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו.
בינתיים פעל רה"מ לביטול הסעיף: אחרי ניסיון לא מוצלח בוועדת השרים לענייני חקיקה, החזיר נתניהו את הנושא לוועדת השרים שהתקיימה בשבוע שעבר. בפעם השנייה נתניהו הצליח. באותה ישיבה, בה אושר הביטול, לא נכח אקוניס שמשמש כיום כשר הטכנולוגיה, המזוהה עם הסעיף מעורר המחלוקת.
אלא שעל פי תשובת משרד המשפטים לפניית עמותת "הצלחה" באמצעות עורכי הדין יובל יועז ואלעד מן, שביקשה לבדוק האם אקוניס חרג מסמכויותיו, מתברר כי אחריותו היחידה של השר היה שינוי שם התאגיד מ"ציבורי" ל"ישראלי". "אשר לפעילותו בפועל של השר אופיר אקוניס", כך מציין משרד המשפטים, "מנכ"ל משרד התקשורת מסר לנו כי בנוגע לתיקון חוק השידור הציבורי הישראלי כל השינויים, להוציא שם התאגיד, נעשו ביוזמת מנכ"ל משרד התקשורת ובהנחייה ובאישור של ראש הממשלה ושר התקשורת. לא ידוע למשרד התקשורת כי הופעלו סמכויות אחרות".
בתגובה מסר אוהד יחזקאלי, יועץ התקשורת של השר אקוניס: "מנכ"ל משרד התקשורת הוא איש מוכשר ורב פעלים. תרומתו הבלעדית לתחום התקשורת בוודאי תיזכר לעד, בד בבד עם תרומתו לביצורה, בטחונה והגנתה של ישראל מיום הקמתה. אנו מקווים שלא יצליח להחריב את הרפורמה הסלולרית כפי שהוא לבדו 'הציל' את השידור הציבורי".