ערוץ 20: לא ממלכתי, בטח לא שערורייתי

בואו נניח רגע לחוסר האלגנטיות, להשמצות, להכפשות ולהיעדר הממלכתיות – ונגיד את האמת על פרשת ערוץ 20 והנשיא: חטאו הגדול של הערוץ היה בכך שפגע בקודש הקודשים של התקשורת הישראלית – הנשיא ריבלין. כשבחרנו למסגר אתמול בוואלה ברנז'ה את שורת הפוסטים נגד ריבלין תחת המונח קמפיין, ציינו עובדה. המהירות שבה היא הפכה בחלק מחברות החדשות ל"הסתה שמזכירה את זו שקדמה לרצח רבין" – צריכה גם היא לעורר כמה שאלות על האופן בו חלק מהעיתונאים ממהרים להפגין תמיכה בחופש הביטוי כשמדובר בערוץ 1 או 10, אך מתייחסים אליה כרעה חולה שדורשת טיפול חירום, כשמדובר בערוץ בעל דעות ימניות, גם אם אלו נאמרות באופן ירוד ופופוליסטי.

אז נכון, מכלי תקשורת, בטח כזה שבקשתו לשינוי תנאי הרשיון כך שיוכל לשדר חדשות נידונה בימים אלו, קיימת ציפיה לאחריות מינימלית, ומילים כמו "ביזיון" או "איבד את הבושה" על נשיא מכהן לא ממש עונים על ההגדרה ומתיישבים עם אחרון הטוקבקיסטים. אבל אם כבר טוקבקים, מומלץ היה לחלק ממבקריו הגדולים – בהם מי שרק לפני שנה בחרו במילים לא הרבה יותר אלגנטיות בקמפיינים שהם עצמם ניהלו כנגד פוליטקאים אחרים וקראו היום לקמפיין "שערורייתי!" – לבדוק ראשית כל מה קורה בחצר האחורית שלהם.

כך או אחרת, מה שבעיקר צריך לזכור הוא שבתקשורת יש נכון לעכשיו קונצנזוס סביב הנשיא. כלל לא בטוח שאלו פני הדברים בקרב הציבור, וזה בסדר.