נושאים חמים

עובדי המרקר חוששים: העיתון יאבד עצמאותו

אסיפת המחאה הבהולה שכינסו עובדי המרקר אחרי הודעת עזיבתו של העורך סמי פרץ והכפפתם למערכת הארץ היא רק קצה קרחון של מאבק שליטה בעיתון מאז היווסדו. ואולם כרגע, החשש העיקרי שלהם הוא מאובדן העצמאות העיתונאית ומסגירת מוספים נוספים

צילום:מאצ'י הוף עריכת וידאו:נועה לוי

"אם המרקר היה עצמאי – עכשיו הוא יהיה כמו ממון", כך מגדיר גורם המעורה בפרטים את המהלך שעובר בימים אלה בקבוצת "הארץ". הגורם טוען כי בוועד העובדים של הקבוצה שוקלים לבקש צווי מניעה מבית המשפט כנגד המהלך, שצפוי לכלול מיזוג מערכות, או בעצם התכנסות של מוסף המרקר בתוך "הארץ". כך או אחרת, המהלך יכלול גל פיטורים – עורכים וכתבים – וצפויות עזיבות רבות גם בשדרת העריכה הבכירה של המרקר.

הסנונית הראשונה החלה הבוקר עם ההודעה של מו"ל "הארץ" עמוס שוקן על סיום כהונתו של העורך הראשי סמי פרץ. החל ממחר העורך הראשי של "הארץ", אלוף בן, ישמש כעורך העל של דה מרקר כאשר כפוף אליו יהיה כתב התשתיות של העיתון הכלכלי, אבי בר-אלי. כעת, כעשור לאחר שהמרקר החל לצאת כמוסף עצמאי – הוא חוזר להיות כפוף ל"הארץ".

העובדים הזועמים על המו"ל כינסו מיד עם צאת ההודעה אסיפת חירום. על הפרק: החשש העיקרי - אובדן העצמאות העיתונאית של המערכת. כך לדוגמא, אחד הנושאים שעלו בשיחה היה נושא התוכן השיווקי, כאשר על כך השיב שוקן כי "אם יש מישהו שחושב שהעצמאות העיתונאית והיכולת לעשות עבודה מקצועית עיתונאית משוחררת מלחצים היא בגלל משהו שיש במרקר – אז הוא טועה. הוא בגלל משהו שיש בעמדה של הנהלת העיתון על איך הוא צריך להתנהל. וזה היה בו עשרות שנים. המחויבות של הארץ לערכים עיתונאיים מקצועיים היא אלמנט מרכזי בקיום של החברה הזאת".

בית הארץ (יח"צ , דוד אברהם)
משנה את פניו. הארץ (צילום: דוד אברהם)

המרקרוויק נמצא בסכנת סגירה

בניסיונות ההרגעה של שוקן את העובדים הוא עמד בתוקף על על כך ש"המרקר לא יהפוך להיות 'הארץ כלכלה', המרקר יישאר המרקר. הוא יישאר מותג של המרקר, וגם המערכת והעצמאות המערכתית. גם מערכת גלריה היא מערכת נפרדת". לדבריו, "העובדה שמערכת המרקר היא לא ארגון נפרד שבו בעצם סמי פרץ מדווח לי ולמנכ"ל אלא העורך מדווח לעורך הראשי של העיתון (אלוף בן – נ.פ), הוא המצב הנורמלי שקיים בכל העיתונים בעולם. היה פה מצב לא נורמלי שקרה ב-2004/5 בגלל יריבויות אישיות ואישיות שונות של רולניק ומרמרי". עוד אמר כי הפיצול שהיה בזמנו לא היה בעל ערך אלא נוצר בגלל המצב האישי בין שני העורכים. והמציאות הכלכלית של חיתוך ההכנסות מפרסום מחייבת אותו למהלך ושינוי בהסתכלות.

ואולם, התשובות היו רחוקות מלספק את השאלות הרבות שנותרו באוויר. כעת, לא ברור כיצד ייראה המוסף החדש תחת "הארץ", והאם המהלך יזכיר את כינוס מוסף הספרים של "הארץ" למערכת גלריה – שכלל את פיטורי חברי מערכת מוסף הספרים כפי שפורסם בוואלה ברנז'ה. על פי גורם שנכח בשיחה, המוסף השבועי המרקרוויק נמצא בסכנת סגירה. זאת כאשר לא ברור מה יעלה בעתידם של המגזין החודשי ומגזין הנשים של המרקר. שוקן הודה בשיחה כי "אנחנו רוצים לייצר אסטרטגיה מאוחדת של ניהול המערכת כולל תכני המערכת". כלומר, בפועל העצמאות של המרקר לא תישמר. עוד אמר כי השיח על תכנים ותקנים יתנהלו בין בר אלי לבן. שוקן גם הודה מספר העמודים של המרקר ככל הנראה יקטן.

מערכת עיתון הארץ (ראובן קסטרו , צילום: ראובן קסטרו)
מערכת הארץ (צילום: ראובן קסטרו)

ברקע: מאבקי שליטה על עצמאות המרקר

במכתב הפרידה לעובדים, פרץ הדגיש את העובדה ש"מנויי הארץ מדרגים את המרקר כחלק האהוב ביותר מבין כל חלקי העיתון כבר 12 שנים ברציפות". מדובר ככל הנראה ברמז עבה לשוקן ולעובדה שחלק גדול מההכנסות מפרסום של העיתון נשענות על המוסף הכלכלי. מעניין לזכור כי בשנת 2012 פורסם כי שוקן התנגד למכירת המרקר לפרסומאי אילן שילוח, המקורב לרולניק. ההערכה הייתה כי הסירוב של שוקן נובע מההכרה של המו"ל בכך שהמרקר הוא בעצם זה שסוחב את "הארץ" על גבו מבחינת המפרסמים. בהקשר הזה, היום חשף שוקן בשיחה שקיים עם עובדי העיתון כי היקפי הפרסום של קבוצת "הארץ'" נחתכו במהלך העשור האחרון לחצי - מ-140 מיליון שקל ב-2006 ל-70 מיליון שקל כיום.

כאשר שוקן החליט להוציא את המרקר כמוסף נפרד לפני כעשור, המהלך הביא בסופו של דבר לפרישתם של העורך הראשי של "הארץ" דאז חנוך מרמרי ושל סגנו יואל אסתרון – כיום מו"ל "כלכליסט" שבבעלות נוני מוזס. אז ידו של רולניק הייתה על העליונה ומאבקי השליטה בין ראשי שני העיתונים שהתנהלו לאורך השנים הובילו, כפי שהודה שוקן בשיחה, להיפרדות המוסף הכלכלי מ"הארץ" בשנת 2005. ואולם, בשנת 2013, לאחר גל קיצוצים מאסיבי - עזב רולניק, לשעבר העורך הראשי, לטובת תכנית לימודים בחו"ל וברקע נטען כי גם מאבקי השליטה שניהל עם שוקן תרמו לעזיבתו.

כעת, עם עזיבתו של פרץ ישנו מעין שידור חוזר, ובהכפפת המרקר ל"הארץ", נראה כי הוא עשוי לאבד חלק מעצמאותו. לדבר עשויות להיות משמעויות מידיות הנוגעות לסדר היום שהוביל בשנים האחרונות - ובו קנה את עוצמתו העיתונאית. כך לדוגמא, למרקר היה קו ברור נגד ריכוזיות ושליטתם העודפת של הבנקים בשוק ההון ורבים חוששים כי המהלך כולו עשוי אולי למצוא חן בעיני מפרסמים פוטנציאליים אך לעקר את הקו הלוחמני של העיתון מתוכן.