פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      "בטח שהוטרדתי, ואני בוחרת דווקא שלא לחשוף". לחן ליברמן כבר אין ציפיות מגברים מיושנים

      בראיון ראשון, עורכת התרבות של חדשות עשר מתייחסת למניפולציות של מירי רגב, לסיבות שבגינן בוטלה התכנית שלה בגלצ ולמה לא תגיש מהדורה מרכזית. וגם, איך זה שלמדה טלוויזיה אצל פינס אבל לדעתה עיסוק בחייהם האישיים של סלבס הוא "לא אתי". צפו

      "בטח שהוטרדתי, ואני בוחרת דווקא שלא לחשוף". לחן ליברמן כבר אין ציפיות מגברים מיושנים
      עריכה: נועה לוי

      למרות שהיא חייבת הרבה מהידע שלה בטלוויזיה לגיא פינס, היום כשהיא מובילה את דסק התרבות של ערוץ עשר ומחליפה שורה ארוכה של טאלנטים - אין לחן ליברמן בעיה להודות שהיא חושבת שעיסוק בחיים אישיים של סלבס הוא לא פחות מאשר "לא אתי". בראיון (ראשון, איך לא) לוואלה ברנז'ה היא מתייחסת לרגשות המעורבים כלפי מירי רגב, לסיבות שבגינן בוטלה התכנית שלה בגלצ, למה את סיפור ההטרדה האישי שלה היא לא מתכוונת לחשוף וגם מסבירה מה הביא אותה לגרום לדנזל וושינגטון לקבור את הפנים שלו מבושה.

      חן ליברמן היא הכוכבת העולה של ערוץ עשר. עורכת התרבות החיננית והתזזיתית עשתה כברת דרך ארוכה מאז ימיה ככתבת של מערכת גיא פינס, והיום כבר כמעט שאי אפשר להימלט ממנה על המסך. גבולות הגזרה שלה כבר מזמן התרחבו אל מעבר לענייני קולנוע ומירי רגב, והיא מדלגת בקלילות מדסק התרבות אל עבר כסאותיהם של רפי רשף, גיא זהר, אורלי וגיא, והפציעה אפילו כמחליפתו של של ירון לונדון על כסאו המכובד - החלפה שכעת, כאשר המיזוג בין ערוץ 10 לרשת בפתח, לא ברור אם תמשיך להתקיים בעתיד.

      "יש תחושה של חוסר וודאות, העסקה עדיין לא נסגרה אז אין לנו מושג לאן זה הולך", היא אומרת לוואלה ברנז'ה, בהתייחסות לעתידה של חדשות עשר. "מצד שני, ברגע שהודיעו לנו על המיזוג היה ברור לרובנו שזה משהו שצריך לקרות. לא ברור אם בקונסטלציה הזאת, אבל היה ברור לנו ששלושה שערוצים זה לא משהו שיכול לשרוד. אי אפשר להמשיך עם המספרים האלה, זה משהו שגם דיברנו עליו לפני הפיצול וזה משהו שכולם ידעו. אז ידענו שהולכות להיות לזה השלכות טובות והשלכות פחות טובות ושאין לנו מושג מה באמת יהיה".

      חן ליברמן (יח"צ)
      הכוכבת העולה של עשר. ליברמן (צילום: יח"צ)

      "רוצים פריים חזק"

      בואי נדבר על ה-DNA או על הקשר בין מה שאתם מייצגים בערוץ עשר לבין ערוץ ש-70% מהלוח שלו הוא תכניות ריאליטי.

      "בסופו של דבר אנחנו כן רוצים לשדר בערוץ שיש לו פריים חזק, אנחנו כן רוצים להביא את הצופים בדרכים אחרות כדי גם לראות את החדשות שאנחנו עושים. האם אני מצליחה לשרטט לעצמי את העתיד? לא, ברור שלא, אף אחד לא יכול. לערוץ עשר יש DNA כל כך חזק, לחברת החדשות יש DNA כל כך חזק שאני מאוד מקווה שהוא לא ייפגע אחרי המיזוג. אני לא רואה סיבה שהוא ייפגע אם אנחנו נשמור על מצבת האנשים שקיימת כבר עכשיו. זה באמת בית מאוד חזק - הרבה בזכות מנכ"ל החברה גולן יוכפז - ויהיה קשה לפרק אותו ולפרק את הצביון שלנו. אני רואה איך עכשיו, למרות חוסר הוודאות, אנחנו ממשיכים לעשות את העבודה שלנו. אפשר לראות את זה ברמת ההישגים של השבועות האחרונים".

      את מתכוונת לחשיפה של רביב דרוקר על מנכ"ל פוקס.

      "כן, גם. זו דוגמא לאיך אנחנו ממשיכים לעבוד למרות חוסר הוודאות".

      אבל דווקא הדוגמא הזו מגדילה את סימן השאלה. אחד הדברים שעלו באיום בתביעה שקיבלתם בחדשות עשר הוא בעצם רמז נורא עבה לבעלים החדשים שלכם רשת, שאולי יהיו טיפה פחות סבלניים לחשיפות ותביעות בגודל כזה.

      "אנחנו נגיע לגשר הזה ונעבור אותו. בסופו של דבר יש איזשהו מרחק בין ההנהלה לבין העיתונאים עצמם וביום יום אנשים עובדים, מביאים את הסיפורים שלהם וגם ההנהלה יודעת אם הסקופ מספיק גדול ומספיק מעניין וכדאי לקחת את הסיכון הזה ולפרסם אותו. אני לא רואה סיבה שישתיקו סיפור גדול, כמו למשל מנכ"ל פוקס, בגלל שזה לא מסתדר שם למישהו. אני לא חוויתי את אף אחד מהאיומים או ההשתקות הללו אז קשה לי לדבר בשם אחרים. אני חושבת שדברים יתגלגלו מכוח האינרציה ואנשים ימשיכו לעשות את העבודה שלהם ולהתמודד עם כל דבר שיבוא בדרך".

      ניקח לדוגמא את התוכנית שפעמיים כבר הגשת ואולי תגישי בעתיד כמחליפה, זו של ירון לונדון. זו תכנית שככל הנראה לא תישאר על המסך. זה מבאס אותך?

      "ברור שזה מבאס אם לא יהיה לונדון וקירשנבאום. אני עדיין לא יודעת וזה ספקולציות, אבל אנחנו נתמודד ונמצא את הדרך שלנו. זה אולי ייקח קצת זמן, אבל נעשה את זה".

      רביב דרוקר ,הראל ויזל (עיבוד תמונה , ראובן קסטרו)
      מקרה בוחן. ויזל ודרוקר (צילום: ראובן קסטרו)

      "אחד החליט שהוא צועק בוז"

      ליברמן מסקרת את תחום התרבות, על רבדיו השונים, זה למעלה מעשור. בשנת 2013, עם עזיבתו של נדב בורנשטיין את ערוץ עשר לטובת קשת - נכנסה לנעליו וקיבלה על עצמה את הובלת דסק התרבות של הערוץ. שנתיים לאחר מכן נכנס סיקור תחום התרבות בישראל למים סוערים כאשר מירי רגב מונתה לתפקיד השרה, ועד היום היא מקפידה שלא להותיר לעיתונאים בתחום ולו אף רגע אחד דל. ליברמן, רואה בכך גם קללה וגם ברכה. "כעיתונאית, ככתבת תרבות, היא עשתה טוב לתחום התרבות", היא אומרת. "משהו שאני ניסיתי כן לדחוף מהרגע שנכנסתי זה שתרבות זה לא רק 'מירי מסיקה הוציאה אלבום חדש בואו נדבר על המשבר האחרון שהוא חוותה בזוגיות' אלא גם באמת לדבר על מה היא רוצה להגיד, מה היא כותבת מה היא שרה. אמנים מביעים את עצמם כדי להגיד משהו גדול יותר מאשר רק אני ועצמי והזוגיות שלי והמשברים האישיים שלי. אז מירי רגב כן שמה את התרבות במקום שבו אנחנו יכולים להסתכל על זה ברמה הפוליטית הגדולה יותר והיא הפכה אותו לתחום חשוב".

      "אבל כאזרחית, אני לא חושבת שהיא עשתה יותר מדי טוב לתחום התרבות ובכלל לשיח בארץ. היא יצרה איזה אויב דמיוני, 'האליטה התרבותית', שיש עכשיו לאנשים את מי לשנוא וזה בכלל אויב שלא קיים. אני הולכת לאירועים האלה שבהם צועקים לה בוז. זה תמיד נשמע כאילו יושבים אנשים בקהל קפוצי תחת וצועקים למירי רגב בוז, ואז יורדים על אותם אמנים איך הם מזלזלים בשרת התרבות. אני נמצאת באירועים האלה - זה בכלל לא אמנים קפוצי תחת, זה אנשים שמגיעים לראות סרט בפסטיבל הקולנוע, נגיד, ואחד החליט שהוא צועק בוז. אין לי בכלל מושג מי זה האחד הזה, אבל פתאום הוא ומירי רגב נמצאים באותו מקום ובאותה מידה של קבלת ביקורת מהציבור. זה איזשהו אויב דמיוני. היא גם עולה אל הפודיום - עוד שלא יצעקו לה בוז היא לא תרד. היא תעלה את הטונים ותעלה את הטונים עד שיצעקו לה בוז".

      "בואו נסתכל רגע על ההישגים עצמם, כי הרי היא יודעת לעשות רשימות יפות של 'הבאתי כסף לפריפריה ושיניתי את הקריטריונים', ואפילו בברכה לשנה החדשה היא הוציאה סרטון שהיא פתחה מאות מוסדות תרבות בפריפריה. פניתי לדובר שלה, אמרתי לו 'אתה יכול בבקשה להעביר לי את רשימת מאות מוסדות התרבות החדשים שנפתחו בפריפריה השנה?' - אני עדיין מחכה לרשימה".

      במעבר לנושא יותר שמח שכבר הספיק קצת להחמיץ - האירוויזיון. אני הופתעתי מהתגובה של מירי רגב, הרכה, כמעט נרפית, של איחולי הצלחה לעיר תל אביב.

      "היה לי ברור שהיא תרד מהעץ הזה אחרי שהיא אמרה שאם זה לא יהיה בירושלים היא תמליץ לראש הממשלה לבטל את האירוויזיון בכלל - כאילו שהוא יכול בכלל לבטל את האירוויזיון. זו לא החלטה של הממשלה. לכן כשהייתה את כל המערבולת הזאת של פרסומים, מה יהיה לקראת האירוויזיון ועוד משבר שבת ועוד משבר תקציב - חשבתי שעדיף יהיה לחכות ולתת לדברים להסתדר מאחורי הקלעים. היה ברור שיש פוליטיקאים כמו מירי רגב ועוד פוליטיקאים שמנסים לעשות סיבוב על הסיפור הזה, בסופו של דבר ראינו שדברים מסתדרים מאחורי הקלעים. אף אחד לא רוצה להיות אחראי לזה שלא יהיה כאן אירוויזיון. אז גם מירי רגב אמרה את מה שהיא אמרה על ירושלים, בסדר, לאט לאט היא הבינה שגם בירושלים לא כל כך רוצים שזה יהיה אצלם"

      שר התרבות והספורט מירי רגג במהלך הצגת קמפיין 70 השעות של יום העצמאות + אירועי ה-70 השנתיים 1 באפריל 2018 (ניב אהרונסון)
      "היה לי ברור שהיא תרד מהעץ". רגב (צילום: ניב אהרונסון)

      "אני אוהבת תרבות, אני לא אוהבת רכילות"

      בואי נדבר על ההתפתחות האישית שלך. מכתבת של גיא פינס שעושה ראיונות עם כוכבי הוליווד אבל גם עם סלבס - לכוכבת העולה של חדשות עשר. איך זה קרה? חתרת לשם?

      "זה מאוד טבעי מבחינתי. לפני שהייתי בפינס הייתי בגלי צה"ל כתבת חוץ, כתבת פלילים, וכתבת תקשורת, אז מבחינתי הסטייה הייתה לעבור לגיא פינס. זה היה הדבר השונה והפחות אופייני לי. עברתי לגיא פינס אחרי גלצ כי באמת רציתי לעשות טלוויזיה ובגיא פינס למדתי לעשות טלוויזיה. להגיד לך שהעולם הזה עניין אותי יותר מדי? אני אוהבת תרבות, אני לא אוהבת רכילות, אני מודה, וזה היה גם מאוד ברור לחבר'ה של פינס, שלא הכי מעניין אותי עם מי מלאני פרס יוצאת. אני אומרת מלאני פרס כי בתקופה שהייתי בפינס היא עוד יצאה עם אחרים".

      "אז אני מודה שזה לא עניין אותי באמת החיים האישיים של הכוכבים. לא כי אני מזלזלת בתחום הזה, פשוט כי אישית זה לא משהו שבא לי לראות, ואני רוצה לעשות טלוויזיה שאני גם רוצה לראות. עברתי לניו יורק ונשארתי כתבת של גיא פינס אבל בראיונות בחו"ל, אלה ראיונות של ארבע דקות של נכנסים-יוצאים, אז הייתי פחות מעורבת בניסיון להביא פרטים עסיסיים על כוכבי ישראל. כשחזרתי לארץ וחזרתי להיות כתבת תרבות בערוץ עשר הציפייה בהתחלה הייתה שאני אביא את האייטמים החמים, הלוהטים, העסיסיים עם טיפה צהבהבות לסוף המהדורה. סיפקתי את הסחורה הזאת בהתחלה, ולאט לאט חתרתי לדברים שיותר עניינו אותו ולמזלי זה גם עבד טוב עם העורכים, זה משהו שהם כן ראו בו ערך".

      "אני זוכרת שבהתחלה עשיתי אייטם כשיהודה ונינט נפרדו. היום זה לא היה קורה. לא הייתי עושה את זה, ועורך לא היה מצפה ממני לעשות את זה. אני חושבת שיצרנו הפרדה מאוד ברורה. אם בר רפאלי, למשל, נחקרת בחשד להעלמת מס, אני לא אתעסק עם זה כי אין קשר בין זה לבין תרבות. נכון שהיא מפורסמת, אבל שתתעסק עם זה ליאור קינן כתבת הכלכלה, למה אני צריכה להתעסק עם זה? מה הקשר בין זה לבין תרבות?".

      "גם בסיקור פרשת משה איבגי אמרו לי 'את מתעסקת בצהוב'. אין שום דבר צהוב בבן אדם שניצל את הכוח שלו מול שחקניות או מאפרות או מלבישות צעירות וגרם להן להרגיש מאוד לא נוח במקום העבודה שלהן. אין בזה שום דבר צהוב, למרות שזה קשור למיניות. לא כל דבר מיני הוא צהוב. רכילות במובן של 'האם היא יוצאת איתו, האם הוא בוגד בה עם ההיא' - לא מעניין אותי ואני לא חושבת שזה אתי להיכנס למקומות כאלה בחיים של אנשים. אני גם בורחת מהחיבור של זה עם תחום התרבות - אלה שני דברים שונים לגמרי".

      איך את מסבירה את זה שכשאת מחליפה את אורלי וגיא עם מתן חודורוב הרייטינג לעיתים גבוה יותר?

      "עשינו גם מספרים נמוכים, אני ומתן. העניין עם רייטינג הוא שיש כל כך הרבה משתנים שמביאים לתוצאות וכל אחד בוחר להתמקד במשתנה שמתחשק לו. אז ברור שכשאני מגישה והרייטינג גבוה אני חושבת שזה בגללי, לא רק באורלי וגיא, גם אני מחליפה בתוכניות אחרות. אבל אז אם הרייטינג יהיה נמוך אני אגיד 'טוב זה כי שידרנו בשידור חי את מסיבת העיתונאים של גלעד ארדן'. תמיד נמצא איזו תירוץ ללמה הרייטינג פה נמוך ושם זה לא באשמתי, וכשהוא גבוה זה בזכותי, אז קשה לי להגיב על זה. אני עוקבת אחר המספרים ויש ימים גבוהים או גבוהים פחות גם לאורלי וגיא וגם לי ולמתן".

      גיא פינס (יח"צ , אור גפן)
      "היה גם מאוד ברור לחבר'ה שלו". פינס (צילום: אור גפן)

      "גלצ - ניהול שיש בו חוסר יעילות"

      הייתה לך תכנית תרבות בגלצ, שיום אחד בהיר בלי הודעה מוקדמת ירדה, הלכה לעולמה. למה?

      "את זה צריך לשאול את שמעון אלקבץ מפקד גלצ. אני וענבל גזית עשינו מגזין תרבות, החלפנו את מולי שפירא אחרי ארבעים שנה שהוא שידר את התוכנית הזאת והפכנו אותה לתכנית תרבות יותר פוליטית. דיברנו כל שבוע גם על מירי רגב, ובמקביל הבאנו אייטמים מרחבי הארץ שגם מתעסקים בנושאים קשים".

      אלקבץ לא רצה פוליטיקה?

      "ההסבר שניתן לי הוא שלשישי בבוקר זה קצת 'תל אביבי מדי'. האם זה תל אביבי מדי? לא הבאנו אייטמים רק מתל אביב, ממש ממש לא. יש משהו בדימוי שלנו אולי. למרות שאני מחיפה וענבל גזית מתמרת".

      אבל איכשהו את מגיעה למצעדי הרווקות הנחשבות של טיימאאוט.

      "אף פעם לא הייתי במצעד הזה! אבל רציתי".

      יש איזו הרגשה שכן התחברת למעוזי התרבות התל אביביים.

      "אין מה לעשות, יש הרבה תרבות בתל אביב כמו בהרבה ערים מרכזיות בעולם, אני לא חושבת שצריך להפנות גב לתל אביב. מה שהפתיע אותי כל כך זה שאנחנו הגענו שנה לפני זה, ירון דקל הביא אותנו, הושקעו משאבים וזמן וחשיבה בלייצר מותג חדש, הביאו מערכת חדשה, עורך חדש, מפיקים, בנינו מותג. ברדיו אתה יודע שלמותגים לוקח יותר זמן. אז הפתיע אותי איך בהחלטה מהירה, של מפקד שהתחלף, אפשר לבטל דבר שעבדנו עליו. מעבר להפסד האישי שלי אני חושבת שחבל שככה הדברים מתנהלים ברדיו ציבורי, או בכל מקום, גם אם זה היה רדיו פרטי. זה פשוט ניהול שלדעתי יש בו חוסר יעילות".

      שמעון אלקבץ כנס אילת (יח"צ , אודי פורטל)
      "ניהול שלדעתי יש בו חוסר יעילות". אלקבץ (צילום: אודי פורטל)

      יעד לתשע"ט: גמילה מוויכוחים בטויטר

      בואי נעבור לנושא שאת בין המובילות שלו לפחות בתקשורת - קמפיין ME TOO. נושא שאת גם רבה עליו לא מעט בטוויטר.

      "אני צריכה להפסיק עם זה, אבל אני לא יכולה שלא לענות כשמישהו כותב לי משהו ממש ממש טיפשי".
      תני לי דוגמא.

      "לפני כמה ימים העליתי את הציטוט של זאב רווח שהעלו ב'7-לילות' - 'קטעים בלתי נשכחים מראיונות בלתי נשכחים'. זה ציטוט של זאב רווח מדבר על עצמו ועל יונה אליאן בפסטיבל קאן, והוא אומר לה 'תראי את התחת של השחקנית הזאת, מה אכפת לי מכל השחקנים שמסביב, עם תחת כזה יפה אני חייב לתפוס לה בתחת'. עשו התערבות, הוא תפס לה בתחת וגם נישק אותה, והוא מתאר את הדבר הזה בלי שום התנצלות ובלי שום מודעות עצמית לכמה שזה לא בסדר".

      "העליתי את זה וכתבתי 'לתפארת מדינת ישראל' - בכל זאת, מדובר במדליק משואה. אז מישהו כותב לי 'כל הנשים הצבועות האלה שמעירות על דברים שפעם היו נהוגים כשבמקביל הן מלבישות נשים ומחפיצות נשים ושולחות אותן לרחוב ערומות'. זו הערה כל כך מטומטמת שמה, אני לא אענה על זה? קשה לי להתאפק".

      ומה ענית?

      "שהכשל הלוגי של אותו בן אדם שכתב את זה, זה לחשוב שכל הנשים אותו הדבר. שנשים שנלחמות נגד הטרדות מיניות הן גם אותן נשים שמחפיצות את עצמן והולכות ברחוב עם תחתונים וחזיה, לא שאני מכירה יותר מדי נשים כאלה, וזה כמו שאני אחשוב שבגלל הכשל הלוגי שלו כל הגברים מטומטמים. אבל אני צריכה להפסיק עם זה".

      למה בעצם. זו כיכר העיר החדשה של הפוליטיקאים והברנז'ה.

      "כי בסופו של דבר מוצאים המון אנרגיה ואף אחד לא הולך להשתכנע אחרת. אני לא הולכת לשכנע אף אחד בדעה שלי או להיפך. אנשים לא באים לשם כדי לשמוע, להקשיב ולהפנים, לעצב מחדש את התודעה שלהם. אנשים באים לשם כדי ללכלך, לזרוק את הרפש שלהם ולצאת".

      זאב רווח (נמרוד סונדרס)
      "לתפארת מדינת ישראל?". רווח (צילום: נמרוד סונדרס)

      "מותר לי להיות קצת מניאקית"

      לפני כמה שבועות נשלחה ליברמן לראיין את השחקן דנזל וושינגטון לקראת צאתו לאקרנים של סרט פעולה חדש בכיכובו. במעמד הראיון הבחין וושינגטון בבטן ההריונית של ליברמן, הצביע עליה ושאל אותה "בן או בת?". ליברמן, עוטה פנים נעלבות, ענתה לו "אוי, אתה חושב שאני בהריון…?".

      השחקן המובך החל לגמגם כמה מילים, עד שליברמן הבהירה לו שהיא מתבדחת איתו, והשניים צחקו. בחדשות עשר אפילו העלו את הקטע ההיתולי של מאחורי הקלעים לעמוד הפייסבוק שלהם, כדי לקדם באמצעותו את הראיון הבלעדי. "לא היתה שם שום אמירה מבחינתי, לא ניסיתי לתפוס שום טרנד", היא מסבירה.

      "מהרגע שנכנסתי להריון והבטן קצת יוצאת, אני רק מחכה שאיזשהו גבר - או אישה - יגידו לי 'וואו מזל טוב על ההריון' ואני אגיד להם 'על מה אתם מדברים?, בקטע מניאקי לחלוטין. אין פה שום אמירה ושום אג'נדה, זה רק בקטע שלי של לעבוד על אנשים. מותר לי להיות קצת מניאקית. אז במקרה יצא שהבחור הראשון שנפל בפח הזה היה דנזל וושינגטון, לא תכננתי את זה".

      היה לזה פולו מבחינתו?

      "הבנתי מעיתונאים שנכנסו לראיין אותו שהוא המשיך לדבר על זה עשר דקות אחרי זה על העיתונאית מישראל שעבדה אליו. הוא באמת היה ממש חמוד ויצאתי מניאקית בקטע הזה, אין לי דרך אחרת להלביש את הסיפור הזה".

      מה דעתך על מה שקרה עם מוניקה לווינסקי ויונית לוי.

      "הסיפור הזה הוא לא סיפור של נשים מול נשים, ואין לי את כל הפרטים כי חלק מהפרטים פשוט לא נחשפו. השאלה היא לא העניין, השאלה שהיא שאלה אותה על ביל קלינטון. זה לא הסיפור לדעתי, כי מוניקה לוינסקי דיברה כבר על ביל קלינטון בעבר, זה לא הייתה שאלה חסרת רגישות. יש כאן שאלה עיתונאית, של אם היה הסכם או לא היה הסכם שהופר".

      אבל מעבר לשאלה העיתונאית, מה שאנחנו יכולים לדעת ואני יכול להעריך, זה שאם גבר היה מראיין ומוניקה הייתה נוטשת בגלל אי עמידה, זה מיד היה מקבל את הקונטקסט הזה.

      "אי אפשר להפריד את הקונטקסט של היותה אישה שהוטרדה על ידי הבוס שלה ובזמן אמת אף אחד לא ראה את זה כך. היום, ברור שקלינטון היה משלם מחיר הרבה יותר גבוה על מה שהוא עשה. נזכיר, היא הייתה מתמחה בת 22 - היום זה נשמע בלתי נתפס שהיינו מתייחסים לזה אחרת מאשר פשוט הטרדה מינית בצורה הכי פשוטה שיש. אני רואה את התגובות לאיך שהיא קמה מהראיון - 'נו יאללה, היא משוגעת, סתם התעצבנה וקמה' וזה מה שעצבן אותי בסיפור הזה וזה לא קשור ל'החדשות'. נורא קל לתייג אותה ככזאת וכאן גם נכנס העניין של האישה בחברה והיחס אליה כאישה. מוניקה לווינסקי ממש לא משוגעת, יצא לי גם לדבר איתה כשהיא התארחה בוועידה אחרת, ראיתי אותה מדברת על הנושא הזה בקור רוח, מתמודדת עם שאלות, לא נוטשת באמצע. זה עניין היחיד שחשוב לי פה להבהיר - בואו לא נהפוך אותה לדמון".

      "מי שלא הבין עד עכשיו כבר לא יבין"

      את בחורה יפה. הוטרדת?

      "בטח. ברור. תודה על המחמאה, וכן בטח שהוטרדתי. ואני בוחרת דווקא שלא לחשוף את הסיפור".

      למה?

      "כבר עשיתי סדרת כתבות עוד הרבה לפני ME TOO של נשים שמדברות לפני המצלמה וחושפות את הסיפור שלהן. למרות שברורה לי החשיבות של לחשוף את עצמך, לא הייתי רוצה בכל זאת להפוך את זה לאיזושהי חובה חדשה ואחריות חדשה של נשים. בסופו של דבר את משלמת מחיר על זה שאת נחשפת ואני חושבת שהבהרנו מספיק, לכל הגברים והנשים בעולם, שכל אישה הוטרדה בשלב כלשהו בחייה. אני לא מרגישה שאנחנו צריכות להמשיך ולחשוף עוד ועוד מעצמנו כדי להדגיש ולהבהיר את הנקודה הזאת. מי שלא הבין את זה עד עכשיו כבר לא יבין. אני לא מתכוונת לשבת ולחשוף את הסיפורים האישיים שלי רק כדי שעוד מישהו אחד יבין - כי הוא לא יבין".

      חשבת פעם להגיש חדשות? מהדורה? זה משהו שמעניין אותך בכלל?

      "אני יודעת שזה נחשב לתפקיד הכי מכובד, אבל אני לא חושבת שאני כל כך מתאימה לזה. יהיה לי קשה להיצמד רק לטקסטים. יש אחריות מאוד גדולה למגישות המהדורה, לתמר ולטלי ולנוגה, צריך סוג מסוים של ריכוז וחדשות ודיוק שלי דווקא אין. אני יודעת במה אני טובה ואני יודעת במה אני פחות טובה. אני יותר טובה באמירות של הבין לבין, בסמול טוק. אני פשוט לא חושבת שאני אביא איזשהו ערך מוסף להגשת מהדורה".

      יום הכיפורים כבר עבר אבל לא נסיים מבלי שנשאל למי את מאחלת שנה טובה השנה וממי את מבקשת סליחה.

      "לבן הזוג שלי אני מאחלת שנה טובה".

      לא, הכוונה למישהו אחר - לא למישהו שגם את תיהני מפירות השנה הטובה שלו.

      "אני מאחלת שנה טובה לחברת החדשות של ערוץ עשר, אנחנו נצטרך את זה. ממי אני מבקשת סליחה? הייתי אמורה לחשוב על זה לפני הריאיון. כשאני צריכה לבקש סליחה אני מבקשת סליחה באותו רגע, אני לא סוחבת את זה איתי ליום כיפור".

      אז הכותרת של הריאיון היא 'חן ליברמן - לא צריכה לבקש סליחה מאיש'.

      "כן, יאללה. בסדר".

      מגלי צה"ל נמסר בתגובה: "יואב גינאי ומולי שפירא מגישים את תכנית התרבות ביום שישי בבוקר. אנו מאחלים הצלחה לחן ליברמן". תגובת השרה מירי רגב טרם התקבלה.