באתגר הכי חשוב של מנכ"ל חדשות 13 הנכנס, בכלל לא בטוח שאפשר לעמוד

המנכ"ל הטרי של חדשות 13 נכנס לזירה שאיש עוד לא יצא ממנה מנצח. רק שבניגוד לעבר, הפעם מתווסף למערכת החבוטה, הרזה והמרוקנת גם דימוי בעייתי מבחינה עיתונאית. מה בכל זאת ניתן לעשות. פרשנות

  • חדשות 13
  • רשת
גם בן טל בוודאי מודע לכך שבפברואר 2018 העיד ישועה במשטרה כי אלוביץ' לחץ עליו שיפטר את אלעד בעקבות פניית בני הזוג נתניהו על רקע פרסום באתר שעורר את חמתם בנובמבר 2016. המסר נקלט

במייל הקצר ושופע הסופרלטיבים שהוציא מנכ"ל רשת אבי בן טל עם אישור דירקטוריון חדשות 13 את מינוי אבירם אלעד למנכ"ל, יש הרבה ברכות חמות. אבל שווה להתעכב על אחת מהן, שכנראה לא נכתבה במקרה. "הנהלת רשת 13 תמשיך לתמוך ולהשקיע משאבים בחברת חדשות 13 שהינה אחד מהנכסים החשובים ביותר שלנו כקבוצה", כתב בן טל, והדגיש: "חדשות 13 היא חברה עיתונאית, עצמאית עם כתבים ועורכים מצויינים ואני בטוח שתחת ניהולו של אבירם היא תגיע להישגים גדולים".

לא צריך להיות מנטורית בינלאומית כדי להבין שמאחורי הפסקה הקצרה הזו עומד כנראה מסר כפול: הראשון - לעובדי החברה, אשר מצויים מזה כמה חודשים בחוסר ודאות עמוס תיאוריות קונספירציה אודות ניסיונות של רשת להשתלט על מאחזים בחברת החדשות - תיאוריות שהפכו לכמעט מוחשיות עם הלחץ שהופעל על המנכ"ל ישראל טויטו לפרוש מתפקידו. השני - לאלעד עצמו, שהגיע לחברה בין היתר על רקע פרסומים של קושי למצוא מחליף לטויטו - בשל גל סירובים לתפקיד.

מי שמכיר את אלעד (גילוי נאות: הכותב עבד תחתיו במשך שנתיים במערכת וואלה), בוודאי ייזכר ברקע החלטתו של מנכ"ל וואלה אז אילן ישועה, כפי שזו פורסמה בעדויות פרשת 4,000. לפי ישועה, את אלעד הביא לוואלה כעורך משום שרצה "לחשק את עצמו" בפני הזוג אלוביץ' ודרישותיהם באשר לתכנים באתר. גם בן טל בוודאי מודע לכך שבפברואר 2018 העיד ישועה במשטרה כי אלוביץ' לחץ עליו שיפטר את אלעד בעקבות פניית בני הזוג נתניהו על רקע פרסום באתר שעורר את חמתם בנובמבר 2016. המסר נקלט. כעת נותרה שאלת העמידה בהבטחות. של כל הצדדים אגב.

עוד בוואלה!

אחרי הפסיכולוג בחדשות 12, ברשת מעסיקים מנטורית חדשה לעובדים

לכתבה המלאה
לעומת הפריים שדווקא משתפר, טובלים בנתוני צפייה נמוכים. תמר איש שלום ואודי סגל (צילום: רונן אקרמן)

עצמאות עיתונאית? הבעיה הקטנה

מעבר לאתגר העצמאות העיתונאית (גם מול האינטרסים העסקיים והטלוויזיוניים של רשת), אלעד נכנס למערכת מוכה ומרוקנת, שחבטה בשני המנכ"לים האחרונים ולמעשה אילצה אותם לעזוב

אבל יתכן שמהר מאד אלעד עשוי לגלות שהעמידה על עצמאות המערכת העיתונאית היא האתגר הפשוט בשורת האתגרים שעומדים לפתחו. ראשית - הבית - רשת 13. מאז המיזוג עם חדשות עשר מנסה רשת 13 למצוא שורת בידול, DNA ייחודי שישאיר אותה על המגרש מול הדומיננטיות רבת השנים של קשת.

למרות ההתעוררות האחרונה בגזרת הרייטינג, עד כה האסטרטגיה הזו נחלה לא מעט כשלונות. בתוך כך, הניסיון לפצח את מיקומה של חברת החדשות בעיצוב הארגוני המתחדש של רשת נמשך, כשהנחות היסוד - שיש מקום לשני שחקני ברודקאסט גדולים במגרש הישראלי - עומדות מדי יום למבחן. עם המיזוג רבים תלו תקוות בכך שהמאזן ערוץ 2 - עשר שנראה אז נצחי יישבר ויעבור לשוויון, אך לפחות בגזרת החדשות, למרות נוסחאות ריאליטי מנצחות שמשובצות אחריה, חדשות 13 שומרת על נתח שוק קטן שמזכיר את זה של חדשות עשר ז"ל. קטן מדי, בוודאי עבור ערוץ ששואף להובלה.

אך הבעיות הגדולות יותר הן פנימה - בחברת החדשות עצמה. מעבר לאתגר העצמאות העיתונאית (גם מול האינטרסים העסקיים והטלוויזיוניים של רשת), אלעד נכנס למערכת מוכה ומרוקנת, שחבטה בשני המנכ"לים האחרונים ולמעשה אילצה אותם לעזוב. במילים אחרות: פוליטיקה ארגונית. אמנם גולן יוכפז (מנכ"ל חדשות 13 עד לפני שנתיים ד.ו.) אולץ לעזוב לפני הגעת בן טל, אך איש לא מכחיש את הנוכחות והמעורבות של יו"ר רשת נדב טופולסקי מאחורי הקלעים בפעילות החברה, כולל זו של חדשות 13.

שורת אתגרים. אבירם אלעד (צילום: אור דנון)

צלקות מן העבר

בעולם העסקי מוכר המודל של כניסה לאוקיינוס אדום או כחול. באדום יש הרבה כרישים והרבה דם. הכחול פנוי. האם במינוי מנהל ועורך ראשי כמו אלעד יש מסר לפיו הם מעדיפים - לפחות בגזרת החדשות - להיכנס לאוקיינוס כחול?

באשר למערכת, גל פיטורים הטראומתי שהיה בדיוק לפני שנה עדיין נותן את אותותיו, וכרגע יש בו דסק חוץ מפורק, סגל ניהולי מתוסכל וכישלון ברור ברצועות אחר הצהריים והערב שאמורות להוביל למהדורה המרכזית. בנוסף, קיימת הנחיתות ההיסטורית ברייטינג של שישי בערב והחמור מכל - דימוי בעייתי מבחינה עיתונאית לחלק מהעיתונאים. כשלוקחים בחשבון שמראש מצבת כוח האדם בחדשות 13 קטנה ב-30% מזו של המתחרים בחדשות 12, מקבלים נקודת זינוק לא קלה.

לכל אלו יש להוסיף משתנה מעניין שלקוח דווקא מקורות החיים של אלעד, שעבר בעשור האחרון מהעיתונות להייטק, חזר לעיתונות, ואז שוב להייטק (לשתי חברות שונות), ואז שוב לעיתונות. אותה תזזיתיות ומעבר בין תפקידים יכולה לתעתע. לכאורה, מדובר ביתרון, ניהול סיכונים והימור הן תכונות מועילות. אך ניהול חברת חדשות היא ריצה למרחקים ארוכים. האם אלעד יעמוד באתגר האישיותי העצמי?

כך או אחרת, קשה לשנות הרגלי צפייה בטלוויזיה ועל כן אולי שווה לבדוק שוב את הנחות היסוד. המשחק בין רשת לקשת תמיד היה על הובלה. רשת רצו לנצח את קשת. בפועל, מנכ"ל רשת לשעבר (וכיום מנכ"ל פרטנר) אבי צבי וגם בן טל אחריו ממשיכים את התפיסה הישנה - להילחם בקשת. אבל ייתכן ויש תרחיש שלישי. בעולם העסקי מוכר המודל של כניסה לאוקיינוס אדום או כחול. באדום יש הרבה כרישים והרבה דם. הכחול פנוי. האם במינוי מנהל ועורך ראשי כמו אלעד יש מסר לפיו הם מעדיפים - לפחות בגזרת החדשות - להיכנס לאוקיינוס כחול, כלומר ולהתמקד בתוכן איכותי בעלות נמוכה? קשה לדעת, אבל ייתכן מאד שאם לא יעשו כן, גם כהונתו של אלעד תהיה קצרה.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully