שוטף פלוס שנה: הצעת החוק שתיטיב עם הערוצים המסחריים תובא להצבעה

לאחר שאושרה בשבוע שעבר, הצעת חוק "עידן פלוס" להארכת הוראת השעה המאפשרת לערוצי טלוויזיה לדרוש תשלום מספקי תוכן באינטרנט המעבירים את שידוריהם, תובא בקרוב להצבעה בכנסת. בקשת ורשת מתעקשים שלא לחשוף את היקף הסכומים שיישארו בכיסם

10/01/2022
במהלך השנים האחרונות נעשו מספר נסיונות לתיקון הוראת החוק - לה התנגדו הערוצים המסחריים

הצעת החוק שתעניק ארכה נוספת לערוצים המסחריים ליהנות מהכנסות שימוש מצפייה בעידן פלוס באינטרנט נידונה היום (שני) לקריאה הצבעה בקריאה שנייה ושלישית - ואיתה הביקורת הנשמעת בנושא. למעשה, מדובר בהארכת הוראת השעה המבקשת להאריך בשנה את תוקפה של הוראת מעבר שנקבעה בנושא ב-2016 - תחת ממשלת נתניהו.

כדי להבין את הסטטוס הנוכחי שבין יצרניות התוכן (קשת, רשת, תאגיד השידור וערוץ 14) לבין מפיצות התוכן, יש להבין את הרקע: חוק הפצת השידורים מדצמבר 2016 קבע כי הערוצים המועברים באמצעות עידן פלוס יתנו הסכמתם ללא תמורה לספק תכנים לכל ספק תכנים רשום, במטרה לאפשר כניסת מתחרים חדשים (סלקום ופרטנר) לפלטפורמות הקיימות יס והוט. במקביל לחקיקת החוק נחתמו אז הסכמים בין הערוצים המסחריים לסלקום - וכך הושגה מטרת האוצר לכניסת מתחרים בשוק הטלוויזיה הרב ערוצית - זאת בהתאם למדיניות הממשלה הקודמת להגדיל את התחרות בשוק הטלוויזיה. מסיבות פוליטיות, החקיקה לבסוף נבלמה - ובמקומה הגיחה הוראת השעה שקבעה כי אותו סעיף בחוק הפצת השידורים לא יחול במהלך תקופה של 5 שנים עד דצמבר 2021.

במהלך השנים האחרונות נעשו מספר נסיונות לתיקון הוראת החוק - לה התנגדו הערוצים המסחריים, בטענה שאין סיבה להפקיע את הנכסים שלהם לטובת חברות שלא מחויבות לרגולציה דומה לשלהם. עם כניסתו של שר התקשורת יועז הנדל לתפקידו הוא הקים את ועדת פולקמן שהמליצה על ביצוע רפורמה בשוק השידורים ועל שינוי המצב מיסודו תוך החלת פיקוח ואסדרה גם של חברות הסטרימינג והטלוויזיה באינטרנט. המלצות הוועדה הוגשו כבר לפני חצי שנה - אך תהליך חקיקה טרם החל. לפיכך, החליט הנדל לשמר את המצב הקיים עד לביצוע הרפורמה ולכן נדרשה שנה נוספת להארכת אותה הוראת שעה.

עוד בוואלה!

ועדת פולקמן הגישה את המלצותיה: הנושא הבוער נשאר בחוץ

לכתבה המלאה
"חוק מושחת". ח"כ לוין(צילום: צילום מסך, ערוץ כנסת)

ליל החניונים השני

ח"כ לוין: "מדוע עכשיו אחרי שהכל נגמר, מחלקים להם עוד סכום עצום של מיליוני ש"ח? זה לא מטריד שמסתירים את הסכומים?"

להארכת השעה הנוכחית, שצפויה לעבור, קדמה מיני-סערה פוליטית והיא אושרה בשבוע שעבר במליאה בקריאה ראשונה לאחר ששבוע קודם האופוזיציה הצליחה לגרום להפלתו. היה זה "ליל החניונים השני" כשהקואליציה והאופוזיציה הודיעו על ביטול קיזוזים הדדי, וח"כ גדי יברקן מהליכוד הסתתר במשך שעתיים ברכבו של ח"כ יואב קיש מהליכוד, והופיע להצבעה ברגע האחרון, עוד כשהקואליציה סברה כי היא צפויה לנצח על חודו של קול. ההפסד לקואליציה נחשב היה למבוכה גדולה לאור העובדה כי להצבעה במליאה קדמו דיונים ממושכים בוועדות הכנסת סביב ההצעה, והקואליציה השקיעה בקידומה זמן רב.

יו"ר סיעת הליכוד, ח"כ יריב לוין מהליכוד, טען בשבוע שעבר במליאה כי מדובר בחוק "מושחת שהיה צריך להיחקר ועוד ייחקר", כלשונו. הוא הוסיף: "באים ונותנים סכומי עתק שמוסתרים מהציבור לחברות תקשורת מסחריות שמסקרות אתכם סיקור אוהד. ההסדר נעשה ל-5 שנים לתקופת התארגנות - מדוע עכשיו אחרי שהכל נגמר, מחלקים להם עוד סכום עצום של מיליוני ש"ח? זה לא מטריד שמסתירים את הסכומים?".

לוין אמנם מדבר ממניעים פוליטיים המתעקשים לייצר סימטריה בין האישומים כלפי ראש הממשלה לבין התנהלויות פוליטיות מול התקשורת, אך קשה להתעלם משתי טענות הדורשות לכל הפחות תשובות. בקשת ורשת אכן מסרבים בתוקף לחשוף כמה כסף ייחסך להם מהמשך ההסדר המחייב תשלום עבור התוכן. ממה בעצם הם חוששים? שנית, בקרוב צפויה קשת לעלות עם המיזם החדש שלה ושל RGE - שיעניק לה גם זרוע הפצה. כזכור, לפני מספר חודשים אישרה הרשות לתחרות את המיזם להקמת פלטפורמת שידורים על גבי האינטרנט - אשר בעצם תתחרה גם בעידן פלוס ותחזק את הדומיננטיות של קשת בשוק הטלוויזיה אפילו עוד יותר. האם הדבר נלקח בחשבון בעת הדיונים על הצעת החוק?

וישנה נקודה נוספת. בסוף השבוע האחרון זכה שר התקשורת יועז הנדל לראיון מרכזי במוסף סוף השבוע של מאקו, זאת כאשר באותה יממה הוא גם הופיע אצל אופירה וברקו - על מסך קשת - בראיון מחמיא במיוחד. יצוין כי אין בנמצא עיתוי רלוונטי לריבוי הופעות (סיכומי שנה, חג או מהלך משמעותי), ועל כן נשאלת השאלה: גם אם יורדים מהטרמינולוגיה הפלילית של "סיקור אוהד" - האם לא קיימת כאן לכל הפחות נראות בעייתית של יחסי מסקר-מסוקר?

"כשמפקיעים מגרש נותנים פיצוי לבעליו"

גורם בכיר בתעשייה: "שוב יש דרישה מהערוצים לתת משהו אך לא לקבל כלום בתמורה"

מנגד, גורם בכיר באחד הערוצים המסחריים אמר השבוע לוואלה! ברנז'ה כי "מה שנעשה לערוצי הברודקאסט זה ניסיון להפקעת נכסים שמושקעים בהם מאות מיליוני שקלים מדי שנה ללא מטרה מוצדקת. מדובר בשורת רווח נקייה לחברות הטלוויזיה הרב ערוציות - וללא החזר. שוב יש דרישה מהערוצים לתת משהו אך לא לקבל כלום בתמורה".

עןוד הוסיף הגורם כי "בנדל"ן - כשמפקיעים מגרש נותנים פיצוי לבעליו. פה מפקיעים את השטח של ערוצי הברודקאסט - למרות שהתחרות כבר קיימת (סלקום ופרטנר) והמטרה לשמה נכתב החוק הושגה - אך לא ניתן כלום בתמורה. הברודקאסט הוא ערוץ המשודר בחינם. הפלטפורמות הרב ערוציות גובות דמי מנוי - ובכך בעצם רוצים לחייב את הברודקאסט לתת להם חינם ערוצים/תכנים שהם מוכרים לציבור".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully