הסלמה במתיחות בין ידיעות לקשת: לאן מוסטת הפעם הספינה?

אחרי מספר שנים של שקט יחסי בחזית היחסים המתוחים שבין קבוצת ידיעות אחרונות וקשת, שני הגופים מקיימים בחודשים האחרונים מלחמת חורמה של ממש, כך נודע לוואלה! ברנז'ה. למעשה, מדובר בחרם חד כיווני, מצד ידיעות אחרונות, שכולל התעלמות מוחלטת ואיסור גורף בקבוצה לסקר או לראיין טאלנטים של קשת בעיתון (בקשת אגב, דווקא מציעים לעיתונאי ידיעות להשתתף בפאנלים בתוכניות הערוץ). החרם נמצא מתחת לרדאר באופן שקט מאז עליית N12 בפברואר 2020, אך מבדיקת וואלה! ברנז'ה עולה כי בחודשים האחרונים, על רקע אישור המיזם של קשת ו-RGE להקמת פלטפורמת שידורים על גבי האינטרנט. המיזם עתיד להתחרות ב-HOT לה קשרים עם ידיעות אחרונות.

רקע קצר: למו"ל ידיעות אחרונות נוני מוזס הייתה בעלות משמעותית בחברות הטלוויזיה בכבלים בישראל (כיום HOT) ביחד עם אליעזר פישמן החל מראשית שנות ה־90, באמצעות חברת "ידיעות תקשורת". בשנת 2011, מכר מוזס כ־13% מאחזקותיו בחברה, תמורת כ־650 מיליון ש"ח לאיש העסקים הצרפתי פטריק דרהי, ונשאר בבעלות של כ־3% ממניות החברה. כשנה לאחר מכן, בנובמבר 2012, נפרד מוזס סופית מ-HOT כאשר מכר את כל אחזקותיו לדרהי - שהשלים את רכישת הבעלות המלאה באותה עסקה.

מאז אותה עסקה, כך על פי חשיפת דה מרקר, HOT הזרימה ל-ADD מאות מיליוני שקלים, בהיקפים חריגים יחסית לתקציבים שקיבלו חברות הפקה מתחרות. במקביל, ב-2016 מוזס מכר לדרהי אופציה לרכישת מניות ב-HOT במחירים נמוך יחסית לעסקה דומה שבוצעה תקופה קצרה לאחר מכן.

סוכנות ADD (לשעבר לוק) נמצאת בבעלותם של הדס מוזס בתו של נוני מוזס ובעלה ירון ליכטנשטיין ומשמשת למעשה גם כיצרנית תוכן בעצמה. הסוכנות נמצאת ביחסים הדוקים עם HOT, שכן מרבית הפקות הסוכנות מגיע מהחברה. במשך השנים השחקנים מיוצגי הסוכנות זוכים לעדיפות מובהקת בכלי תקשורת בבעלות משפחת מוזס, בהם העיתון עצמו ומוספיו כמובן, "פנאי פלוס", "לאישה" וכו'. למעשה מדובר במעגל קסמים - מיוצגי ADD זוכים לתפקידים (בין היתר) בסדרות של HOT שמקודמות בידיעות.

לכל אלו הצטרפו בשנתיים האחרונות מהלכים בולטים של התרחבות קשת וחיפוש אחר מנועי צמיחה חדשים, חלקם על חשבון נתח מעוגת הפרסום של ידיעות אחרונות; בקשת - נשענים על מומנטום השלמת הבעלות על חדשות 12 - החליטו על הקמת אתר חדשות עצמאי - N12. ואם כל זה לא מספיק, האתר מוצב כ"אתר החדשות של ישראל". בידיעות אחרונות ראו בהחלטה הכרזת מלחמה, והעמימות היחסית שאפיינה את היחסים מ-2015 התפוגגה. ב-2020 קשת העלתה הילוך גם בזרוע מניבה משמעותית נוספת שנחשבה עד אז זירת התגוששות בלעדית של העיתונות המודפסת. תוך ניצול פרצות רגולטוריות ואת חולשת הרשות השנייה בהיעדר יציבות פוליטית, היא החלה להשקיע יותר ויותר בוועידות ובכנסים. הסכמי המיליונים עם מפעל הפיס או עם משרד הרווחה שנחשפו בוואלה! ברנז'ה הן רק פיסה דלה ממכרה המזומנים החדש שחפרה לה.

במחצית השנייה של 2021 התרחש אירוע נוסף, תחילה מתחת לרדאר - ובהמשך באמצעות מלחמה שסוקרה בהרחבה בוואלה! ברנז'ה: ברקע הקורונה והירידה העקבית הרב שנתית בצריכת התוכן בטלוויזיה והן בהמשך מגמת היחלשות הפרינט - שני הגופים נאלצו לחפש מנועי צמיחה חדשים. הכללים הג'נטלמניים שנוסחו בעבר נזרקו הרחק לצד הדרך, ובקשת הוחלט להסתער. הצעד הבא: נגיסה בעוגת ההייטק הצומחת שמסתמנת כמחלבת מזומנים. בקשת שוב זיהו את הטרנד, והחליטו על הקמת אתר חדשות ייעודי לענף, שימותג בנפרד ממאקו, והחלו במסע ציד של עיתונאים, בעיקר מהעיתונות הכלכלית. כלכליסט מבית ידיעות אחרונות - העיתון הכלכלי הפופולרי בישראל - היה הראשון לשלם את המחיר עם הצעות שקיבלו כמה מעובדיו כדי לערוק. חשוב להבין, לא מדובר רק באובדן כוח אדם ו/או ידע מקצועי - אלא גם בהעלאה של הוצאות השכר במערכת לעובדים אחרים כתוצאה מאותו מסע. חלק מהעובדים נענו להצעות, ובכך נוצרה חזית חדשה. כשברקע גיוס מספר 2 במערכת ידיעות אחרונות, עורך המוספים "7 ימים ו-"7 לילות" רביב גולן אף הוא לטובת קבוצת קשת - המלחמה בין הגופים הפכה למלוכלכת עוד יותר, והחרם הפך למובהק.

התוכניות הנצפות ביותר בישראל - נינג'ה ישראל, ארץ נהדרת וזמר במסכה - זכו להתעלמות מוחלטת. רשת לעומתם, דווקא זכתה לסיקור נרחב של הישרדות ואקס פקטור, על שלל שופטיהם ומתמודדיהן.

מבדיקת וואלה! ברנז'ה את שערי המוספים המרכזיים של ידיעות אחרונות "7 ימים" ו-"7 לילות" עולה כי בחודשיים האחרונים HOT זכו ל-14 כתבות קידום רשת ל-12, התאגיד ל-9. קשת, שמובילה בפער מובהק בטבלאות הרייטינג זכתה בתקופה הזו לאפס שערים או כתבות. גם המספר החד ספרתי של האזכורים שניתנו לה בעבר וכללו קרדיטים הכרחיים לחדשות 12 - התאייד.

היחסים בן קבוצת ידיעות לקשת ידעו עליות ומורדות. קו פרשת המים שהחל את המלחמה הכלכלית היצרית בין הגופים היה עם ההקמה של אתר מאקו ב-2008. קבוצת ידיעות על כל זרועותיה החרימו אז את קשת למשך בערך עשור בגלל ההחלטה של מנכ"ל קשת אבי ניר להתחרות מול אתר ynet, מה שבא לידי ביטוי באיסור על איסור ראיונות אנשי הערוץ והתעלמות הפגנתית בביקורות טלוויזיה מתוכניות קשת בערוץ 2.

ב-2015 הודו העיתונאי אבנר הופשטיין ואחרים שקיבלו הוראות "מלמעלה" לא לסקר את קשת.
עירוב האינטרסים העסקיים של נוני מוזס לא התמצה באופי הסיקור. ב-2010 HOT הודיעו שלא יחדשו את ההסכם עם ערוץ הבידור ביפ - שהוקם בפלטפורמת HOT עוד ב-2001, זאת למרות שהיה פופולרי. כזכור, למוזס היו אז מניות ב-HOT. אבל החרם הפך להיות רשמי עם פרשת הכדורים הפסיכיאטרים בריאליטי "האח הגדול", אז של קשת.

בין 2015-2018 המלחמה אט אט הפשירה, ובידיעות חזרו לסקר באופן רגיל את קשת, עד שהגיעה נקודת המפנה הבאה, כאמור: ההקמה של אתר N12. הפעם, בניגוד להקמת מאקו שם נקבעו בין הגופים גבולות גזרה הדדיים תוך התמקדות של מאקו בתכנים בידוריים מבלי לפלוש לטריטוריה החדשותית בה לידיעות יש דומיננטיות מוחלטת, ההקמה של אתר חדשות וההצהרה של קשת כי בכוונתם ללכת ראש בראש על ההובלה בתחום גם בדיגיטל, נתפסה בידיעות אחרונות כהכרזת מלחמה של ממש.

עם העלייה של N12 לאוויר בפברואר 2020, למעשה פסק כל שיתוף פעולה בין הגופים ואייטמים שעוסקים בקשת באופן ישיר הופסקו כליל. אבל זו כאמור הייתה רק שריקת הפתיחה ל"קרב על היוניקורנים". לצד זאת, בחודשים האחרונים צצה חזית נוספת, עם אישור הרשות לתחרות את המיזם החדש של קשת ו-RGE להקמת פלטפורמת שידורים על גבי האינטרנט. הרשות נימקה את ההחלטה בכך שזו תביא להגברת התחרות בתחום הטלוויזיה ותוביל להורדת מחירים.

לאחר אישור רשות התחרות, HOT הזמינה חוות דעת משלה שטוענת שהמיזם דווקא יפגע בתחרות. חוות הדעת זכתה לביקורת בעיתונות הכלכלית. היא פורסמה בדה מרקר עם הסתייגות. כתב הטלקום של גלובס כתב עליה "לפי HOT מיזם הסטרימינג של קשת ו-RGE היא סכנה לדמוקרטיה. חברים מה נסגר? לא נסחפתם? מתחרה נוסף ייכנס לשוק הטלוויזיה והדרך שלכם לסכל אותו עוד בטרם קם היא להפחיד אותנו שאוטוטו תקום כאן דיקטטורה? מה השלב הבא, מתחרה נוסף בתשתיות אינטרנט יהיה סכנה לבית המשפט העליון?". ואולם, באופן מקרי בכלכליסט פרסמו את חוות הדעת בדיוק כמו שהיא. תחת הכותרת: "הריכוזיות של קשת - פגיעה קשה בדמוקרטיה". בהקשר זה יצוין כי מבדיקת וואלה! ברנז'ה עולה כי כותב הדוח פרופ' ברק אורבך, דווקא התבטא לא אחת בעד תחרות במקרים קודמים.

בימים בהם מו"ל ידיעות אחרונות עומד למשפט על הצעה לשוחד סביב הטיית סיקור והצעה מוקלטת לקבוע כיצד "להזיז את ספינת הסיקור" לטובת פוליטיקאי, גוף תקשורתי בבעלותו אפילו לא מזייף מראית עין של עבודה עיתונאית נקייה שאינה נגועה באינטרסים כלכליים ישירים.

העובדה שבימים של אחרי 2,000 ו-4,000 עדיין מתקיים חרם עיתונאי או הטיית סיקור מובהקת כל כך היא אולי לא פלילית (בכל זאת, אין פה יחסי תן וקח לכאורה או "סחר במשאבים שלטוניים"), אך היא בוודאי מלמדת משהו גם על העובדה שבראשל"צ ככל הנראה טרם הופקו הלקחים, וגם על האופן בו מוזס תופס את המילה עיתונות.

מידיעות אחרונות ומקשת לא נמסרה תגובה.