לאחר שהדחתו מ"וילנסקי את ברדוגו" עוררה סערה, הגיב יעקב ברדוגו לראשונה למהלך. "החלטת ראש הממשלה בנט, שר החוץ לפיד ושר הביטחון גנץ להשתיק את קולי בתחנת גלי צה"ל בנימוק שיש ודאות קרובה לסיכון שלום הציבור משידוריי בתחנה הצבאית, היא אות קלון לחופש הביטוי שהוא כאמור זכות יסוד", הצהיר ברדוגו, "'ואף על פי כן נוע תנוע!'. אני מודה למאות אלפי הישראלים שהיטו אוזנם להקשיב לדבריי לאורך השנים הרבות בהן שידרתי מידי יום ביומו. חשיבותו של חופש הביטוי במדינה דמוקרטית בכלל ובשידור הציבורי בפרט היו נר לרגליי, ללא הבחנה פוליטית, דתית, וכד'.
אל תפספס
ברדוגו הוסיף כי מדובר בפגיעה בחופש הביטוי, לדבריו: "'קול העם'", פסק דין משנת 1953, הראשון שבו נבחנו בישראל גבולותיו של חופש הביטוי, קבע כי חופש הביטוי מהווה זכות יסוד שהיא חלק בלתי נפרד מהדמוקרטיה תוך ביטול צו הסגירה לעיתון 'קול העם'. במדינה דמוקרטית- 'רצון העם' - רואים את 'המושלים' כמורשים וכנציגים של העם שבחרם, אשר על כן רשאי איש התקשורת בכל עת להעביר מעשיהם המדיניים תחת שבטו, אם כדי לגרום לתיקונם של מעשים אלה ולעשיית סידורים חדשים במדינה, ואם כדי להביא לפיטורם המידי של 'המושלים' או להחלפתם בבוא מועד הבחירות".
לפני הודעתו של ברדוגו הסבירה מ"מ מפקדת גלצ גלית אלטשטיין את המהלך: "הקוד האתי מדבר על אופי השיח המתבקש בגלי צה"לֹ. זמן קצר לאחר כניסתי לתפקיד מ"מ מפקדת גלי צה"ל והעורכת הראשית התוויתי מספר עקרונות מנחים ובמסגרתם קבעתי כי אנשי גלצ - עיתונאים ושדרים - יימנעו מקידום עמדות בדרך של התלהמות, הכפשה, ביזוי, או העדר ביסוס עובדתי - בכלל השידורים, כולל משבצות פובליציסטיות. נורמות שידור אלו, הן, ורק הן, הולמות את אופיה הציבורי של גלי צה"ל. מוטלת עלינו החובה לאמץ את הקוד האתי של גלי צה"ל לא רק בכתובים אלא גם במעשים".