נתחיל בברכות. מינויו של מנכ"ל חדשות עשר לשעבר וכיום מגיש רצועת הבוקר של 103 (גילוי נאות: חברת אחות של אתר וואלה), המחזיק גם בתואר מנכ"ל המכון הישראלי לעיתונות, היא בשורה טובה לשוק התקשורת הישראלי. היא טובה ראשית כל כי היא מייצרת תקווה שלעיתים - כמה לא מובן מאליו במחוזותינו - קורה הדבר הנכון. ולא מדובר רק בכמה כוכבים שהסתדרו ובטיפת מזל, אלא בקבוצת אנשים (להלן: מועצת התאגיד), שערכה מכרז מסודר לבחירת מנהל חדש לגוף תקשורת (שמבחינה תקציבית וארגונית נחשב לאחד הגדולים בישראל, אם לא הגדול שבהם) ולבסוף בחרה באופן מושכל ומבין קבוצת אנשים מגוונת את המתאים והראוי ביותר. כאמור, לא דבר טריוויאלי.
עם זאת צריך להודות, עבודת ועדת האיתור שהקימה מועצת התאגיד ובראשה יו"ר התאגיד גיל עומר לא הייתה קשה במיוחד; אין הרבה חולקים על הרקורד העשיר של יוכפז - אחד היחידים שעמד באופן מלא בתנאי הסף לתפקיד עם ארסנל של ניסיון בניהול ובתוכן טלוויזיוני, וגם לא על יושרתו המקצועית והישגיו. גם העובדה שהמינוי התקבל בכל קצוות הקשת העיתונאית-פוליטית - מינון מגל ודן מרגלית, מאילה חסון ועד ברק כהן - בצורה טובה ובברכות, היא כשלעצמו דבר נדיר המעיד משהו על האמון המוצדק.
ואחרי שאמרנו את כל זה, גם יוכפז ככל הנראה מבין שהאיחולים והברכות על בחירתו יוחלפו מהר מאד בביקורת ורף ציפיות גבוה עד בלתי אפשרי. הנה כמה מוקשים אותם הוא עומד לפגוש כבר עם התיישבותו על אחד הכיסאות היוקרתיים - אך גם המורכבים - בשוק התקשורת הישראלי. והנה גם ספוילר: הסיכוי שלא לעלות לפחות על אחד מהם מזערי עד לא קיים. כנהוג בתפקידים סמי-ציבוריים ובוודאי בשוק יצרי ותחרותי כמו זה של עולם הטלוויזיה - כמעט ואין דרך לצלוח את התפקיד הזה ולצאת ממנו יבש (פרטים נוספים אצל מנכ"ל מוערך אחר: אלדד קובלנץ).
היתרון החדשותי, שעשוי להתגלות כחיסרון
אחד השיקולים המרכזיים בבחירתו של יוכפז היה ניסיונו העשיר בניהול חברת חדשות ובעריכה וניהול חדשותי. יש להבין - לפי תקנות הרשות השנייה, חברות החדשות בערוצים המסחריים אמורות להיות מנותקות - הן מבחינה תוכנית והן מבחינה כלכלית - מחברות האם שלהן (קשת ורשת). בנוסף, על פי כללי הרגולציה, מנכ"לי חברות החדשות משמשים גם כעורכים ראשיים והפוסקים האחרונים בענייני תוכן (הדבר מתאפשר, כך לפי רוח הרוח, כחלק מהאיסור על עירוב תוכן מסחרי בשידורי החדשות). כך או אחרת, ניסיונו העשיר של יוכפז בניהול מאות עיתונאים והריצה אחר הסקופ הבא לא ממש תועיל לו בזירה אליה נכנס. גם בתאגיד, שאינו כפוף לרשות השנייה אלא כאמור למועצת התאגיד, חלה הפרדה מוחלטת בין חטיבת החדשות למטה התאגיד תוך הקפדה מלאה. במילים פשוטות: היתרון האדיר שצבר יוכל לספק לו רוח גבית מקצועית - אך ליבת עיסוקו תתרכז בעולם שחלקו יהיה חדש וידרוש עקומת למידה מהירה.
מנכ"ל התאגיד אמנם חולש על חטיבת החדשות מבחינה היררכית אך לצידה גם על חטיבות הטלוויזיה, הרדיו, הדיגיטל והשידורים בערבית, תחת תקציב של יותר מ-750 מיליון שקל בשנה.
עולם התוכן הטלוויזיוני שאינו חדשותי - דרמות, איוונטיים מרכזיים, שידורי ספורט ואפילו אירוויזיון - דורשים מיקוד אחר לחלוטין, והתמצאות בזירות חדשות, חלקן בינלאומיות. כדי להפיק סדרות כמו "טהרן" או "שעת נעילה", יש צורך לבחור מבין מאות הצעות, לסמוך על אנשי המקצוע (ראו סעיף פוליטיקה, ופוליטיקה ארגונית) ולעמוד מאחורי מיליוני שקלים שהפנית להפקות שייראו אור אולי כעבור 3 שנים במקרה הטוב. לצד כל אלו יש להשקיע בשיווק נכון, בפלטפורמות הרלוונטיות ובלא מעט יחסי ציבור. יש לשער שיוכפז מבין זאת היטב, השאלה אם יוכל להביא גם קבלות.
הרייטינג, הרקדן והרצפה העקומה
נושא נוסף שעמד במרכזה של מחלוקת שהפכה לסאגה בלתי נגמרת הוא נושא הרייטינג של תאגיד השידור. התאגיד עלה לאוויר ב-2017 אך על פי ועדת המדרוג נתוני הצפייה בו עדיין נמוכים משמעותית מאלו של הערוצים המסחריים ונעים סביב ממוצע של 5%. רק לאחרונה נחשף בוואלה! ברנז'ה כי מדובר בנתון נמוך אף מזה שהיה בחמש השנים האחרונות של רשות השידור ז"ל.
אחת הדרכים בה המנכ"ל הקודם אלדד קובלנץ בחר להתמודד עם הנתונים הייתה פשוט לצאת ממגרש המדידה תוך מסע דה-לגיטימציה לוועדת המדרוג ונטישת החברות בה (בוועדה מנגד האשימו כי הוא מאשים את הרצפה העקומה במקום להכיר במציאות העגומה). במקביל הבטיח קובלנץ לייצר שיטת מדידה שתשקלל גם את נתוני הצפייה בדיגיטל של התאגיד, מהלך שיצא למכרז וטרם נודע מקום קבורתו. אגב, הסכסוך המתוקשר בין הגופים הגיע להפסקת אש רק אחרי הדחת קובלנץ, אז החליטה מועצת התאגיד לחדש את החברות בוועדה באופן זמני, תחת איצטלת שידור משחקי המונדיאל. יהיה מעניין לראות באיזו דרך יבחר יוכפז - שכבר עבד בעבר בארגון שהפסיד באופן קבוע בקרב על נתוני הצפייה.
לפני החדשות, וגם אחריהן
כאמור, למרות ששם עיקר ניסיונו והוא תחת ניהולו, מכורח ההפרדה המבנית ליוכפז לא תהיה כמעט עבודה שוטפת מול מנהל חטיבת החדשות ברוך שי. וכאן יש לזכור: חטיבת החדשות סובלת מנתוני צפייה נמוכים. הסיבות לכך נטועות בשאר לוח השידורים (הלידים) שמקבלת "חדשות הערב" של התאגיד, אך גם במערכת הכתבים הצעירה והלא מוכרת שנבנתה בתאגיד ובקושי להוביל סדר יום מול שאר חברות החדשות. חולשת חדשות כאן 11 בלטה מול הצלחות התאגיד בתחום הדרמות.
עם זאת, חשוב להדגיש שמהדורת "חדשות הערב" היא התוכנית הנצפית ביותר בלוח השידורים של התאגיד. בנוסף, חדשות התאגיד נהנות מאמון ציבורי גבוה וממיצוב נייטרלי פוליטית והגון. זהו לא הישג לא מבוטל בזירה חדשותית עמוסת פייק ניוז ועיתונאים מפוזיציה.
וגם כאן, קשה להתעלם מהרקע האישי בין השניים שעבדו יחד במשך שנים באופן הרמוני בחדשות עשר - יוכפז כמנכ"ל ושי כעורך המהדורה המרכזית. דקה לפני השקת התאגיד בשנת 2017 נקטעה העבודה המשותפת בניסיונות של מנכ"ל התאגיד הטרי אז -קובלנץ - לגייס טאלנטים מחברות החדשות בערוצים המסחריים. עם זאת, ההערכה היא שהשניים יעבדו יחד בצורה טובה כפי שעבדו בעבר.
פוליטיקה, וגם פוליטיקה פנימית
המשבר הראשון אתו נאלץ תאגיד השידור להתמודד היה בכלל לפני הקמתו הרשמית. הימים, ימי שלטון הליכוד והניסיונות להכניס לרשימת העובדים הנרקמת גם עיתונאים מזוהים פוליטית עם הימין, תחת המוטיב שהפך לסמל - "מה שווה התאגיד אם אנחנו לא שולטים בו". מאז, לא פעם התאגיד משמש ככלי ניגוח בידי פוליטיקאים המבקשים לסגור אותו, או מבקרים את התנהלותו. הדוגמה הטריה ביותר היא סאגת גאולה אבן, שלבסוף התפטרה מתפקידה.
אבל הפוליטיקה היא כסף קטן לעומת זו הפנימית. תאגיד השידור הציבורי מתנהל ללא מנכ"ל קבוע כבר מעל חמישה חודשים, זאת מאז שהתקבלה ההחלטה להדיח את קובלנץ, שהיה בין מייסדיו. כזכור, בין מועצת התאגיד לקובלנץ - התפתחו יחסים עכורים שהפכו בשנתיים האחרונות לסכסוך מתוקשר, זאת בעקבות שורת אירועים בראשם סדרת כתבות ב"הארץ" שחשפה הטרדות מיניות, סביבה רעילה ותרבות ארגונית בעייתית. הכתבות הובילו להקמת ועדת בדיקה בראשות שופטת העליון בדימוס אילה פרוקצ'יה שבחנה את יחסי העבודה בתאגיד ומצאה שורת ליקויים ויחסים אישיים בעייתיים בין יו"ר המועצה עומר לקובלנץ שלא מאפשרים ניהול תקין. בהמשך התנהלה חלופת מכתבים חריפה בין הצדדים, עד שלבסוף המועצה החליטה להדיח את קובלנץ.
יוכפז יצטרך לעבוד מול אותה מועצה, שכבר הוכיחה שהיא בעלת שיניים - כשנדרשה לסוגיות תוכן וגילתה מעורבות בעבודה השוטפת. בנוסף, חלקה (יונה ויזנטל) אף התמודד מול יוכפז על התפקיד, ופרש במהלך המרוץ. כזכור, גם יוכפז עצמו כבר התמודד בעבר מול דירקטוריון לעומתי, אז בתפקידו כמנכ"ל חדשות עשר, ובאקלים פוליטי מורכב שזלג גם לתוכו - והוביל לבסוף להדחתו. הצלקות מאז אולי הגלידו, אך הזיכרון בוודאי נותר.
בנוסף, יוכפז יצטרך לעבוד מול שורת מינויים של קודמו בתפקיד קובלנץ, חלקם מזוהים עמו באופן אישי. אחת מהן היא ממלאת המקום הזמנית של המנכ"ל, סמנכ"לית הטלוויזיה טל פרייפלד, אף היא התמודדה מולו על תפקיד המנכ"ל והפסידה. פרייפלד נחשבת למינוי מוצלח וההערכה היא שיוכפז ישכיל לנצל את הניסיון שצברה, שמשלים גם את נקודת החולשה שלו.
כאן החזון והמורשת
האתגר האחרון הוא המורשת. כמובן שדי מגוחך לדבר על מורשת עוד טרם נכנס לתפקידו, אבל במובן הזה צפויה ליוכפז תחרות לא פשוטה עם זו שהשאיר המנכ"ל המודח והראשון של התאגיד.
רבים ביקרו את אופן ניהולו ואף את אישיותו המורכבת בואכה מגלמונית של קובלנץ, אבל קשה היה למצוא מישהו שיחלוק על ההצלחות של כאן בזירה הבינלאומית וזו הדיגיטלית. למעשה, קובלנץ השאיר ליוכפז ארגון שלפחות מבחינה מיתוגית הקים בצורה מעוררת הערכה מאפס, כשהוא חתום על הקמת מערך דיגיטל מפואר תוך הכוונת הארגון כולו לעברו. בנוסף, התאגיד מייצר קול ייחודי בזירה הטלוויזיונית המסחרית ועמוסת הריאליטי והתוכן השיווקי. גם את נתוני הרייטינג שנותרו נמוכים, אפילו יותר מאלו של רשות השידור ז"ל, יש לראות בפרספקטיבה הנכונה - בעשור בו צריכת התוכן בערוצי הברודקאסט בעולם כולו וגם בישראל ירידה בשיעור גבוה אף יותר.
לפי גורמים המעורים בפרטים, אחד הדגשים שהציג יוכפז בפרזנטציה מול ועדת האיתור היה נושא הסטרימינג, בו יוכפז רואה את מנוע הצמיחה הארגוני החשוב ביותר של כאן. כזכור, יוכפז (יחד עם אולפני הרצליה) היה עתיד להפיק את התוכן הבלעדי של חברת הסטרימינג של קשת ו-RGE תחת המותג FREETV שעתידה לעלות בסוף השנה ולהתחרות ב-yes והוט.
נושא נוסף שעלה בראיונות הקבלה של יוכפז הוא הסינרגיה בתאגיד השידור. לפי הגורמים, החזון שהציג יוכפז, לצד יעדים שאפתניים (יש שיאמרו דמיוניים) כמו "להפוך תוך מספר שנים לאחד השידורים הציבוריים הטובים בעולם", הוא למצות את העבודה המשולבת בין פלטפורמות התוכן של התאגיד. נושא שהוזנח בשנים הראשונות להקמתו.
במועצת התאגיד רואים איך מתנהלים ארגוני תוכן מתקדמים כמו קבוצת קשת על שלל זרועותיה, ה-BBC ואפילו קבוצת הג'רוזלם פוסט מאז רכישת אתר מעריב ואתר וואלה, וסימנו את יוכפז ככתובת שתוכל למקסם את הקואופרציה של הטלוויזיה, הרדיו והדיגיטל - ולהביא את השינוי.