מנכ"ל חדשות 12 אבי וייס צפוי להמשיך בתפקידו 5 שנים נוספות, כך עולה משיחות עם גורמים בכירים בקשת. דירקטוריון חדשות 12 צפוי להתכנס בשבועות הקרובים, ולאשר את מינויו. תוקף כהונתו של וייס הוא עד סוף חודש אפריל השנה, ובפעמים קודמות התכנס הדירקטוריון מספר שבועות לפני על מנת לאשר את המינוי ולהעבירו לרשות השנייה.
לאחרונה עלתה השאלה האם וייס בכלל ירצה בהארכת הכהונה, אלא שכעת מסתמן כי התשובה לכך היא חיובית. סוגיה נוספת שעלתה היא החשש כי במשרד התקשורת ינצלו את חלון הזמן עד המינוי כדי לנסות ולהשפיע עליו, ואולם זו מתבררת כמוגבלת: וייס נהנה מתמיכה של רוב ברור בדירקטוריון החדשות, וגם אם ראש הממשלה נתניהו באמצעות שר התקשורת שלמה קרעי היה מעוניין לפגוע במינוי באמצעות השפעה על נציגי הציבור בדירקטוריון - הרי שהיה נתקל הן בעיה משפטית-טכנית והן מול רוב מוחלט בצמרת קשת שתומך בהמשך כהונתו.
דירקטוריון חברת החדשות מורכב משישה נציגי בעלי המניות (קשת) וארבעה נציגי ציבור מטעם הרשות השנייה, שאחד מהם משמש כיו"ר. רק לפני כשנתיים מינתה הרשות 3 נציגי ציבור חדשים לחדשות 12 - אסתי אפלבאום-פולני ששימשה יועצת לרה"מ, גיל סלומון, ואיריס פיין. כך שגם אם בממשלה היו מחליטים לנסות ולהשפיע באמצעותם - יהיה מורכב מאד להחליפם. אלו יושבים לצד היו"ר תמי רוה, שמחזיקה ב"קול כפול". החלפת או מינוי מנכ"ל מחייבים רוב של מעל 50% - כלומר הסכמה עם נציגי הציבור.
לא בדיוק השמאלן המצוי
החשש עלה בין היתר בעקבות הקו הברור שתופסת בחודשים האחרונים חדשות 12 בהובלת וייס נגד המהפכה המשפטית שמובילה הממשלה. חדשות 12 מובילה באופן עקבי את טבלאות הצפייה אל מול המתחרים (חדשות 13, ערוץ 14 וכאן 11), ובפער גדול. לא אחת צופים במהדורה המרכזית של 12 יותר צופים מאשר בכל מתחריה גם יחד. נקודה זו בוודאי אינה חומקת מעיניהם של הפוליטיקאים.
כזכור, עם כניסתו לתפקיד, שר התקשורת קרעי כבר רמז כי "ידאג" שתוכניות כמו "אופירה וברקו" - הלעומתית אף היא לממשלה - לא ישתלמו כלכלית, והיו מי שראו בכך איום ברור גם על משדרי האקטואליה של החדשות.
במקביל, בקואליציה עושים בימים אלו כל מאמץ לפגוע בחדשות 12 ו-13, ואינם מסתירים זאת. רה"מ נתניהו בחר השבוע להתראיין שוב בערוץ 14 - הערוץ הישראלי היחיד אליו הוא מגיע - והדבר נתן את אותותיו גם בנתוני הצפייה של הערוץ, שהפך להיות תוך ימים ספורים המהדורה השנייה הנצפית בישראל. כזכור, ב-2019, על רקע מאבקו מול חברת החדשות של הערוץ, ראש הממשלה קרא לצופים שלא לצפות בשידורי קשת בשל שותפותה בהפקת הסדרה "הנערים" יחד עם HBO. "אני רגיל לכך ש'קשת' משחירה אותי מדי יום", אמר. מאז, החליט לשנות אסטרטגיה ולהתמקד בטיפוח המתחרה ערוץ 14. אסטרטגיה שלפחות במובן המסחרי מצליחה, ואף פוגעת קלות גם בחדשות 12.
עם זאת, צריך לזכור שגם וייס עצמו אינו בדיוק השמאלן המצוי. בשנים האחרונות היה זה וייס שאישר את נוכחותו של ח"כ בעז ביסמוט, אז כעיתונאי, באולפן שישי. ביסמוט נחשב לדובר הלא רשמי של משפחת נתניהו, ואף הפך, בין היתר בזכותו מוכרותו הציבורית בקשת 12, לחבר כנסת. לביסמוט מצטרפות דוגמאות נוספות של אנשי נתניהו שהופיעו באופן תדיר בתוכניות החדשות.
בנוסף, לפי יומני רה"מ מהשנים 2018-2016 שנמסרו ל"הארץ" לאחר מאבק משפטי של עמותת הצלחה, נתניהו נפגש ארבע פעמים עם מנכ"ל חדשות 12. בנוסף פגש מספר פעמים גם את סגנו גיא סודרי. שלוש פגישות קיים עם הפרשן הפוליטי עמית סגל ושתיים עם הפרשנית המדינית דנה ויס. אגב סגל, גם נוכחותו הדומיננטית על מסך חדשות 12 תורמת למיצובו של וייס כבעל השקפה ליברלית-נייטרלית.
האיומים על קשת
כאמור, גם אם נתניהו, בנו או שר התקשורת היו מעוניינים להשפיע על מינויו של וייס (ההנחה היא שהיו מעדיפים בצמרת החברה את אנשי שלומם, כפי שעשו בגל"צ), הרי שיכולתם בנושא מוגבלת. ואולם, כפי שכבר הוכיח בתאגיד, קרעי יכול לנסות ולאיים על קשת תוך שימוש במספר מנופים הנוגעים לבטן הרכה של הארגון. לפי בכיר לשעבר ברשות השנייה, הממשלה יכולה לנקוט בלא מעט צעדים שיכולים להחליש את קשת. לדבריו, "לדוגמה, הממשלה יכולה להחליט שהיא רוצה לבטל את החומה החוקית הקיימת בין החדשות לתוכן - למשל לחוקק שמנכ"ל בעל הרישיון בוא העורך הראשי. היום יש הפרדה כזו בחוק. הדבר הזה עשוי לפגוע אנושות בחברת החדשות". עם זאת, גם הבכיר סבור שכרגע אין לממשלה שום יכולת לפגוע בקשת באופן אסטרטגי.
בנוסף, נתניהו כבר הוכיח שמשנתו על דה-רגולוציה עוצרת כשזה מגיע לאורך מהדורת החדשות. ביטוי לכך קיבלנו עם החלטת הרשות השנייה לפני מספר שנים על קיצור המהדורה בחצי שעה (בשתי פעימות) - קיצור שלבסוף נבלם עם עליית ממשלת בנט-לפיד. המשמעות של מהלך כזה היא קודם כל כלכלית, אבל הוא גם מפחית מהיכולת של מערכות החדשות לבקר את הממשלה.
מנופים נוספים של הממשלה על חברות החדשות יכול להיות גם המשך המדיניות הקיימת של החלשתן תחת אריזה של "פתיחת השוק לתחרות", תוך הענקת תנאים מועדפים לערוצים שפועלים עבור הממשלה (14), פתיחת חברות חדשות מתחרות (למשל I24news), הורדת מגבלת ה-49% לבעלות על כלי תקשורת ישראלית מחו"ל (מה שיכול לאפשר לנתניהו "לייבא" בעלים מטעמו); המשך מדיניות אי המיסוי של ענקיות התוכן הבינ"ל הנוגסות בערוצים המסחריים - ועד מהלכים קיצוניים בעלי סבירות נמוכה כמו הגדרת קשת כמונופול.